דוד בן ארי
דוד בן ארי (6 בינואר 1909 - יולי 1978) היה ראש המועצה המקומית וראש העירייה של בת ים בשנים 1950–1964.
בן ארי, 1951 | |||||
לידה |
6 בינואר 1909 שרפץ, רפובליקת פולין | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
יולי 1978 (בגיל 69) יפו, ישראל | ||||
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1933 | ||||
מקום קבורה | בית העלמין הדרום | ||||
מפלגה | מפא"י | ||||
| |||||
| |||||
ביוגרפיה
עריכהנולד בשנת 1909 בעיירה שרפץ שבפלך ורשה שבפולין, בן לאריה ושרה דוברושקלנקה-גוטגלז'. למד בבית ספר למסחר והיה מנהל מנסרת עצים. נמנה עם מייסדי תנועת הנוער הציוני בפולין וחבר המועצה הראשית שלה. עלה לארץ ישראל בשנת 1933, התיישב ביישוב בית וגן (זהו שמה של בת ים עד לשנת 1937) ועבד בבניין ובסלילת כבישים. ב-1939 הוזמן להקים את הצרכניות של עובדי חברת החשמל. במלחמת העצמאות עבד כמרכז האספקה למשפחות חיילים, ובימי העלייה ההמונית ניהל את המדור להקמת צרכניות במעברות וביישובי העולים.
היה חבר מפא"י, ייצג את ההסתדרות במועצה המקומית מראשית כינונה בשנת 1936 וכיהן כסגן ראש המועצה. ב-1950 נבחר לראש המועצה המקומית, ב-1955 נבחר שנית. עם הכרזת בת ים לעיר בשנת 1958 נבחר לראש העירייה, וכיהן בתפקיד זה עד להתפטרותו מסיבות בריאות ב-1964.[1]
בתקופת כהונתו קלטה בת ים גלי עלייה גדולים, גדלה והתפתחה. הוקמה שכונת רמת יוסף, והוקמו בית עיריית בת ים,[2] בית שלום אש[3] ובית ספר לציור ופיסול.[4] חרף התנגדותו הוקם בדרום-מזרח העיר בית העלמין הדרום לתושבי גוש דן.[5]
דוד בן ארי נפטר ביולי 1978[6] ונטמן בבית העלמין הדרום. הניח אישה, בן ובת.
על שמו נקרא מוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית ע"ש דוד בן ארי.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "דוד בן ארי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3564
- דוד בן ארי, באתר של עיריית בת ים
הערות שוליים
עריכה- ^ עדיין לא נקבע מועמד לראשות עיריית בת-ים, מעריב, 6 באפריל 1964
- ^ שמעון פינס, בית "הפגודה ההפוכה" נמסר לעיריית בת ים, דבר, 13 באוגוסט 1963
עירית בת ים חנכה את ביתה, מעריב, 16 בספטמבר 1963 - ^ ש. שליט, עיריית בת ים תרחיב את "בית שלום אש", מעריב, 9 באפריל 1961
- ^ מכון לציור ופיסול בבת-ים, דבר, 26 באוגוסט 1959
- ^ א. צבי, בת-ים אינה רוצה להפריש שטח בשביל בית קברות, מעריב, 19 בדצמבר 1961
- ^ מת דוד בן-ארי, דבר, 9 ביולי 1978