סולטנות רום

סולטנות רום הייתה סולטנות סלג'וקית-טורקית ששלטה באסיה הקטנה החל בשנת 1077 ועד ל-1307, תחילה מאיזניק ולאחר מכן מקוניה. בשיאה השתרעה הסולטנות מהים התיכון בדרום ועד לים השחור בצפון. היא הייתה מדינת שארית של האימפריה הסלג'וקית.

סולטנות רום
سلجوقیان روم
ממשל
משטר סולטאני
שפה נפוצה טורקית, פרסית
עיר בירה איזניק, קוניה
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה  
תאריך 1060
פירוק  
תאריך 1308
ישות קודמת סלג'וקים
ישות יורשת סולטאנויות סלג'וקיות, האימפריה העות'מאנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השם עריכה

השם "רום" בא לסולטנות מהאימפריה הביזנטית, יורשתה של האימפריה הרומית במזרח, ובטורקית מודרנית, מועדפים, השמות "המדינה הסלג'וקית של אנטוליה" (Anadolu Selçuklu Devleti) או "הסלג'וקים של טורקיה" (Türkiye Selçukluları). קוניה בירתה העניקה לסולטנות גם את השמות "סולטנות קוניה" או "סולטנות איקוניום", שמה הקודם של העיר.

שורשים עריכה

אלפ ארסלאן (1029 - 15 בדצמבר 1072) היה הסולטאן השני בשושלת הסלג'וקית וירש את דודו טוע'ריל בכ ב-27 באפריל 1064. הוא התיר לבעלי הברית הטורקים שלו להגר לכיוון ארמניה ואסיה הקטנה, שם הם הקימו ערים וחוות. ב-1068 פלש ארסלן למזרח האימפריה הביזנטית והתעמת עם צבאה, אך הקרב המכריע נערך שלוש שנים לאחר מכן, ב-26 באוגוסט 1071 סמוך לעיר מנזיקרט, בנפת מוש במזרח טורקיה. בקרב מנזיקרט ניגף הצבא הביזנטי והיסטוריונים מייחסים לו כמעט פה אחד את תחילת שקיעת האימפריה הביזנטית. בתוך שש שנים בלבד לאחר הקרב, פלשו הטורקים והשתלטו כמעט על כל אסיה הקטנה. מנהיג סלג'וקי מקומי, סולימאן בן קוטלמיש (Kutalmışoğlu Süleyman Şah), כבש ב-1075 את ניקאה (איזניק) ואת ניקומדיה (איזמיט), שתיהן סמוכות לים השיש במערב אנטוליה, 80 ק"מ בלבד מקונסטנטינופול. שנתיים לאחר מכן התמרד סולימאן כנגד מלכשאה (Melikşah), סולטאן האימפריה הסלג'וקית. הוא הקים את סולטנות רום, הכריז על עצמו סולטאן וקבע את בירתו באיזניק, ממש מתחת לאפם של הביזנטים.

התפתחות עריכה

 
המגדל האדום באלניה (1221–1226

הסולטנות התפתחה אף על פי ששנותיה הראשונות התאפיינו ביריבות עם האימפריה הסלג'וקית ממזרח לה, אך יריבות זו דעכה עם מותו של מלכשאה ב-1092. מסע הצלב הראשון דחק את רום ממערב אסיה הקטנה ב-1097, והצלבנים השתלטו על בירתה איזניק בדרכם לירושלים. אחד מפלגי הצלבנים בראשות בלדווין הראשון מלך ירושלים הקים את רוזנות אדסה הקטנה סביב העיר אורפה בדרום אסיה הקטנה, וזו התקיימה משך חצי מאה. סולטאן רום הגיב בהעברת בירתו מאיזניק לקוניה בליבה של רמת אנטוליה.

