דוֹקטיזםיוונית δοκέω, δόκησις תופעה, להיראות, להידמות) הייתה כת נוצרית גנוסטית שנוצרה במאה ה-2 לספירה וטענה שישו לא הופיע כבשר ודם אמיתי שנצלב וסבל אלא היה אשליה בלבד.

אחד הקשיים שעמם מתמודד האדם באמונתו באל שאינו גשמי (טרנסצנדנטיות), הוא הקושי להתייחס לישות מופשטת. יש כאלו הפותרים דילמה זו באמצעות האנשה של האל (אצבע אלוהים, ויוציאנו ה' אלוהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה) ומתן תכונות אנושיות (אל קנוא ונוקם ה', אל חנון ורחום) ואף תיאור בו אדם תופס את בגדו של אלוהים (אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר היה לומר שהיה מקרה בו משה תפס את הקדוש ברוך הוא בדרך שאדם תופס את חברו בבגדו ואמר לפניו: ריבונו של עולם אין אני מניח לך עד שתמחל ותסלח להם).

עקרונות הכת

עריכה

על פי הדוקטיזם לישו לא היו גוף וטבע אנושיים. הוא רק נראה כאדם ולמעשה היה יצור רוחני שלא התקיים בעולם הגשמי ואף לא נולד לידה של ממש. מסקנה הנובעת מנקודת מוצא זו היא שגם סבלו על הצלב לא היה אמיתי והוא אף לא קם לתחייה. רמז לגישה הזו מופיע כבר בכתבי הקודש, באיגרת הקורינתים אל פאולוס. התאוריה הזו פותרת את הסתירה בין הגשמי-הרע והרוחני-הטוב וגם את העובדה שמריה נותרה בבתוליה אחרי לידתו של ישו.

היו אף כאלו שהאמינו שאימו של ישו, מרים, ירדה מהשמים כמלאך וזה חיזק את דעתם שישו לא התגשם כבשר ודם (כי מלאך לא יכול ללדת בן אנוש). אמונה זו הייתה למשל אצל הקתרים (קטארים).

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה