דוד סוסלן (גאורגית: დავით სოსლანი, דַוית סוֹסלַני) (מת בשנת 1207) היה נסיך אלאני והמלך המלווה[1] של הממלכה הגאורגית המאוחדת, כבעלה השני של המלכה השולטת[1] תמר, שנישאה לו בסביבות 1189. הוא נודע בעיקר בזכות מבצעיו הצבאיים בתקופת המלחמות הגאורגיות כנגד שכניהם המוסלמים.

דוד סוסלן
לידה המאה ה־12 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1207 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה הגאורגית המאוחדת
בן או בת זוג תמר עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בגרטיוני
אב Jadaron Alanian עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים גיאורגי הרביעי לאשה
רוסודן עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקור עריכה

 
הגנאלוגיה של דוד סוסלן על פי וחושטי[2]

דוד סוסלן היה חבר בית המלוכה ששלטה בממלכת אלניה[3], ממלכה נוצרית אורתודוקסית בצפון הקווקז, שאצולתה הרבתה בנישואי תערובת עם שושלת בגרטיוני מגאורגיה. על פי מקורות מאוחרות יותר, שנכתבו בתקופת שלטונו של גיאורגי הרביעי לשה, בנם של תמר ודוד סוסלן (1212-1223), מיוחס מוצאו של דוד במעורפל כצאצא לבית בגרטיוני.

גרסה אחרת למוצא שושלת בגרט נמצאה מאוחר יותר בשני כתבים מהמאה השמונה עשרה של ההיסטוריון, הנסיך וחושטי בגרטיוני, שהתייחס לדוד סוסלן כצאצאו של גיאורגי הראשון (1014-1027) ואשתו האלנית, אלדה ובנם דמטרה (דמטריוס), טוען אומלל לכתר הגאורגי, שבנו דוד הוכרח על ידי בגרט הרביעי לגלות לאלניה. על פי וחושטי, דוד וצאצאיו, אטון וג'דרון, נישאו למשפחת בית המלוכה האלני, והפכו ל"מלכי האוסים (אוסטים)". ג'דרון זה, על פי וחושטי, הוא אביו של סוסלן[2]. תיאור זה של השתלשלות העניינים מקבל מהימנות על פי מספר היסטוריונים גאורגיים. אף על פי זאת, סוגיית מקור הגנאלוגי של סוסלן נותר שנוי במחלוקת.

פיסקה מעניינת מהחיבור הגאורגי האנונימי, מהמאה השלוש עשרה, "היסטוריה ושבחים של שליטים", מציינת כי דוד היה תחת חסותה של הנסיכה הגאורגית רוסודן, בתו של דמטרה הראשון, דודתה של תמר מצד אביה, והגיע מ"צאצאי ("ძენი", "בני-") אפרים, שהיה אוסי נאה וחזק בקרב".

ההיסטוריון הגאורגי, קורנלי קקלידזה, מעלה את הסברה כי ייתכן שמשפחתו של סוסלן, "ה"אפרימידיסים", טענו כי הם מצאצאי אפרים מעשרת השבטים, ומשווה את האגדה המשפחתית לאגדה הבגרטידית, שמחשיבים את עצמם כצאצאי דוד המלך[4].

בשנת 1946, הארכיולוגית הצפון אוסטית, אבגניה פצ'לינה, הודיעה כי במהלך החפירות בקפלת נוזאל בערוץ ארדון, בצפון אוסטיה, היא גילתה, לכאורה, את קיברו של דוד סוסלן, שזוהה בכתובת שבקפלה בכתב אסומטברולי, והעלתה את הסברה כי ייתכן שדוד סוסלן היה ממשפחת צאראזון, שבט הרואי של הנוזאל הידועה במסורת הפולקלוריסטית של האוסטים[5]. אולם היפותיזה זו לא התקבלה על ידי רוב ההיסטוריונים הגאורגיים, שהטילו ספק במסקנותיה.

