דז ווקר

כדורגלן אנגלי

דזמונד סינקלייר "דז" ווקראנגלית: Desmond Sinclair "Des" Walker; נולד ב-26 בנובמבר 1965 בהאקני) הוא כדורגלן עבר אנגלי ששיחק בעמדת הבלם.

דז ווקר
Des Walker
ווקר, 2003
ווקר, 2003
מידע אישי
לידה 26 בנובמבר 1965 (בן 58)
האקני שבאנגליה
שם מלא דזמונד סינקלייר ווקר
גובה 1.83 מטר
עמדה בלם
מועדוני נוער
1982–1984 נוטינגהאם פורסט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1984–1992
1992–1993
1993–2001
2002–2004
סך הכול:
נוטינגהאם פורסט
סמפדוריה
שפילד ונסדיי
נוטינגהאם פורסט
274 (1)
30 (0)
310 (0)
57 (0)
671 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
1988–1993 אנגליה 59 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ווקר שיחק לאורך הקריירה בעיקר בשני מועדונים, נוטינגהאם פורסט, בה גדל ובמדיה זכה פעמיים בגביע הפוטבול ליג, ושפילד ונסדיי. בנוסף, שיחק עונה אחת במדי סמפדוריה האיטלקית. ווקר ערך 59 הופעות במדי נבחרת אנגליה, והיה שותף לסגל הנבחרת בטורנירי מונדיאל 1990 ויורו 1992.

קריירת משחק עריכה

ווקר החל את הקריירה בקבוצת הנוער של נוטינגהאם פורסט. כחודשיים לסיום עונת 1983/1984, כשהוא בן 18 בלבד, זכה ווקר לארבע הופעות ליגה ראשונות במדי הקבוצה הבוגרת, אותה אימן אז בריאן קלאף, שהיה ידוע בשילוב צעירים בקבוצה.

החל מעונת 1985/1986 היה ווקר לבלם מוביל בקבוצה. עונה אחר כך, אף זכה בתואר כדורגלן העונה של המועדון. במשך שבע עונות הוביל ווקר את הגנת נוטינגהאם, ובעונת 1988/1989 אף זכה עם הקבוצה בשני גביעים - גביע פול ממברס, לאחר ניצחון בגמר על אברטון 4-3 בהארכה, וגביע הפוטבול ליג, לאחר ניצחון בגמר 3-1 על לוטון טאון. נוטינגהאם חיפשה זכייה בגביע שלישי באותה העונה, אך הפסידה לליברפול בחצי גמר גביע ה-FA, במשחק חוזר לאחר ביטולו של המועד המקורי עקב אסון הילסבורו. עונה אחר כך שמרה קבוצתו של ווקר על גביע הפוטבול ליג עם 1-0 בגמר על אולדהאם אתלטיק, ובפעם השנייה זכה ווקר בתואר כדורגלן העונה של הקבוצה.

בעונת 1991/1992 הניפה פעם נוספת את גביע פול ממברס, עם 3-2 בהארכה על סאות'המפטון בגמר, בעוד ווקר זכה בפעם השלישית בתואר שחקן העונה של נוטינגהאם. באותה עונה, במשחק ליגה מול לוטון טאון שנערך ב-1 בינואר 1992, כבש ווקר את השער היחיד בקריירה במשחק רשמי, כשהקבוצות נפרדו בשוויון 1-1. בתום העונה

לאחר טורניר יורו 1992, ובתום תשע עונות בנוטינגהאם פורסט, מתוכן שבע כשחקן הרכב קבוע, נמכר ווקר לסמפדוריה מהסרייה א' תמורת כמיליון וחצי ליש"ט. הקבוצה של המאמן השוודי סוון-יוראן אריקסון שהעפילה עונה קודם לכן לגמר גביע אירופה לאלופות. ווקר שיחק בקבוצה בעונת 1992/1993 בלבד, בה סיימה הקבוצה במקום השביעי בטבלה. על אף שהיה שחקן הרכב קבוע וזכה לשלושים הופעות ליגה, תופקד ווקר לעיתים קרובות בעמדה זרה לו, עמדת המגן.

בתום עונה אחת באיטליה, חזר ווקר לאנגליה וחתם בשפילד ונסדיי של המאמן טרוור פרנסיס, ששיחקה אז בפרמייר ליג. סכום ההעברה עמד על כ-2.7 מיליון ליש"ט. במשך שמונה עונות, ותחת שמונה מאמנים שונים, היה ווקר לאחד משחקניה היציבים והטובים של שפילד. הוא היה לשחקן הרכב למשך כל תקופתו בקבוצה, ובסך הכל ערך מעל ל-300 הופעות ליגה במדיה של הקבוצה. הוא זכה לאהדה רבה בקרב אוהדי הקבוצה, ובעונה הראשונה שלו במדיה אף זכה בתואר כדורגלן העונה של הקבוצה. בתום עונת 1999/2000, העונה השביעית שלו במועדון, נשרה הקבוצה לליגת המשנה מהמקום ה-19 בטבלה. ווקר נותר בקבוצה לעונה אחת בליגת המשנה, עונת 2000/2001 שהסתיימה באופן מאכזב במקום ה-17 מתוך 24. ירידת הליגה, היכולת החלשה והקשיים הכלכליים המתגברים של שפילד, הביאו אותה להתיר את חוזהו של ווקר בתום העונה ולהפכו לשחקן חופשי.