 
סולטנות רום בתחילת המאה ה-13

במחצית המאה ה-12 הקיפה הסולטנות את כל מרכז אנטוליה כמעט, והסולטאן קיליצ' ארסלן השני (II. Kılıç Arslan) אשר עלה לשלטון בשנת 1156, השלים את כיבושה ב-1174, עת השתלט על סיוואס בצפון, ועל אזור מלטיה בדרום מערבה של אסיה הקטנה ובכך הביא את השושלת הדנישמנדית אל קצה. שנתיים לאחר מכן, ב-17 בספטמבר 1176 הביס קיליצ' ארסלן השני את הצבא הביזנטי בקרב מיריאקפלון, סמוך לדניזלי במערב אסיה הקטנה, והחל שוב דוחק את הביזנטים ממערב אנטוליה. קוניה נכבשה באופן זמני על ידי נושאי הצלב במסע הצלב השלישי ב-1190, אך הסולטנות התגברה על כך, ועם שקיעת האימפריה הסלג'וקית במזרח ב-1194, נותרה רום המדינה הסלג'וקית העצמאית היחידה. בשנים אלה החלו קמות הנסיכויות הביליקיות הראשונות, אך אלה התרכזו בשלב זה בחלקה המזרחי של אסיה הקטנה. כך גם לגבי ממלכת קיליקיה הארמנית אשר התבססה ממזרח לסולטנות רום החל בסוף המאה ה-11.

בשנת 1205 תפס גיאסדין קייהיסרב הראשון (I. Gıyaseddin Keyhüsrev) את השלטון בשנית ושחרר את קוניה משליטת האימפריה של ניקאה. שנתיים לאחר מכן, ב-1207 כבש את אנטליה בדרום, ויורשו, איזדין קייקבוס הראשון (I. İzzeddin Keykavus) כבש את סינופ והפך את האימפריה של טרפזונטס למדינה וסאלית ב-1214. אלה היו שנות השיא של הסולטנות והיא קנתה לעצמה דריסת רגל אפילו בחצי האי קרים בצפון הים השחור. בתקופה זו נהנתה רום מקשרי מסחר ענפים בנמליה בשני הימים - השחור והתיכון - ועמדה בקשרים הדוקים עם ג'נובה. הוקמה רשת ענפה של קרוונסראים (חאנים) לאורך דרכי השיירות, ועושרה של הסולטנות איפשר לה לפרוש את שלטונה על נסיכויות מקומיות ממזרח לה.

שקיעה עריכה

 
אסיה הקטנה ב-1300

הגעתם של המונגולים לאסיה הקטנה בשנת 1242 סימנה את תחילת שקיעתה של רום. ב-26 ביוני 1243 הובס צבאה של הסולטנות על ידי המונגולים בקרב קסדה (Kösedağ) ליד סיווס, הסולטאן נמלט לאנטליה, ורום הפכה לוסאלית של המונגולים. ב-1246 התפצלה הסולטנות בין שלושה יורשים ושניים מהם שמרו על עצמאות יחסית, אך עשר שנים לאחר מכן שוב הביסו המונגולים את הסלג'וקים בקרב ליד אקסראי בקפדוקיה, וכל אנטוליה נכבשה על ידי המונגולים.

משלב זה החלה התפרקותה של הסולטנות לכעשרים נסיכויות נפרדות שבראש כל אחת מהן עמד ביי (נסיך). הממלוכים חשו לעזרת הסלג'וקים ב-1277 ואף הביסו את המונגולים, אך בהיעדר ישות סלג'וקית בעלת עוצמה צבאית אשר תקבל אחריות על אסיה הקטנה, שבו הממלוכים למצרים, והמצב שב לקדמותו.

הסולטנות פרפרה במשך 30 שנים נוספות, כשהיא שולטת בקוניה ובאזורים המקיפים אותה בלבד, ולבסוף ב-1307, נרצח הסולטאן האחרון. קרוב משפחה רחוק של המשפחה המלכותית ניסה לקחת את השלטון לידיו ולהכריז על עצמו כביי קוניה, אך ב-1328 השתלט הביי של נסיכות קרמנאואולו (Karamanoğlu) על העיר, ורום ירדה מעל בימת ההיסטוריה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סולטנות רום בוויקישיתוף