פתיחת התפריט הראשי

אזור

מועצה מקומית במחוז תל אביב, ישראל

אָזוֹר היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל, ליד כביש תל אביב-רמלה. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. ב-1968 (ושוב ב-2003)[3] הוצע לאחד אותה עם חולון, לאחר שאזור התעשייה שלה סופח לחולון והוחלט שאין לה בסיס כלכלי כיישוב עצמאי, אך התוכנית לא הגיעה לכדי מימוש והיא המשיכה לתפקד כמועצה מקומית[4].

אזור
Azor COA.png
Azor-S-577.jpg
אזור - מבט כללי
מחוז תל אביב
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אריה פכטר
גובה ממוצע[1] ‎25 מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 12,854 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 144
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.2% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 5,747 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 26
תחום שיפוט[2] 2,210 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 233
32°01′25″N 34°48′26″E / 32.0237153053955°N 34.8071745502328°E / 32.0237153053955; 34.8071745502328
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
7 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3925
    - דירוג מדד ג'יני 145
לאום ודת[2]
יהודים: 94.2%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 5.8%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.6%
גילאי 5 - 9 8.0%
גילאי 10 - 14 6.1%
גילאי 15 - 19 5.4%
גילאי 20 - 29 13.4%
גילאי 30 - 44 22.9%
גילאי 45 - 59 15.3%
גילאי 60 - 64 5.4%
גילאי 65 ומעלה 14.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
תלמידים 1,131
 –  יסודי 860
 –  על-יסודי 271
מספר כיתות 42
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל אזור נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.azor.muni.il
שלט באחת הכניסות לאזור

בראשות המועצה המקומית עומד מ-2008 אריה פכטר, יליד היישוב.

היסטוריהעריכה

נראה כי ההתיישבות במקום החלה לפני כ-6,000 שנים, כאשר הביצה שכסתה את בקעת אונו נסוגה[דרוש מקור]. שרידים ארכאולוגיים המעידים על ההתפתחות ההיסטורית של אזור וסביבתה מוצגים כיום במוזיאון אזור.

השם אזור מופיע בכתובת אשורית במאה ה-8 לפנה"ס[5].

התקופה הרומית והביזנטיתעריכה

ביישוב נמצאו שרידים החל מהתקופה הרומית בארץ ישראל, מקווה מים עשוי אבן, שגילו מוערך בכ-1,800 שנה. לידו שני עצי שקמה שגילם לכל היותר הוא אלפים שנה. במקום נמצא גם סרקופג ביזנטי ששימש כשוקת. מקאם אימאם עלי (מסגד תשע הכיפות) בנוי על שרידיו של מבנה מן התקופה הביזנטית בארץ ישראל. המבנה, השוכן בסמוך לכביש 44 ונראה ממנו היטב, שימש ככנסייה בתקופת השלטון הצלבני, ולאחר מכן היה למסגד. המסגד היה אחד המקומות אשר הוקדשו לאימאם עלי. לפי האגדה, פעם ראה האימאם ילדה בוכיה בשל כך ששפכה את השמנת שבקשה ממנה אמה להביא. האימאם סחט מהאדמה את השמנת ונתנה לילדה. כשמת האימאם סירבה האדמה לקבל את גופתו אליה ודחתה אותה. כל מקום שבו קרה הדבר, הוקדש לאימאם, וגם בשער הגיא מבנה המיוחס לאימאם עלי בשל אותה מסורת.

התקופה הפאטימית והצלבניתעריכה

  ערך מורחב – מצודת המישור

שמו הערבי של היישוב יאזור, מוזכר במקורות מהתקופה הפאטימית (המאה ה-12) בתקופה הצלבנית בארץ ישראל השליטה בכפר החליפה צדדים מספר פעמים בין הצלבנים למוסלמים[5].

הצלבנים הקימו מבצר צלבני על ראשה של הגבעה הניצבת כיום במרכזה של העיירה. המבצר הוקם בשנת 1099 במהלך מסע הצלב הראשון, וזכה לשם מצודת המישור, שכן חלש על המישור המקיף את הגבעה. בשנת 1187 החריב צלאח א-דין את המצודה, אך ב-1191 שב ריצ'רד לב הארי והקימה מחדש. עם כיבוש ארץ ישראל בידי הממלוכים, הרס בייברס את המצודה באופן סופי, וכיום נותרו ממנה רק שרידים, הניצבים במרכזו של גן.