במהלך עונת 2001/2002 נעדר ווקר ממשחק פעיל. הוא התאמן תקופה קצרה בקבוצת ברטון אלביון, אותה אימן חברו לשעבר בנוטינגהאם נייג'ל קלאף, והשתתף במשחק צדקה במדיה של ניו יורק מטרוסטארס מול די.סי. יונייטד לנפגעי פיגועי 11 בספטמבר. פול הארט, מי שאימן אז את נוטינגהאם פורסט, הציע לווקר לחזור ולהתאמן בקבוצה, שהתקשתה אז בתחתית ליגת המשנה. ווקר קיבל את ההצעה, ולקראת עונת 2002/2003 חזר רשמית לקדנציה שנייה במדי מועדון נעוריו. במשך שתי עונות היה ווקר שחקן הרכב בקבוצה, עד שבאוגוסט 2004, בגיל 39, פרש ממשחק פעיל.

נבחרת אנגליה עריכה

ווקר ערך את הופעת הבכורה במדי נבחרת אנגליה ב-14 בספטמבר 1988, תחת המאמן בובי רובסון, כשעלה מהספסל במקומו של טוני אדמס במהלך משחק ידידות מול דנמרק. אנגליה ניצחה בסיום בתוצאה 1-0. תוך זמן קצר הצליח ווקר לתפוס את עמדת הבלם הראשון, עליה התחרה עם שחקנים בכירים ובהם אדמס, מארק רייט וטרי בוצ'ר. ווקר ערך שש הופעות במסגרת מוקדמות מונדיאל 1990, ובכולן שמרה נבחרתו על רשת נקייה.

ווקר זומן על ידי רובסון לטורניר מונדיאל 1990 באיטליה, ופתח בהרכב בכל שבעת משחקיה של אנגליה בטורניר. אנגליה צלחה את שלב הבתים מהמקום הראשון, תוך שהיא סופגת שער אחד בלבד. ווקר שמר על מקומו בשלבי הנוקאאוט, כשאנגליה גברה 1-0 בהארכה על בלגיה בשמינית הגמר, 3-2 בהארכה על קמרון ברבע הגמר, והודחה לבסוף בחצי הגמר בדו-קרב בעיטות עונשין, על ידיגרמניה המערבית. ווקר עלה בהרכב גם בהפסד 2-1 לאיטליה המארחת במשחק על המקום השלישי. על אף שלא זכה למקום בנבחרת הטורניר, זכה ווקר לתשואות רבות על הופעותיו במהלך הטורניר.

עם פרישתו של בוצ'ר מהנבחרת לאחר הטורניר, ולאחר מינויו של גרהאם טיילור לתפקיד המאמן, היה ווקר לשחקן המרכזי בחוליה האחורית של אנגליה. ווקר העפיל עם נבחרתו ממוקדמות יורו 1992, וזומן על ידי טיילור לטורניר הגמר בשוודיה. ווקר פתח בהרכב ושיחק לאורך כל משחקיה של אנגליה בשלב הבתים. בשני המשחקים הראשונים סייע לנבחרתו לשמור על רשת נקייה עם שתי תוצאות תיקו 0-0 רצופות, מול דנמרק ומול צרפת. במשחק השלישי הפסידה אנגליה 2-1 למארחת שוודיה, ונותרה במקום האחרון בבית ללא ניצחון. הופעותיו של ווקר בטורניר זכו לשבחים, על רקע הביקורת על יכולתה הכללית של הנבחרת.

האמון הרב שנתנו בו מאמניו, וריבוי המשחקים הבינלאומיים של אנגליה באותן השנים, הפכו את ווקר לכדורגלן האנגלי שמגיע לחמישים הופעות בינלאומיות בזמן הקצר ביותר. הוא השלים את ההישג בתוך מעט יותר מארבע שנים, ב-18 בנובמבר 1992 בניצחון הביתי 4-0 על טורקיה במוקדמות מונדיאל 1994. ווקר שותף עד אז ב-50 מתוך 53 משחקיה הבינלאומיים האחרונים של נבחרתו.

