פתיחת התפריט הראשי

דורון ספיר

עורך דין ישראלי
דורון ספיר

דורון ספיר (נולד ב-1959) הוא סגן ראש עיריית תל אביב-יפו וממלא מקומו מאז 1996. יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה ויו"ר איגוד ערים דן לתברואה.

תוכן עניינים

חייועריכה

ספיר השלים תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון ולימודי תעודה בעיתונאות באוניברסיטת תל אביב ולמד משפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא עורך דין ומגשר מוסמך.

פעילות ציבוריתעריכה

ספיר היה יושב הראש הארצי של ארגון הסטודנטים (אסח"ה) ולאחר מכן, במשך ארבע שנים, מנהל מחלקת הסטודנטים בהסתדרות. בשנים 19891996 היה מנהל האגף לצעירים וסטודנטים בהסתדרות. ב-1991 ייסד את העמותה לבריאות הילד ושימש כיושב הראש שלה עד 1999. ספיר היה דירקטור מן הציבור בחברת איסתא ליינס. בשנים 1998–2000 היה יושב ראש פעיל של הנהלת הוצאת הספרים "דיונון".

בעיריית תל אביב-יפועריכה

ספיר נבחר למועצת עיריית תל אביב-יפו ב-1989, והיה חבר בהנהלת העירייה ויושב ראש ועדת השימור. מאז 1996 הוא ממלא מקום וסגן ראש העירייה. מאז 2002 הוא יושב ראש ועדת המשנה העירונית לתכנון ובנייה. ספיר פישט את ההליכים לקבלת היתרי בניה והוביל את ההחלטה לאשר את תוכנית המתאר של העיר תל אביב-יפו ב-2012.

ספיר שימש כדירקטור בהיכל התרבות, החברה לפיתוח כלכלי, היכל הספורט והתיאטרון הלאומי "הבימה".

באיגוד ערים דן לתברואהעריכה

בדצמבר 1998 נבחר ספיר ליושב ראש ומנכ"ל בפועל של איגוד ערים דן לתברואה. במסגרת זאת פעל לשיקום הסביבתי של אתר הפסולת חיריה. הוא עמד בראש הצוות שקידם וניהל את תכנון פארק אריאל שרון באתר, עד להקמת חברה ממשלתית לניהולו. פעילותו של ספיר בחירייה כללה הקמה של מערכת לאיסוף גז המתאן הטבעי שנוצר כתוצאה מתסיסת הפסולת האורגנית בתוך הר הזבל, וניצולו כאנרגיה ירוקה. מדובר במערכת של 84 קידוחי בארות גז הנמצאים על הר חירייה ומחוברים למערכת איסוף וצנרת, המובילה את הגז (כ- 1,200 קוב) למפעל אופיס טקסטיל הנמצא באזור. כמו כן, בשנת 2003 חתם ספיר על הסכם עם חברת "חץ" אקולוגיה – לפיו יקבל המפעל 200 טון פסולת ביתית ביום לצורך מיון והפקת חשמל מגז טבעי, בשנת 2017 שודרג המפעל וכיום הוא מטפל בכ-400 טון פסולת ביתי. המפעל מייצר גז מתאן באיכות גבוהה במיוחד. גז המתאן משונע למפעל אופיס טקסטיל. המפעל לאשפרה של בדים משתמש בכל תצרוכת האנרגיה שלו בגז מהר הזבל. זהו גם הפרויקט הראשון שקיבל את אישור האו"ם כמורשה לסחור בגזי חממה במסגרת מנגנון הפיתוח הנקי של אמנת קיוטו (CDM).

בשנת 2003 החלה לפעול תוכנית חינוכית הכוללת סיורים בפארק המיחזור חירייה, כאשר בשנה האחרונה מספר המבקרים חצה את רף החצי מיליון איש אשר ביקרו במרכז לחינוך סביבתי שעל פי עקרונות השימוש החוזר, ונמצא במבנה ששימש בעבר כמפעל הקומפוסט הראשון בישראל, ולאחר שיפוץ הותאם במיוחד לאירוח מבקרים. תלמידים וחיילים באים ללמוד על מחזור ועל שורה של נושאים סביבתיים, המקום הוא מרכז לפעילות קהילתית בנושאים ירוקים, ומשרדי ממשלה וארגונים מתגאים כיום בחירייה כמיזם לאומי שהפך מטמנת אשפה לפארק מיחזור. במקום נפתח בית קפה ובו מועסקים נערים במסגרת פרויקט חברתי בשיתוף ציונות 2000. בשנת 2012 הגה ספיר את מיזם המותג "תוצרת חירייה" במסגרתו מייצרים אנשים בעלי מוגבלויות, מוצרים מפסולת.

בתחילת 2017 נחנך באתר חיריה מפעל המחזור הגדול בישראל שעיקרו הפקת חומר גלם ירוק מפסולת יבשה כדלק חליפי לתהליך הפקת אנרגיה בשריפה לייצור מלט. RDF הוא [דלק מוצק "ירוק", (מחליף את הפט-קוק), המופק מפסולת ומשמש כחומר בעירה בתהליך ייצור מלט. על מנת להגיע לרמת מיחזור מרבית, מופרדת הפסולת המעורבת באמצעות טכנולוגיות הפרדה מודרניות מתקדמות, לפסולת אורגנית ופסולת מסחרית יבשה (פלסטיק, קרטון, נייר, טקסטיל, מתכות, עץ וכדומה). מתוצרי הפסולת האורגנית מיוצר דשן אורגני ותוצרי הפסולת היבשה הראויים הממוחזרים לדלק מוצק "ירוק" מועברים לכבשני המפעלים המתאימים. רוב החומרים היבשים בעלי הערך הקלורי הגבוה משמשים להפקת RDF. בשיא תפוקתו יטפל המפעל בכ-1,500 טון אשפה ביתית ביום, כמחצית מכמות הפסולת הנקלטת בחירייה מכל רחבי גוש דן. המפעל מייצר 500 טון RDF מדי יום, שמחליפים כ 10% מהדלקים המבוססים על נפט שבהם משתמש מפעל נשר רמלה, מצרכני האנרגיה הגדולים בישראל. כמו כן, המפעל ימיין משאר הפסולת חומרים שיישלחו למיחזור, לרבות החומר האורגני. יתרת הפסולת של גוש דן מממשיכה להיות משונעת מדי יום על ידי עשרות משאיות ענק מאתר חירייה למטמנות בנגב.

קישורים חיצונייםעריכה