המלך המלווה של גאורגיה עריכה

תמר נישאה לדוד סוסלן בארמון דידובה ליד טביליסי בין השנים 11871189, לאחר שהתגרשה מבעלה הראשון, הנסיך יורי בוגוליובסקי מרוס של קייב. רושם הרשומות הארמני, מחיטר גוש, דיווח בחיבורו "אישקאראקאן" ("דברים שראוי להזכירם") כי תמר "נישאה לאיש מהממלכה האלאנית, קרוב משפחתה מצד אימה, ששמו סוסלן, נקרא דוד לאחר שעלה לכס המלכות"[6].

מעמדו של דוד סוסלן כמלך מלווה[1], כמו גם דמותו באומנות של ימי הביניים, דמותו המופיעה על מטבעות, הוכתב בדקדקנות לסיפוק הצורך בדמות מלך גברית, אבל נותר שליט נחות, שמלכותו נבעה מסמכויותיה של תמר, ולא היה בעל סמכות עצמאית[7].

דוד תמך בנמרצות במדיניות ההתפשטות של תמר והיה אחראי במידה רבה להצלחות הצבאיות של הממלכה הגאורגית[8]. כל המקורות הגאורגיים מימי הביניים חד-משמעיים לגבי יופיו, כישרונו הצבאי, אומץ ליבו ונאמנותו לתמר. בשנות התשעים של המאה השתים עשרה, הוביל דוד את הגאורגים לפשיטה על ברדה (Bərdə), תאודוסיופוליס, גר'ארקוניק (Գեղարքունիք), באילאקאן (Beyləqan) וגנג'ה. ניצחונותיו על האילדגיזים של אזרבייג'ן בקרב שמקור (1 ביוני 1195), ועל הסלג'וקים של סולטנות רום בקרב בסיאן (1203), הבטיח את מעמדה של הממלכה הגאורגית במזרח ובמערב הקווקז. זמן קצר לאחר מכן הוא נהרג בסביבות שנת 1207.

ילדים עריכה

לתמר ודוד היו שני ילדים שהפכו מאוחר יותר למלכי הממלכה הגאורגית המאוחדת:

אילן יוחסין עריכה

 
 
 
 
 
דמטרה הראשון
מלך גאורגיה, 1125–1154
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד החמישי
מלך גאורגיה, 1154–1155
 
 
גיאורגי השלישי
מלך גאורגיה, 1155–1184
 
 
 
בורדוחן מאלאניה (אנ')
 
רוסודן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דמנה
 
 
 
 
תמר, מלכת גאורגיה
1184–1213
 
 
יורי בוגוליובסקי
 
 
רוסודן?
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד סוסלן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גיאורגי הרביעי
מלך גאורגיה, 1213–1223
 
רוסודן
מלכת גאורגיה, 1223–1245
 
 
 
ע'יאז אד-דין (אנ')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד השביעי (אנ')
מלך גאורגיה, 1247–1270
 
 
 
 
דוד השישי נארין
מלך גאורגיה, 1245–1293
 
תמר
 

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דוד סוסלן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 מלך מלווה (king consort) - הוא תואר שניתן במונרכיה לבעלה של מלכה שולטת (Queen regnant), שהחזיקה בפועל בכל הסמכויות המונרכיות
  2. ^ 1 2 אגוסטי אלמאני (2000), מקור האלאנים: אוסף קריטי, עמ'321, ISBN 9004114424, (באנגלית)
  3. ^ אוֹבסֶתי או אוֹסֶתי על פי המקורות הגאורגיים, ומכאן שמה של אוסטיה, אוסתי
  4. ^ דונדואה וברדזנישווילי, "חיי תמר המלכה (הערות)", (ברוסית)
  5. ^ Пчелина, Е. Г. «Нузальская церковь – место погребения Давида Сослана». Растизинад №115: 1946
  6. ^ דוד, כמו שמות תנכיים אחרים, היה מועדף על הבגרטידים משום טענתם להיותם נצר לדוד המלך. כמו עבור סוסלן, השם הזה הוא אחד משמות הגיבורים הראשיים בסגה האפית של נארט מצפון הקווקז
  7. ^ אנתוני איסטמונד (1998), דימויים מלכותיים בגאורגיה של ימי הביניים, עמ' 135–137, ISBN 0271016280, (באנגלית)
  8. ^ א.א. ואסילייב (1936), יסוד האימפריה של טרפזונטס (1204-1222), כרך 11 מספר 1 עמ' 13, (באנגלית)