טורניר המוקדמות היה לנקודת מפנה בקריירה הבינלאומית של ווקר, שהחל להפגין יכולת חלשה במדי הנבחרת ולאבד ממעמדו בחוליית ההגנה האנגלית. ב-28 באפריל 1993 פגשה אנגליה את הולנד. ארבע דקות לסיום, כשאנגליה צעדה ביתרון 2-1, ניצל מארק אוברמארס את מהירותו, חלף על פני ווקר וחדר לרחבה. ווקר הכשיל את אוברמארס ברחבה, גרם לפנדל שבוצע בהצלחה והולנד השיגה שוויון 2-2 בסיום. חודש אחר כך, במשחק חוץ מול פולין, שוב נכנע ווקר למהירות של שחקן יריב, הפעם דריוש אדמצ'וק והקשית פנימה מעל השוער כריס וודס. המשחק הסתיים בשוויון 1-1. ארבעה ימים חלפו, ושוב אנגליה איבדה נקודות, הפעם עם הפסד 2-0 לנורווגיה בחוץ. לווקר, שהתקשה באופן ברור להתמודד עם שינוי השיטה של טיילור, היה חלק משמעותי בשער הראשון. לאחר שביצע עבירה סמוך לדגל הקרן, עצר כדי להתווכח עם שופט המשחק בזמן שנורווגיה ביצעה תרגיל בעיטה חופשית מהיר שהסתיים בשער נגיחה של אויבינד ליאונרדסן.

לאחר שהחמיץ שני משחקים חשובים במסגרת המוקדמות, חזר ווקר להרכב נבחרתו בנובמבר 1993 למשחקה האחרון של אנגליה בטורניר, מול סן מרינו. אנגליה ניצחה בסיום 7-1, שלא הספיק לה כדי לעלות למונדיאל 1994 בעקבות ניצחונה של הולנד במשחק המקביל. היה זה משחקו האחרון של טיילור בתפקיד, ומחליפו טרי ונבלס מעולם לא זימן את ווקר לסגל, ובכך הסתיימה הקריירה הבינלאומית של ווקר בגיל 27 בלבד. בתוך כחמש שנים שותף ווקר ב-59 משחקים בינלאומיים מתוך 64 שערכה נבחרתו, יחס מרשים שמצביע על כך שווקר היה לאחד משחקניה המובילים באותן השנים של נבחרת אנגליה.

תארים עריכה

נוטינגהאם פורסט

סטטיסטיקות עריכה

מועדונים עריכה

* הטור "אחר" כולל את משחקיו של ווקר בגביע פול ממברס, בפלייאוף ההעפלה לליגה הבכירה באנגליה ובגביע האינטרטוטו

עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע בגביע
הליגה
אחר סה"כ
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1983/1984 נוטינגהאם פורסט אנגליה ליגת העל האנגלית 4 0 0 0 0 0 0 0 4 0
1984/1985 3 0 0 0 0 0 0 0 3 0
1985/1986 39 0 2 0 2 0 43 0
1986/1987 41 0 1 0 6 0 48 0
1987/1988 35 0 5 0 3 0 1 0 44 0
1988/1989 34 0 5 0 6 0 3 0 48 0
1989/1990 38 0 1 0 10 0 2 0 51 0
1990/1991 37 0 10 0 4 0 2 0 53 0
1991/1992 33 1 4 0 9 0 6 0 52 1
1992/1993 סמפדוריה איטליה סרייה א' 30 0 0 0 0 0 0 0 30 0
1993/1994 שפילד ונסדיי אנגליה פרמייר ליג 42 0 4 0 7 0 53 0
1994/1995 38 0 3 0 2 0 43 0
1995/1996 36 0 1 0 4 0 3 0 44 0
1996/1997 36 0 4 0 1 0 41 0
1997/1998 38 0 3 0 2 0 43 0
1998/1999 37 0 3 0 2 0 42 0
1999/2000 37 0 4 0 4 0 45 0
2000/2002 אנגליה ליגת המשנה האנגלית 43 0 2 0 5 0 50 0
2002/2003 נוטינגהאם פורסט אנגליה ליגת המשנה האנגלית 31 0 0 0 0 0 2 0 33 0
2003/2004 25 0 2 0 1 0 28 0
2004/2005 אנגליה ליגת המשנה האנגלית 1 0 0 0 0 0 1 0
סך הכל קריירה 671 1 54 0 68 0 19 0 812 1

נבחרת לאומית עריכה

נבחרת אנגליה
שנה הופעות שערים
1988 2 0
1989 11 0
1990 15 0
1991 10 0
1992 12 0
1993 9 0
סה"כ 59 0

קישורים חיצוניים עריכה


נבחרת אנגליהמונדיאל 1990

1 שילטון • 2 סטיבנס • 3 פירס • 4 ווב • 5 ווקר • 6 בוצ'ר • 7 רובסון • 8 וודל • 9 בירדסלי • 10 ליניקר • 11 בארנס • 12 פארקר • 13 וודס • 14 רייט • 15 דוריגו • 16 מקמהון • 17 פלאט • 18 הודג' • 19 גאסקוין • 20 סטיבן • 21 בול • 22 בסנט • מאמן: רובסון

אנגליה 
נבחרת אנגליהיורו 1992

1 וודס • 2 קרל • 3 פירס • 4 קיאון • 5 ווקר • 6 רייט • 7 פלאט • 8 סטיבן • 9 קלאף • 10 ליניקר • 11 סינטון • 12 פאלמר • 13 מרטין • 14 דוריגו • 15 ווב • 16 מרסון • 17 סמית' • 18 דיילי • 19 באטי • 20 שירר • מאמן: טיילור

אנגליה