דוד מועלם

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

דוד מועלם נולד בשנת 1931 הוא שופט בדימוס ומוזיקולוג ישראלי, מחבר הספר "הסולם והמקאם במסורת המוזיקלית הערבית".

דוד מועלם
דוד מועלם
דוד מועלם
לידה 1931 (בן 89 בערך)
בגדאד, עיראק
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, תל אביב
השתייכות מערכת בתי המשפט הישראלית
תקופת כהונה 19881998
תפקידים בולטים שופט בית משפט השלום בכפר סבא
פעילויות נוספות מוזיקולוג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

מועלם נולד בשנת 1931 בבגדאד שבעיראק. סיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1948 בבית ספר של הקהילה היהודית (בית ספר שמש). עבר את בחינות הכניסה של אוניברסיטת לונדון. בנוסף, מועלם למד מוזיקה קלאסית בנגינה על כינור, והשתתף בייסודה של תזמורת בשם "The First Baghdad Philharmonic Orchestra", במכון לאמנויות היפות בבגדאד. הוא הצטרף למחתרת הציונית בעיראק ובהוראתה עלה ארצה ב-1950.

לאחר שעלה, בשנת 1950 התגייס למשטרת ישראל בה שירת עד 1967 בסיימו את השרות בדרגת רב-פקד. ב-1958 סיים את לימודי המשפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה ובשנת 1961 קיבל את הרישיון לעסוק בעריכת דין. את התמחותו עשה במשטרה ובפרקליטות מחוז תל אביב.

בשנת 1958 מונה, אז בדרגת פקד, לתפקיד עוזר היועץ המשפטי במטה הארצי של משטרת ישראל ויחד עם יחזקאל קרתי ארגנו והקימו את משרד היועץ המשפטי של משטרת ישראל. בשנת 1963 הועבר למחוז תל אביב של המשטרה כסגן ראש מדור התביעות בתפקיד ראש מדור הדרכה וייעוץ משפטי. בתקופה זו כתב מאמרים משפטיים רבים בענייני משטרה ופלילים שפורסמו ב"הפרקליט" ובעלוני המשטרה, וביניהם רשימה רחבה על מסדרי זיהוי.

בשנת 1967 פרש מן המשטרה ועבד כעורך דין בשוק הפרטי עד שנת 1988. בתקופה זו התחיל להרצות בבית הספר לפיקוד ומטה של המשטרה ושימש כחבר בבית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין.

בשנת 1988 מונה לכהונת שופט בבית משפט השלום בכפר סבא. בשנת 1998 פרש לגמלאות. בינואר 1999, מונה כשופט בדימוס בבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן וכיושב ראש ועדות שחרורים שליד שירות בתי הסוהר.

באוקטובר 2006 סיים תפקידו במערכת בתי המשפט. מאז פרישתו ממערכת בתי המשפט עוסק במוזיקולוגיה וחוקר את השיטה המוזיקלית הערבית, כותב ומרצה. בשנת 2006 הוציא לאור את ספרו "הסולם והמקאם במסורת המוזיקלית הערבית" המשמש כספר יסוד במוסדות השונים למוזיקה. באפריל 2010 יצא לאור התרגום לאנגלית של הספר תחת השם: "The Maqam Book: A Doorway to Arab Scales and Modes". בשנת 2013 הכיר משרד החינוך בספר כספר לימוד למגמות המוזיקה בחטיבות העליונות של בתי הספר הממלכתיים והדתיים. מועלם חבר באיגוד הישראלי למוזיקולוגיה.

הסולם והמקאם במסורת המוזיקלית הערביתעריכה

מטרת הספר להבהיר למעיין מהי מוזיקה ומה מהותה, לסכם מספר מושגים הקשורים עמה במוזיקה הערבית, תוך ניסיון להשוות בין שתי השיטות הערבית והמערבית.

מוזיקה מוגדרת בספר כארגון של צלילים. ההנחה בבסיס הספר היא שכל הצלילים המוכרים לאדם הם מן הטבע, אבל הטבע לא נתן לאנושות מוזיקה, אותה יצר האדם. אם כך, המוזיקה אינה אוניברסלית וגם לא בינלאומית. כל עם או קבוצה אתנית יצרו את המוזיקה המיוחדת להם, לפי האידיאלים האסתטיים של תרבותם. אין שתי תרבויות שיצרו מוזיקה זהה, אם כי קיימת השפעה בין תרבויות. המסקנה, לטענת מועלם, היא שאין ללמוד ולחקור תרבות מוזיקלית מסוימת על ידי עימותה עם תרבות אחרת, אלא על פי שורשיו, תולדותיו, חינוכו וניסיונו של העם הרלוונטי. ברם, תופעת האוקטבה הקשורה בסדר של הצלילים היא תופעה טבעית. סוגי הצלילים הקיימים אינם בלתי סופיים, וכל סוגי הצלילים הקיימים נמצאים בתחום האוקטבה, סדורים לפי הגובה. מעבר לתחום האוקטבה המסוימת חוזרים הצלילים על עצמם ומופיעים לפי אותו סדר בכל אוקטבה אחרת, מעל לאותה אוקטבה או מתחתיה, אם כי בגוון גבוה או נמוך יותר. הרבה מתרבויות העולם, לרבות תרבות המערב ותרבות ערב, אימצו את מרווח האוקטבה כדי לבנות בתחומו את הסולמות המוזיקליים שלהם, על ידי צירוף מרווחים בתוכו.

הספר מראה שהמוזיקה המערבית והערבית קרובות במבנה הסולמות שלהן ומצביע על מספר קווי דמיון. שתי התרבויות למדו על האוקטבה ועל מודוסים מהיוונים. השיטות של שתי התרבויות הן מודאליות-טונליות. שתיהן מודאליות כי הן מבוססות על מודוסים, ושתיהן טונליות כי הסולמות שלהן ניצבים על טוניקהערבית: קַרָאר), שהיא הצליל החשוב ביותר בהיררכיה של צלילי הסולם. הסולם ההפתטוני (אנ') מאפיין גם את המקאם. צלילי הסולם מחולקים מבחינה תפקודית לשתי חטיבות (טטרקורדים במערב; אַג'נָאס-ביחיד גִ'ינס, בערב). לכל סולם יש צליל דומיננטי (עַ'מָאז) שהחטיבה העליונה של הצלילים יושבת עליו. לסולמות יש צליל מוביל (טַ'הִיר אֶל-מַקָאם), ובשתי השיטות יש משמעות רבה לטטרקורד ולפנטקורד.

בעוד שניתן למצוא קווי דמיון ברורים בין התרבויות המוזיקליות במערב ובערב, לא כל המאפיינים הדומים מנוצלים בשתי התרבויות בדיוק באותה צורה ולאותה תכלית. הספר מתחיל בדיון על השיטה המערבית, שהיא פשוטה ומוגדרת יותר, כבסיס המכין את הקורא ללימוד של השיטה הערבית, שלטענת מועלם היא מורכבת יותר ועשירה יותר בסולמות ובמודוסים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה