דוויניטה לאראסאטי

מעצבת תעשייתית, קומיקסאית וקריקטוריסטית אינדונזית

דוויניטה לאראסאטי (נולדה בשנת 1972)[1], הידועה גם בשם העט שלה טיטה לאראסאטי, היא מעצבת תעשייתית, קומיקסאית וקריקטוריסטית אינדונזית.
היא מרצה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי של באנדונג (ITB)[2]. כמעצבת, מתמחה לאראסאטי בקיימות ובשימוש בבמבוק. כאמנית וכקומיקסאית, היא נחשבת כיום לחלוצה בתחום הקומיקס האוטוביוגרפי באינדונזיה כולה[3], שהיא המדינה הרביעית בגודלה בעולם.

דוויניטה לאראסאטי
Dwinita Larasati
לידה 1972 (בת 52 בערך)
ג'קרטה, אינדונזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אינדונזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכון טכנולוגי בבנדונג, אקדמיית עיצוב איינדהובן, האוניברסיטה הטכנולוגית בדלפט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אינדונזית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

לאראסאטי נולדה בג'קרטה ולמדה במכון הטכנולוגי של באנדונג[4]. היא סיימה תואר שני בהצטיינות באוניברסיטת איינדהובן שבהולנד, ובשנת 2007 פרסמה את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת דלפט.

היא החלה לצייר בשנת 1995, בעת שהתמחתה בגרמניה, ושלחה אל משפחתה באינדונזיה ציורים של עצמה ושל מצבה. לימים אמרה, "הייתי עצלנית מכדי לכתוב". לאחר מכן החלה לשלוח אליהם דרך מכשיר פקס קומיקס אוטוביוגרפי שסיפר על חוויותיה בגרמניה[5]. את הקומיקס שכפלה אמה והעניקה עותקים שלו לשאר בני המשפחה המורחבת שלה.

לאחר שחזרה לאינדונזיה הקימה לאראסאטי יחד עם רוני אמנדי בשנת 2008 את הוצאת הקומיקס "Curhat Anak Bangsa", אשר פרסמה קומיקס בז'אנר יומן גרפי שכתבו נשים שונות, בהן שילה רוזוויטה פוטרי ועזיסה נור. לאראסאטי עצמה פרסמה ארבע מהאוטוביוגרפיות המאויירות שלה בהוצאה[6]. ספרה הראשון אשר תורגם לשפה אחרת מאינדונזית היה "בחזרה לבאנדונג"[7] שפורסם בצרפתית בשם Retour à Bandung בשנת 2016[8]. רבות מעבודותיה מתמקדות במאבקה כגולה באירופה ובחזרתה לאינדונזיה לאחר תקופת היעדרות ממושכת.

ייחודה של לאראסאטי, מלבד תחום הכתיבה המסוים שלה, מתבטא בהיעדר השפעתה של המאנגה היפנית והיצמדותה לסגנונות ציור מערביים, בשונה ממרבית הקומיקסאים האינדונזיים[6].

כיום לאראסאטי היא המזכירה הכללית וממייסדי פורום העיר היצירתית של באנדונג (BCCF)[9][10].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Tita". lambiek.net (באנגלית). נבדק ב-2019-11-03.
  2. ^ Perdani, Yuliasri (2 בנובמבר 2015). "BookWORM: Tita Larasati: A trilogy that inspires daughter's name". The Jakarta Post (באנגלית). נבדק ב-2019-11-03. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Fusami Ogi, How Women’s Manga Has Performed the Image of ASIAs, Globally and Locally, Cham: Springer International Publishing, 2019, Palgrave Studies in Comics and Graphic Novels, עמ' 95–122, ISBN 978-3-319-97229-9. (באנגלית)
  4. ^ Just Published, French Edition of "Back in Bandung" | Islands of Imagination, islandsofimagination.id
  5. ^ The Jakarta Post, Creative ideas, knowledge attract festivalgoers in Jakarta, The Jakarta Post (באנגלית)
  6. ^ 1 2 Lent, John A. Asian Comics. Jackson: University Press of Mississippi. ISBN 9781626740853. OCLC 881592441.
  7. ^ RAHMIASRI, MASAJENG (13 באוגוסט 2016). "Indonesian artists to join French comic festival". The Jakarta Post (באנגלית). נבדק ב-2019-11-03. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Just Published, French Edition of "Back in Bandung" - Islands of Imagination". islandsofimagination.id. נבדק ב-2019-11-03.
  9. ^ WIRA, NI NYOMAN (24 בספטמבר 2016). "Creative ideas, knowledge attract festivalgoers in Jakarta". The Jakarta Post (באנגלית). נבדק ב-2019-11-03. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Dr. Dwinita Larasati « Asean Creative Cities" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-11-03.