פתיחת התפריט הראשי

דוֹקוּ (דוקה) חמטוביץ' אוּמַרוֹבצ'צ'נית: Iумар КIант Доккa, ברוסית: Доку Хаматович Умаров; מכונה גם: "דוקה אבו אוסמן", 13 באפריל 1964 - 7 בספטמבר 2013) היה טרוריסט אסלאמי ממוצא צ'צ'ני, ממנהיגי התנועה הבדלנית הצ'צ'נית. אומרוב לקח אחריות על מספר פעולות טרור נגד אזרחים רוסים וזכה בתקשורת הרוסית לכנוי "בן לאדן של רוסיה". היה מבוקש ברוסיה בעבור רצח חטיפה ובגידה.

דוקה אומרוב (אבו אוסמן)
Iумар КIант Доккa
Доку Хаматович Умаров
دوكو أحمدوفتش عمروف
אין תמונה חופשית
לידה 13 באפריל 1964
כפר ליד חרסנוי שבנפת שטויסקי בדרום צ'צ'ניה
פטירה 7 בספטמבר 2013 (בגיל 49)
קווקז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'צ'ניהצ'צ'ניה  צ'צ'ניה, רוסיהרוסיה  רוסיה
הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריההרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה איצ'קריה
אמירות הקווקזאמירות הקווקז  אמירות הקווקז
השכלה Grozny State Oil Technical University named after Academician MD Millionshtchikov
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
אמיר אמירות הקווקז ה־1
31 באוקטובר 20077 בספטמבר 2013
(5 שנים ו-44 שבועות)
נשיא הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה ה־5
17 ביוני 200631 באוקטובר 2007
(שנה ו-19 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ב-3 בפברואר 2012, הורה לנתיניו בווידאו שהופץ ברשת, לעצור את האלימות כנגד מטרות אזרחיות רוסיות, אך השאיר את אלו הצבאיות כמטרות לגיטימיות. הוא הכריז על עצמו כנשיא הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה, ולאחר מכן כאמיר האמירות של הקווקז, שתיהן ישויות שלא זכו להכרה. הוא לקח אחריות על הפיגוע ברכבת התחתית של מוסקבה במרץ 2010 שבו נהרגו 39 אנשים. וכן על הפיגוע בנמל התעופה דומודדובו ב-2011, בו נהרגו 36 אנשים ונפצעו מאות.

ב-18 במרץ 2014 דווח באתר המקושר לאמירות של הקווקז כי אומרוב לא בין החיים[1], והוא הוחלף על ידי עלי אבו מוחמד. מאוחר יותר התברר כי אומרוב הורעל ב-6 באוגוסט 2013, ומת כחודש אחר כך ב-7 בספטמבר 2013.[2]

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

אומרוב נולד לחמד אומרוב מהטאיף (Teip) מלקוי (אותו שבט של ערבי בראייב ושר החוץ הצ'צ'ני לשעבר איליאס אחמאדוב), באפריל 1964 בכפר קטן ליד חרסנוי שבנפת שטויסקי בדרום צ'צ'ניה. הוא סיים את לימודיו בפקולטה לבניין במכון אויל בבירת צ'צ'ניה גרוזני, עם תעודה של מהנדס בניין.

כאשר פרצה מלחמת צ'צ'ניה הראשונה הוא חזר לצ'צ'ניה. במהלך המלחמה גדלה יחידתו מפלוגה לגדוד והוענק לו העיטור גיבור האומה על ידי הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה. לאחר חתימת הסכם סחב-יורט שסיים את המלחמה ב-1996, והיבחרו של אסלאן מסחאדוב לנשיא צ'צ'ניה בינואר 1997, מונה אומרוב לראש מועצת הביטחון של צ'צ'ניה. ב-1999 הוא הואשם בחטיפתו של גנאדי שפיגון, שליחה של רוסיה לצ'צ'ניה.

משפחתועריכה

אומרוב היה נשוי עם ששה ילדים, הצעיר שבהם נולד ב-2006. שניים מאחיו, איסה ומוסא, נהרגו בקרב. מאז 2003, רבים מבני משפחתו, נחטפו על ידי "חמושים בלתי מזוהים" (ככל הנראה כוחות השלטון) חלקם שוחררו מיד לאחר החטיפה וחלקם עדיין נעדרים וייתכן שנהרגו. מעט לאחר משבר בני הערובה בבסלאן, ב 2004, אשר במהלכו הוחזקו בני משפחתו כבני ערובה בחנקלה (יישוב למזרח גרוזני), הציע התובע הכללי של רוסיה, ולדימיר אוסטינוב, לקחת את בני משפחתם של מנהיגי המורדים כשיטת פעולה רשמית. ב-2005, נחטפו אשתו ובנו כמו גם אביו בן ה-74 ואחיו רוסלן, אשתו ובנו שוחררו לאחר זמן אך אביו ואחיו "נעלמו". בן דודו זורבאן אומרוב, ואחיינו רומן אטאייב נחטפו אף הם בתקרית מוקדמת יותר ומאז נעלמו עקבותיהם.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Roggio, Bill (18 במרץ 2014). "Islamic Caucasus Emirate confirms death of emir Doku Umarov". 
  2. ^ "Insurgency Commanders Divulge Details Of Umarov’s Death". Radio Free Europe/Radio Liberty. 23 ביולי 2014. בדיקה אחרונה ב-1 באוגוסט 2014.