פתיחת התפריט הראשי

אמירות הקווקז

אמירות הקווקזצ'צ'נית: Имарат Кавказ; ברוסית: Кавказский Эмират, לעיתים מכונה האמירות הקווקזית) היה ארגון ג'יאהדיסטי מיליטנטי (אנ'), אשר פעיל בדרום רוסיה. מטרת הארגון היא לגרש את הנוכחות הרוסית באזור צפון הקווקז, ולהקים במקום אמירות אסלאמית עצמאית. אמירות הקווקז מהווה באופן מסוים יורשת לרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה, והיא הוקמה על ידי דוקה אומרוב, הנשיא לשעבר של איצ'קריה, אשר הפך לאמיר הראשון של המדינה.

אמירות הקווקז
Имарат Кавказ (צ'צ'נית)
Кавказский Эмират (רוסית)
Flag of Caucasian Emirate.svg

דגל אמירות הקווקז ובו השהאדה וחרב
 
שנות פעילות 7 באוקטובר 2007 - 17 באוגוסט 2016
אידאולוגיה ג'יהאד סלפי
פונדמנטליזם אסלאמי
בדלנות
לאומנות דתית
מנהיגים דוקה אומרוב (2007-2013)
אליאסהב קבקוב (2014-2015)
מגומד סולימנוב (2015)
סלים שבזוחוב (2015-2016)
מטה צפון הקווקז
אזורי פעילות רוסיה, סוריה, עיראק, גאורגיה ואזרבייג'ן
חלק מ אל-קאעידהאל-קאעידה  אל-קאעידה
הקודם הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריההרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה  הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה
החזית הקווקזיתהחזית הקווקזית  החזית הקווקזית
בעלי ברית ג'יש אל-מוח'ירין וול-אנסארג'יש אל-מוח'ירין וול-אנסאר  ג'יש אל-מוח'ירין וול-אנסאר
טליבאןטליבאן  טליבאן
ג'בהת א-נוסרהג'בהת א-נוסרה  ג'בהת א-נוסרה
מתנגדים
רוסיהרוסיה  רוסיה
אזרבייג'ןאזרבייג'ן  אזרבייג'ן
גאורגיהגאורגיה  גאורגיה
ארמניהארמניה  ארמניה
סוריהסוריה  סוריה
עיראקעיראק  עיראק
איראןאיראן  איראן
כורדיסטן הסוריתכורדיסטן הסורית  כורדיסטן הסורית[1]
נאט"ונאט"ו  נאט"ו
קרבות

מלחמת צ'צ'ניה השנייה
מלחמת האזרחים בסוריה

Caucasus Emirate.svg

בשלהי 2015 כבר לא הייתה לאמירות זו נוכחות ניכרת בצפון הקווקז, שכן, לאחר שרוב מנהיגיו חוסלו, רוב חברי האמירות ערקו למחוז הקווקז של המדינה האסלאמית בהנהגתו של אחד מפורשי הארגון, רוסטם אסילדרוב (Рустам Магомедович Асельдеров).

היסטוריהעריכה

רקעעריכה

לאחר התפרקות ברית המועצות, הכריזו צ'צ'נים לאומניים בהנהגת ג'וחר דודייב על פרישת רפובליקת צ'צ'ניה מהפדרציה הרוסית כמדינה עצמאית בשם הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה. לאחר שתי מלחמות קשות עם רוסיה בשנות התשעים, השתתפה איצ'קריה במרד נגד הכוחות הרוסים ובעלי בריתם הצ'צ'נים החל משנת 2000, בתחילה בהנהגתו של אסלאן מסחאדוב. אף על פי שאיצ'קריה נוסדה ברובה על ידי מוסלמים סופיים שמונעים על ידי לאומנות, הפך עם הזמן האסלאם הסלפי נפוץ בקרב צ'צ'נים רבים, מה שגרם לפילוג בין הלאומניים לסלפים. מכיוון שרבים מן המורדים הלאומניים נהרגו בידי הכוחות הרוסיים, קיבלה ההתקוממות נימה סלפית גוברת והולכת של מפקדים כמו שאמיל בסאייב והלוחם הערבי איבן אל-ח'טאב. רבים מן הלאומנים ששרדו ויתרו על המאבק, ועד שהוכרז דוקה אומרוב כנשיא איצ'קריה בגלות ביוני 2006, הייתה לסלפים השפעה רבה יותר על התנועה.

הכרזת האמירותעריכה

ב-7 באוקטובר 2007, שבע שנים לאחר פירוק איצ'קריה והקמת הממשלה הגולה, ביטל דוקה אומרוב (הנשיא הגולה באותה העת) את הממשלה הגולה של הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה ואת מוסד הנשיאות בה, והכריז על הקמת אמירות בקווקז ועליו כאמיר של המדינה החדשה. ההכרזה על אמירות הקווקז נידונה במהירות על ידי אחמד זאייב, שר החוץ של עומרוב; זקייב, המתגורר בגולה בלונדון, קרא לכל הלוחמים והפוליטיקאים הבדלנים הצ'צ'נים להשבע אמונים ישירות לממשלתו בגלות, בניסיון לבודד את אומרוב משלטונו. זאקייב גם הביע צער על כך שאומרוב נכנע ללחץ מצד "פרובוקטורים" וביצע "פשע" המערער את הלגיטימיות של הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה. אומרוב אמר כי הוא אינו זקוק לכל סנקציה של המג'לס-א-שורא (מועצת מפקדי שדה המורדים) או כל אדם אחר שיכריז על האמירות, שכן "חובתו כמוסלמי" היא להקים מדינה אסלאמית "כנדרש על ידי השריעה".

משבר ההנהגהעריכה

ב-1 באוגוסט 2010 הפיץ "מרכז הקווקז"[2], אתר האינטרנט הרשמי של האמירות, סרטון בו פורש דוקה אומרוב מתפקידו כאמיר וממנה במקומו את אסלאמבק ואדלוב כיורשו. יומיים לאחר מכן, אומרוב טען כי אין לו שום כוונה לפרוש מתפקידו וכי הסרטון מפוברק. הסרטון וטענותיו של אומרוב, הובילו למהומות באמירות. כמה מן המנהיגים המרכזיים של המורדים הכריזו שהשבעות אמוניהם לאומרוב בטלה. אומרוב מת בסופו של דבר מהרעלת מזון בספטמבר 2013. שישה חודשים לאחר מכן, הוכרז אליאסהב קבקוב כיורשו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אמירות הקווקז בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אינה חברה באו"ם, דורשת עצמאות מסוריה.
  2. ^ Kavkaz Center.com