 
שני עצי השקמה הזקנים באזור
 
מקאם אימאם עלי באזור, כיום - בית כנסת

התקופה העות'מאנית עד הקמת המדינהעריכה

  ערך מורחב – יאזור

הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי תיאר את יאזור כעיירה קטנה. ב-1596 חיו בכפר 275 תושבים[5]. החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1863 וכתב: "כפר היושב על גבעה קטנה משמאל לדרך ומספר תושביו 300. הבתים בנוים מחומר ותבן"[6].

ב-1870 הוקם בית הספר מקוה ישראל בצמוד ליאזור ממערב. הממשלה העות'מאנית נתנה למייסד בית הספר, קרל נטר, רישיון לייסוד בית ספר חקלאי, והעניקה לו שטח של 2,600 דונם אדמת מדינה בחכירה ל-99 שנה בתשלום שנתי קטן "מתוך הכרה בערך המוסד הזה בחיי היהודים". קודם להחכרתה עובדה הקרקע על ידי הפלאחים של יאזור. הפלאחים ראו במסירת הקרקע קיפוח ועול והפריעו לעבודה החקלאית במקום, רק לאחר שפוצו ב-1600 דונם אדמה חלופית נרגעו הרוחות[7].

במפקד האוכלוסין של 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 1,284 מוסלמים[8], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-2,337 מוסלמים אשר שכנו ב-419 בתים[9].

על פי סקר הכפרים 1945 ב-1945 השתרעה העיירה על פני שטח של 11,800 דונם ואוכלוסיית המקום נאמדה בכ-4,030 תושבים. התושבים היו מבוססים מבחינה כלכלית, חלקם התפרנסו בחקלאות בפרדסי הסביבה וחלקם במסחר ובבתי חרושת כבית החרושת לקרח, טחנת קמח ביישוב ובבית החרושת היהודי לעורות בשכונת מולדת שבחולון, שמחצית מעובדיו היו ערבים. הכביש הראשי מיפו לרמלה (שהמשיך לירושלים) חצה את העיירה ובשוליו חנויות ובתי קפה על אם הדרך. על תוואי הכביש זה סלול היום כביש 44[5].

ב-9 בדצמבר 1947 נזרקה פצצה לבית הקפה ביאזור ממכונית נוסעת נהוגה בידי אנשי אצ"ל. בית הקפה נהרס ושבעה מיושביו נהרגו. בתגובה לכך ב-11 בדצמבר 1947 הותקפה שיירה יהודית סמוך לכפר. נהג משאית מכפר ורבורג נהרג וארבעה נפצעו[10] יום אחר כך הופיעו שוב אנשי אצ"ל וזרקו רימונים לבית הקפה. שישה ערבים נהרגו ורבים נפצעו[11]. בתגובה לכך, ב-21 בדצמבר 1947 פתחו ערביי יאזור באש על שיירה יהודית. במשאית הראשונה נהג חבר קיבוץ כפר מנחם המשאית השנייה הייתה של קיבוץ גת והשלישית של קיבוץ דורות. שתי המשאיות הראשונות הצליחו להיחלץ אבל התוקפים הצליחו להרוג את נהג משאית דורות ועוזרו. את המשאית העמוסה חביות סולר העלו באש. תימרות האש והעשן נראו עד מקווה ישראל[12]. ב-30 בדצמבר נכנסה קבוצת אנשי לח"י לכפר ופוצצה שני בתים. בהתקפה זו נהרג תושב אחד ואחר נפצע[13].

ב-22 בינואר 1948 עלה באזור טנדר שבו שבעה נוטרים על מוקש, חלקם נהרגו מפיצוץ המוקש והשאר לאחר שהמון הסתער עליהם (ראו נפילת שבעת הנוטרים). בתגובה לכך פגעו כוחות פלמ"ח בתחבורה הערבית ליפו והרגו 20 תושבים ערבים[14]. כמה ימים אחר כך פוצצה אנשי ההגנה שני בתים בכפר[15]. במערבה של העיירה ניצבים תותח מימי מלחמת העצמאות ואנדרטה לזכר שבעה נוטרים שנפלו במלחמת העצמאות, בינואר 1948, בעת שאבטחו שיירה שיצאה ממקוה ישראל לירושלים.

