דוד צבי קצבורג

הרב דוד צבי הכהן קצבורג (בכתיב יהודי אירופאי: קאטצבורג) (תרט"ז-תרצ"ו, 1857-1936) היה רב, דיין, פוסק, מחבר תורני ומוציא לאור הונגרי.

דוד צבי קצבורג
אין תמונה חופשית
לידה 1857
ה'תרט"ז
פילזן
פטירה 1936 (בגיל 79 בערך)
ה'תרצ"ו
תקופת הפעילות ? – 1937 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק הלכה מחשבת ישראל עריכת כתבי עת.
רבותיו הרב נפתלי סופר, הרב זוסמן סופר, הרב שמחה בונם סופר
חיבוריו מבשר צדק, זר צדק, פרחי כהונה, צדק עולמים, רז הדק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

נולד בכפר פילזן במחוז הונט, הונגריה לאביו הרב זלמן. למד אצל ר' נפתלי סופר אב בית דין פטשיניידורף, ר' זוסמן סופר אב"ד פאקש, וחמש שנים אצל ר' שמחה בונם סופר בעל 'שבט סופר'.

שימש בהוראה בכמה קהילות. החל מתרנ"ב (1892) החל לשמש כדיין ומגיד בעיר ווייצן (ואץ, סמוך לבודפשט).

בעריכתו נדפס כתב העת התורני "תל תלפיות", החל מקיץ תרנ"ב, שהיה פעיל 45 שנה, עד לשנת תרצ"ו. בכל חוברת הדפיס העורך משלו דברי הלכה ואגדה בעניינים שעל הפרק. כן הדפיס כמה ספרים משלו.

הרב קצבורג היה אמנם סופר מחונן, אבל כבד פה וכבד לשון. הרופאים הבטיחו לרפא את מחלתו, אולם ההוצאות היו יקרות, ולא ברור אם הטיפול הרפואי יצא לפועל.[1]

חיבוריועריכה

השקפתועריכה

הרב קצבורג היה בעל יחס חיובי לציונות, הוא סבר שהגאולה תגיע בדרך הטבע, והוא תמך ועודד שיתוף פעולה עם החילונים ביישוב הארץ. מבחינה רעיונית הוא סבר שהגאולה צריכה להגיע דווקא על ידי אנשים רחוקים מתורה. לדעתו ההימנעות מהצלת היהודים מהפוגרומים באירופה לארץ ישראל, מחשש שיתקלקלו שם, היא 'ממש לא תרצח'.[2]

בשל המלחמה החריפה של כמה מרבני הונגריה נגד הציונית הרב קצבורג נאלץ להסתיר את עמדותיו. כחלק ממהלך זה, בתחילה פרסם הרב קצבורג סדרה של שלושה מאמרים בהם תמיכה מפורשת ונלהבת בציונות בכתב העת שהוציא לאור 'תל תלפיות' (שני מאמרים שלו, והשלישי של הרב שלמה זלמן ברודי). אולם, בשל התערבותו של הרב ישעיהו זילברשטיין, רבה של וויצן שבה התגורר הפרסומים האלה הופסקו, ופורסמו בכתב העת מכתבי מחאה חריפים האוסרים להשתתף עם הציונים וקובעים שהציונות היא מזימה שנועדה לצוד נפשות של יהודים חרדים.[3][4]

במקרה שבא לפניו צידד לגייר גוי שרוצה להתחתן עם נערה יהודייה שהייתה ידועה כיראת שמים. בנימוקיו הסביר שבגיור יש ללכת אחר ראות עיני הדיין וכאן יש קצת מקום לומר שהנערה תשפיע על הגוי שאכן ישמור תורה ומצוות לאחר גיורו. הוא הוסיף לנמק שבגיור לא הולכים אחר הרוב כי מדובר ב'פיקוח נפש' אם נסרב לגייר אדם שאכן ראוי לכך, ובמיוחד יש להקל בגוים שכבר אינם עובדי עבודה זרה, כפי שנהגו להקל באשכנז בדיני 'סתם יינם' של נוצרים.[5]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ זר צדק, עמוד 3, במכתב הסכמה של הרב שמחה בונם סופר
  2. ^ הרב דוד צבי קאטצבורג, דרישת ציון, תל תלפיות, כרך יב עמוד 157
  3. ^ הרב ד"ר אלפסי, דורשי ציון בפועל, בערך 'הרב דוד צבי קצבורג'
  4. ^ ד"ר יואב שורק, הרב משה שמואל גלאזנר : המורד מבפנים באורתודוקסיה ההונגרית, עמודים 143; 171 - 173
  5. ^ תל תלפיות כרך ט עמוד 228