ה'תרט"ז
שנה עברית
ה'תרט"ז (5,616) ובקיצור תרט"ז – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-13 בספטמבר 1855, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 בספטמבר 1856.
המולד של תשרי חל ביום שלישי, 22 שעות ו-28 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג החא. היא מעוברת, ואורכה 383 ימים.
זו שנה שנייה לשמיטה, ושנת 11 במחזור העיבור ה-296. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 16 (סימנה יויאז) במחזור השמש ה-201.
שנה זו היא שנת 1,787 לחורבן הבית, ושנת 2,167 לשטרות.
אירועים
עריכהנולדו
עריכה- כ"ז בתשרי - דוד וולפסון, פעיל ציוני ונשיאה השני של ההסתדרות הציונית העולמית (נפטר ה'תרע"ד)
- א' באייר - זיגמונד פרויד, חוקר ונוירולוג אוסטרי יהודי מייסד הפסיכואנליזה (נפטר ה'ת"ש)
- ז' באייר - הרב יעקב מאיר - הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של ארץ ישראל
- ו' בסיוון - אהרן דוד גורדון, חלוץ, הוגה דעות ומורה דרך לתנועת הפועלים בישראל
נפטרו
עריכה- ט"ו בחשוון – רבי יוסף משה השיל, בנו של רבי אברהם יהושע השל מאפטא, אדמו"ר משושלת אפטא במז'יבוז'.
- ה' בכסלו – רבי דוד לוריא (רד"ל), רב ליטאי, נודע בעיקר בשל פרשנותו למדרשים, ובפרט לפרקי דרבי אליעזר. (נולד בה'תקנ"ח)
- י"ז בשבט – רבי יחזקאל מקוזמיר, האדמו"ר המייסד של חסידות קוזמיר, וסבו של רבי ישראל ממודז'יץ. (נולד בה'תקל"ב)
- י' באייר – רבי מיכאל יעקב ישראל, רבה הראשי של יהדות רודוס, ובסוף ימיו אב בית דין בירושלים.
- כ"ו בסיוון – רבי יחיאל מיכל אוירבך, האדמו"ר מאניפולי, ונכדו של רבי זושא מאניפולי.
- י"ח בתמוז – רבי משה דוד אשכנזי, רב הונגרי, ובסוף ימיו רב הקהילה האשכנזית בצפת. (נולד בה'תקל"ד)
לוח שנה
עריכה►► | ה'תרט"ז | ◄◄ |
1855 - 1856 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מאפייני לוח השנה
עריכה- ערך מורחב – שנת החא
- שנה מסוג החא, ובה 383 ימים.
- שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
- שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד
- ט"ו באדר ב' חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ב' ועד יום ראשון ט"ז באדר ב' - זהו פורים משולש.
- י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.