עם סיום "מבצע חמץ" נטשו התושבים את יאזור ורובם ברחו למחנה הפליטים ברפיח[16]. ב-30 באפריל 1948 נכנס ליאזור כוח של חטיבת גבעתי[17].

לאחר הקמת המדינהעריכה

מיד עם קום המדינה החלו ליישב ביאזור עולים חדשים וביוני 1949 נערכו ביישוב לראשונה בחירות מקומיות לוועד הכפר[18]. כ-2000 עולים חדשים יישבו בבתי הכפר הנטושים אך הם סבלו ממחסור במים[19], ועל השדות החקלאיים של הכפר יאזור הוקם מושב משמר השבעה[20][21]. בשנת 1954 עדיין לא חובר היישוב לרשת החשמל, כמו כן החלט לשנות את שמו מיאזור לאזור[22], אך במשך שנים רבות עוד המשיכו רבים קרוא ליישוב יאזור[23].

בשנת 1955, השלימה חברת רסקו את בנייתם של בתי דירות ביישוב[24], ו-ב-1957 החלה סלילת כביש גהה בין אזור לראשון לציון[25].

אוכלוסייה וחינוךעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים באזור 12,854 תושבים (מקום 144 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לאזור דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 69.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 9,129 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[26]

להלן גרף המציג את התפתחות באוכלוסייה בעיר:[דרוש מקור]

 

אזור היא המועצה המקומית הקרובה ביותר לעיר תל אביב ומוגדרת במחוז תל אביב.

באזור קיימים שלושה בתי ספר יסודיים: שניים ממלכתיים - "יוספטל" על שם גיורא יוספטל, "השבעה" על שם שבעת הנוטרים שנפלו בהגנה על הדרך לירושלים בינואר 1948 נפילת שבעת הנוטרים, וכן בית ספר ממלכתי דתי אחד: "מימון" על שם הרמב"ם. בנוסף, קיימת חטיבת הביניים הממלכתית "רבין" על שם יצחק רבין, ועקב היעדר בית ספר תיכון ביישוב, לומדים תלמידי היישוב בתיכונים מחוץ למועצה המקומית, בחולון ובתל אביב.

ראשי המועצהעריכה

בתאריך 13.8.51 הוכרזה אזור כמועצה מקומית. עד אז נוהלה על ידי ועד כפר בראשות אריה פפר.

תאריך ראש המועצה
13.08.51 עד 07.11.54 יעקב מנדלבאום
07.11.54 עד 13.05.58 אבנר גרעין
13.05.58 עד 01.12.65 מאיר דינור
01.12.65 עד 10.02.67 סנדר ליבוביץ
10.02.67 עד 26.02.67 דוד ז'ז'ק
10.02.67 עד 06.09.67 מ"מ ראש המועצה: אברהם בנבניסטי
06.09.67 עד 31.07.68 דוד ז'ז'ק
31.07.68 עד 10.02.74 אברהם בנבניסטי
10.02.74 עד 06.09.88 יצחק אלישיב
06.09.88 עד 10.10.08 אמנון זך
10.10.2008 ואילך אריה פכטר

ספורטעריכה

הפועל אזור, קבוצת הכדורגל של היישוב, משתייכת לליגה א'. לאורך השנים היא אינה מצליחה לבסס את מעמדה בליגה זו ומעת לעת נושרת חזרה לליגה ב'.

