דוד בן יהודה החסיד
רבי דוד בן יהודה החסיד היה מראשוני המקובלים בימי הביניים, ומחבר ספרי קבלה.
 | |
| כתב יד ספר אור זרוע | |
| מדינה |
ספרד, גרמניה  |
|---|---|
| השתייכות | ראשוני ספרד בעידן תור הזהב של יהדות ספרד |
| רבותיו |
יוסף בן שלום אשכנזי |
| חיבוריו | מראות הצובאות, ספר הגבול, אור זרוע, פירוש לספר היצירה, מאמר על סודות האלפא ביתא, מעשה בראשית רבא וזוטא, מאמר על מעשה מרכבה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלא ידועים פרטים על תולדותיו, במחקרים בעבר שיערו שהוא אשכנזי וזאת על סמך הייחוס שלו לרבי יהודה החסיד אך מכיוון שייחס לרבי יהודה החסיד דברי קבלה ספרדים שיער שלום שהוא רבי יהודה החסיד אחר ולא רבי יהודה החסיד המפורסם, ועל כן סבר שלום שהוא ספרדי שנדד באשכנז.[1]
בעבר נטען שהוא נכד הרמב"ן, וזאת מתוך דבריו בפירושו לאלפא ביתא,[2] גרשם שלום הקשה שבספרו אור זרוע הוא לא מציין לייחוס זה, תלמידיו הוכיחו שיחוס ספר זה לרבי דוד מפוקפק, ואף שורות אלו הן הוספת המגיה, ועל כן טענה זו אינה מוסמכת.[3][1]
רבי דוד הוא מן המחברים הראשונים אחרי התגלות ספר הזוהר ובכתביו מצויים תרגומים רבים של ספר הזוהר.
רבי דוד עמד בראש חוג מקובלים זאת נלמד מן העובדה שאת ספריו חיבר בשביל תלמידיו או חבריו.[4]
חיבוריו
עריכה- מראות הצובאות - פירוש על התורה על פי תורת הסוד נדפס על ידי דניאל מט The book of mirrors, שיקגו 1982.
- ספר הגבול - הפירוש הראשון לאדרא רבא, נדפס על ידי עמוס גולדרייך, הספר נדפס גם על ידי בן ציון כהן ניו יורק 2016.
- אור זרוע פרוש על פי תורת הסוד לסדר התפילות, נדפס על ידי בן ציון כהן, בשלושה חלקים פירוש הגדה של פסח, פירוש על פרקי אבות, ופירוש המחזור ניו יורק תשס"ט.
- מאמר על סודות האלפא ביתא - פירוש על פי תורת הסוד על צורת האותיות והתגים, אפרים קופפר הוכיח שמחבר הספר הוא רבי יום טוב ליפמן מילהויזן,[3] לעומתו אפרים גוטליב הצביע[6] על פירוש אחר של רבי דוד לסודות האלפא ביתא, פירוש זה נדפס על ידי אידל.
- ספר המרכבות, נדפס על ידי יהודה אוהד תורג'מן, בתוך: הקבלה הנבואית חלק ב, הוצאת מכון חכמי ירושלים והמערב, ירושלים 2020.
- בעבר יוחס לו ספר לבנת הספיר אך גרשום שלום ואחרים הוכיחו שהוא לרבי יוסף אנג'לט.[7]
כמו כן חיבר פירוש על מעשה מרכבה, פירוש לספר היצירה, וספר בשם מעשה בראשית רבא וזוטא - פירוש על פי תורת הסוד למעשה בראשית, אשר לא נדפסו.
לקריאה נוספת
עריכה- משה אידל, "טעמי העופות הטמאים" לר' דוד בן יהודה החסיד ומשמעותם, עלי שפר (רמת גן, תש"ן), ע' 11–27.
- יהודה ליבס, ר' דוד בן יהודה החסיד, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך ח, תשמ"ט, ע' 54–68.
- עמוס גולדרייך, ספר הגבול לר' דוד בן יהודה החסיד (דרכי עיבוד של טכסט זוהרי דור אחרי הופעת הזוהר), עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תשל"ב.
קישורים חיצוניים
עריכה- גרשם שלום, רבי דוד בן יהודה החסיד נכד הרמב"ן, קריית ספר ד, תרפ"ז-תרפ"ח, עמ' 302–327, (להורדה) נדפס גם בתוך ספר מחקרי קבלה בעריכת יוסף בן-שלמה, תל אביב, תשנ"ח.
- משה אידל, עוד על ר' דוד בן יהודה החסיד והאר"י, דעת, חוב' 7 (תשמ"א), עמ' 69–71.
- משה אידל, תרגומו של ר' דוד בן יהודה החסיד לס' הזוהר ופירושיו לאלפא ביתא, עלי ספר, כרך ח-ט (תש"ם), ע' 60–73, 84-98, באתר Academia.edu
- משה אידל, פירוש נוסף לאלף בית של ר' דוד בן יהודה החסיד וספר התמונה, עלי ספר, כו-כז ירושלים תשע"ז, 237-246.
- שאול חנא קוק, לתולדות ר' דוד נכד הרמב"ן, הרמב"ן וירושלים, גיליון ד, עמ' 10 - 12, באתר אוצר החכמה
דוד בן יהודה החסיד, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 עודד ישראלי, הרמב"ן: ביוגרפיה אינטלקטואלית, הוצאת מאגנס ירושלים תשפ"א, עמ' 25 הע' 36
- ^ לג: לד., בפירוש הישן
- ^ 1 2 מובא אצל משה אידל, פרושיו של רבי דוד בן יהודה החסיד לאלפא-ביתא, עלי ספר, כרך י (תשמ"ב), ע' 25–35.
- ^ ראה, משה אידל, חומר קבלי מבית מדרשו של ר' דוד בן יהודה החסיד, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך חוברת ב, הוצאת מאגנס, ירושלים תשמ"ג.
- ^ משה אידל, דמות האדם שמעל הספירות - על תורת הצחצחות של רבי דוד בן יהודה החסיד וגלגוליה, דעת, 4 תש"מ, באתר JSTOR
- ^ ראה אפרים גוטליב, מחקרים בספרות הקבלה, עורך ומהדיר י׳ הקר, תל אביב, תשל"ו ע' 249–250.
- ^ שלום במאמרו מציין לכמה חכמים, הדברים מופיעים אף בכתב ידו של ישעיהו תשבי בעותק של הספר הנמצא בספריית גרשום שלום