דוד הופשטיין
דוד הוֹפְשׁטֵיין (ביידיש: דוד האָפֿשטיין; ברוסית: Давид Наумович Гофштейн) (25 ביולי 1889 – הוצא להורג 12 באוגוסט 1952 עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות) היה משורר וסופר ביידיש ובעברית, מתרגם ופעיל תרבות יהודית בברית המועצות.
 | |
| לידה |
24 ביוני 1889 קורוסטישיב, אוקראינה  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
12 באוגוסט 1952 (בגיל 63) לוביאנקה, רוסיה |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
| מספר צאצאים |
3 |
| פרסים והוקרה |
עיטור אות הכבוד |
  | |
ביוגרפיה
עריכהדוד הופשטיין נולד לנחמיה מנחם וחסיה לבית חולודנקו בקורוסטישב (ליד ז'יטומיר) אוקראינה למשפחת יערנים. בגיל ארבע עבר עם המשפחה לכפר אוקראיני. קיבל חינוך מסורתי. חיבר לראשונה שירים (שירי ילדות) בעברית וברוסית, בהיות בן תשע. שירי היידיש הראשונים שלו נתפרסמו בשנת 1917. לאחר המהפכה עבר לקייב והתמסר לכתיבה ולפעילות ספרותית. ערך את ביטאון הסופרים העצמאיים היידישיסטים ברוסיה "שטראם" (יידיש: "זרם"), שלא קיבלו את מרות הבולשביקים.
הופשטיין פרסם מחאות גלויות ומאמרי התנגדות חריפים נגד היבסקציה ודיכוי הספרות העברית שלה. בשנת 1921 הוא יסד וערך יחד עם נחום אויסלנדר ויצחק נוסינוב את סדרת ספרי שירה ליריק, במסגרתה יצאו לאור 10 ספרים. בשנת 1922 נאלץ להימלט מברית המועצות לברלין בירת גרמניה. כחמש שנים שהה בברלין, כתב וערך דברי ספרות ביידיש ועמד בקשר עם הסופרים בברית המועצות. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב. היה עובד עיריית תל אביב, וכתב שירים פואמות ושירי ילדים בשתי הלשונות. שירי ילדים משלו וכמה מאמרים נדפסו בעברית בעיתון "דבר".
הוא שב לברית המועצות בשנת 1926, והתיישב שוב בקייב, בירת אוקראינה. בהיותו בקייב הוא הכיר את אברהם אבצ'וק שהגיע לשם באופן בלתי חוקי. הופשטיין העריך את הכישרון הספרותי של אבצ'וק ועזר לו להקלט בעיר. כעשרים שנה כתב את יצירותיו ברוח היבסקציה וברוח הריאליזם הסוציאליסטי ובהתאם לקו הרשמי של אגודת הסופרים הסובייטית, דבר שאפשר לו לזכות בכיבודים מהמשטר, אותות הצטיינות ומענקים ועיטורים ספרותיים. הוריו ואחיו נספו כולם בשואה, למעט אחותו, שפרה, ששרדה.
הופשטיין נפעם מהקמת מדינת ישראל, ופרסם שירים נרגשים בשבחה, אשר לא תאמו את הקו הרשמי של המשטר הסובייטי. לאחר מספר חודשים נעצר, נידון למאסר ונשלח למוסקבה. ממוסקבה הועבר למחנה מעצר בסיביר, שבו הוצא להורג ב-12 באוגוסט 1952.
לאחר מותו של הרודן סטלין, בשנת 1953, החלו לנשב בברית המועצות רוחות חדשות. שמו של הופשטיין טוהר בשנת 1958. שיריו שבו ונדפסו, הן במקורם ביידיש, והן בתרגום לרוסית. ובשנת 1973, עם פתיחת השערים, עלתה משפחתו, אלמנתו (פייגה, 1 באפריל 1899-6 בינואר 1995) ובתו, הכנרת, לימים חברת התזמורת הפילהרמונית הישראלית, לויה הופשטיין (1926–2005) לישראל.
אחת לשנה, ב-12 באוגוסט, מתקבץ קומץ אנשים ב"גן תשי"ב" בירושלים, לחלוק כבוד לזכרם של "הרוגי המלכות", כפי שנקראים יוצרי היידיש שנרצחו בימי סטלין. התקבצות דומה נערכת מדי שנה בברלין, בשם "ליל המשוררים שנרצחו" (Night of the Murdered Poets) ובה מוקראים משיריהם.
דוד הופשטיין פרסם קרוב לשמונים כרכים של שירה מקורית וכן של תרגומיו ליוצרים רבים, ביניהם פושקין, לאוניד אנדרייב, אלכסנדר קורנייצ'וק, טאראס שבצ'נקו, שותא רוסטאוולי, סרוואנטס, ואחרים. המלחין יואל אנגל כתב לחנים לשיריו. לעברית תורגם רק כרך אחד משיריו.
אחותו, שפרה כאלאדענקא, (1909-1974) הייתה גם היא משורת ומתרגמת ביידיש וברוסית.
ספרו של דוד הופשטיין בעברית
עריכה- זיכרון דמי הבאתי (עורך: קלמן אהרון ברתיני): מבחר שירים ופואמות שתורגמו בידי מספר מתרגמים, תל אביב: רשפים, 1984.
תרגומים ליידיש
עריכה- בשנת 1930 תרגם את דון קישוט של מיגל דה סרוואנטס, ביחד עם יצחק קיפניס, תחת הכותרת : "דאן קיכאט מיגועל סערוואנטעס".
קישורים חיצוניים
עריכה
- המשורר דוד הופשטיין: ביוגרפיה מקיפה (ברוסית)
- חנה מלאָטעק, דוד האָפֿשטיין — זײַן דיכטונג און אומקום, פאָרווערטס, 26 באוקטובר 2007 (יידיש)
- אורי דרומי, הק-ג-ב קבר את שירת היידיש הגדולה, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2005
דוד הופשטיין (1889-1952), דף שער בספרייה הלאומית
דוד הופשטיין, באתר Discogs (באנגלית)
מיצירתו
עריכה- "אין ייִדישן װאָרט"(הקישור אינו פעיל) ("מילה יהודית")
- כתבי דוד הופשטיין בפרויקט בן-יהודה