סמל המועצהעריכה

הסמל אושר רשמית ביולי 1970 ומכיל את המוטיבים הבאים:

  • אלכסון שחור החוצה את הסמל. מסמל את הכביש הישן מתל אביב לירושלים שלצידו שוכנת אזור.
  • שבעה כוכבים לצדי הפס השחור. מסמלים את שבעת הנוטרים שנפלו בפריצת הדרך לירושלים בשלביה הראשונים של מלחמת העצמאות.
  • מצודה בחלקו העליון של הסמל. מסמלת מבנה מן התקופה הביזנטית, שימש כמקאם מאוחר יותר ומשמש כיום כבית כנסת.
  • שיחי צבר. מסמלים את הכפר הערבי יאזור ששכן במקום עד מלחמת העצמאות.
  • מבנים שונים בצד הימני של הסמל. אלה הם מבני היישוב הנוכחי.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אזור בוויקישיתוף


הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ משרד הפנים פרסם את רשימת הרשויות המקומיות שיאוחדו, באתר גלובס, 2003
    נחמיה שטרסלרהשחיתויות המקומיות - אינטרסים אישיים הניעו את הח"כים לטרפד את איחוד הרשויות , באתר הארץ, 25 ביולי 2003
  4. ^ אברהם תירוש, אזור על פרשת־דרכים: עצמאות או סיפוח?, מעריב, 30 ביוני 1968
    אברהם תירוש, שוקלים הצעה של איחוד אזור עם חולון הסמוכה, מעריב, 4 ביוני 1968
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Khalidi, W. (1992). All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington D.C.: Institute for Palestine Studies. ISBN 0-88728-224-5.
  6. ^ תיאור ארץ ישראל: גיאוגראפי, היסטורי וארכאולוגי - ויקטור גרן תרגום: חיים בן עמרם -עמוד 213
  7. ^ אריה ל. אבנרי, ההתיישבות היהודית וטענת הנישול (1878-1948), תל אביב: מכון טבנקין לחקר ולימוד הקיבוץ ותנועת העבודה הקיבוץ המאוחד, תש"מ 1980, עמוד 68
  8. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jaffa, p. 20
  9. ^ Mills, 1932, p. 16
  10. ^ הותקפה שיירה ביאזור, דבר, 12 בדצמבר 1947
  11. ^ יהודי נהרג וחמשה נפצעו בכפו יאזור פצצות לתוך בית קפה ערבי, הבוקר, 12 בדצמבר 1947
  12. ^ שנים נהרגו וחמשה נפצעו ביאזור, דבר, 22 בדצמבר 1947
  13. ^ יריות על מולדת לאחר התקפת לח"י על יאזור, על המשמר, 1 בינואר 1948
    אצ"ל מודה בהטלת הפצצה ליד שער בתי-הזיקוק, דבר, 1 בינואר 1948
  14. ^ שבעה נוטרים נרצחו בכפר יאזור, דבר, 23 בינואר 1948
    7 נוטרים יהודים נהרגו ליד כפר יאזור, קול העם, 23 בינואר 1948
  15. ^ פעולה נגד יאזור, דבר, 1 בפברואר 1948
  16. ^ מנחם תלמי, פגישה עם מכרים וותיקים - עם תושבי יאזור ויפו במחנות הפליטים ברצועה, מעריב, 30 בנובמבר 1956
  17. ^ סלמה ויעזור נכבשו, דבר, 2 במאי 1948
  18. ^ רוב למפם בבחירות יאזור, על המשמר, 16 ביוני 1949
  19. ^ ‭11.000‬ דונאם אדמות יאזור נהפכים לשממה מחוסר מים, חרות, 24 ביוני 1949
  20. ^ ביאזור שהיתה ל"משמר השבעה", הבוקר, 29 בספטמבר 1949
  21. ^ ‭ 4,500‬משקי ‭‬עזר לעולים חדשים ב‭12-‬ כפרים נטושים, חרות, 31 במאי 1949
  22. ^ מועצת אזור לא הכניסה תשלומי התושבים לחברת החשמל , על המשמר, 15 ביוני 1954
    תושבי כפר יאזור נסערים מגילוי א־־סדרים במועצת הכפר, קול העם, 11 ביוני 1954
  23. ^ לדוגמה כתבה מ-1963 נעצרו חשודים בתקיפת ראש מועצת יאזור, למרחב, 17 באוקטובר 1963
  24. ^ שכונה חדשה הוקצה באזור, על המשמר, 5 באוקטובר 1955
  25. ^ הוחל בסלילת כביש יאזור-ראשון לציון, חרות, 12 ביוני 1957
  26. ^ פרופיל אזור באתר הלמ"ס