פתיחת התפריט הראשי

116 נבחרות לאומיות נרשמו למוקדמות מונדיאל 1990, והתחרו על 24 מקומות בטורניר הגמר. איטליה, המארחת, וארגנטינה, האלופה המכהנת, העפילו אוטומטית והותירו 22 מקומות לשאר הנבחרות. מספר הנבחרות היה נמוך ב-5 ממספר הנבחרות שנרשמו למוקדמות מונדיאל 1986, שהיה שיא בתולדות המונדיאלים.

24 המקומות במונדיאל 1990 באיטליה הוקצו על ידי פיפ"א לקונפדרציות השונות שלה כמפורט להלן:

  • אירופה (אופ"א): 14 מקומות, מתוכם 1 למארחת איטליה ועל 13 המקומות האחרים התחרו 32 נבחרות.
  • דרום אמריקה (CONMEBOL)‏: 3.5 מקומות, מתוכם 1 לאלופה המכהנת ארגנטינה ועל 2.5 המקומות האחרים התחרו 9 נבחרות. הנבחרת שזכתה בחצי מקום העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי מול נציגת אוקיאניה.
  • צפון, מרכז אמריקה והקריביים (CONCACAF)‏: 2 מקומות, עליהם התחרו 16 נבחרות.
  • אפריקה (CAF‏): 2 מקומות, עליהם התחרו 26 נבחרות.
  • אסיה (AFC‏): 2 מקומות, עליהם התחרו 26 נבחרות.
  • אוקיאניה (OFC)‏: חצי מקום, עליו התחרו 5 נבחרות. הנבחרת המנצחת באזור זה העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי דרום אמריקה-אוקיאניה.

שלוש בקשות הרשמה נדחו על ידי פיפ"א בגלל המצב הכלכלי הקשה של המגישות: בליז, מאוריציוס ומוזמביק. כתוצאה מכך ירד מספר הנבחרות ל-111, כיוון שגם המארחת והאלופה המכהנת לא השתתפו. גבון, עומאן ופקיסטן ערכו את הופעת הבכורה שלהן במוקדמות המונדיאל. 103 נבחרות שיחקו לכל הפחות משחק אחד. בסך הכל נערכו 314 משחקים, בהם הובקעו 735 שערים (ממוצע של 2.34 שערים למשחק, הממוצע הנמוך ביותר בתולדות המונדיאלים).

הגרלת המשחקים נערכה ב-12 בדצמבר 1987 בציריך שבשווייץ. המשחק הראשון במוקדמות נערך ב-17 באפריל 1988, והאחרון נערך ב-19 בנובמבר 1989.

אירופהעריכה

דרום אמריקהעריכה

9 הנבחרות מדרום אמריקה התחרו על 3.5 מקומות במונדיאל, כשהנבחרת שזוכה בחצי מקום מעפילה לפלייאוף בין-יבשתי מול נציגת אוקיאניה. ארגנטינה, הנבחרת העשירית, העפילה אוטומטית בתור האלופה המכהנת. הנבחרות חולקו לשלושה בתים בני שלוש נבחרות כל אחד, בהם נערכו המשחקים בשיטת בית-חוץ בין יולי לספטמבר 1989. לאחר סיום המשחקים דורגו הנבחרות שסיימו במקום הראשון בכל בית, ושתי הנבחרות הטובות ביותר העפילו ישירות למונדיאל; המנצחת בעלת המאזן השלישי בטיבו העפילה לפלייאוף מול נציגת אוקיאניה.

בהגרלת המשחקים שובצו הנבחרות לשלוש קבוצות דירוג כמפורט להלן:

בית 1עריכה

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
אורוגוואי  אורוגוואי 6 4 3 0 1 7 2 5
בוליביה  בוליביה 6 4 3 0 1 6 5 1
פרו  פרו 0 4 0 0 4 2 8 -6
אורוגוואי בוליביה פרו
אורוגוואי - 2 - 0 2 - 0
בוליביה 2 - 1 - 2 - 1
פרו 0 - 2 1 - 2 -

אורוגוואי העפילה.

בית 2עריכה

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קולומביה  קולומביה 5 4 2 1 1 5 3 2
פרגוואי  פרגוואי 4 4 2 0 2 6 7 -1
אקוודור  אקוודור 3 4 1 1 2 4 5 -1
קולומביה פרגוואי אקוודור
קולומביה - 2 - 1 2 - 0
פרגוואי 2 - 1 - 2 - 1
אקוודור 0 - 0 3 - 1 -

קולומביה העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי דרום אמריקה-אוקיאניה.

בית 3עריכה

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
ברזיל  ברזיל 7 4 3 1 0 14 1 13
צ'ילה  צ'ילה 5 4 2 1 1 9 5 4
ונצואלה  ונצואלה 0 4 0 0 4 1 18 -17
ברזיל צ'ילה ונצואלה
ברזיל - 2 - 0‏* 6 - 0
צ'ילה 1 - 1 - 5 - 0
ונצואלה 0 - 4 1 - 3 -

ברזיל העפילה. ב-3 בספטמבר 1989 נערך בריו דה ז'ניירו המשחק בין ברזיל לצ'ילה, שהייתה זקוקה לניצחון על מנת לשמור על הסיכוי להעפיל למונדיאל, אך נקלעה לפיגור 0 - 1. בדקה ה-67' נפל השוער הצ'ילאני רוברטו רוחאס על המגרש, ככל הנראה עם פציעה במצח. זיקוק שנזרק מהיציע על ידי אוהדת ברזילאית בשם רוזמרי דה מלו העלה עשן במרחק קצר מהשוער. לאחר שרוחאס הורד מהמגרש סירבו השחקנים והמאמנים הצ'ילאנים לחזור, וטענו כי הם אינם חשים בטוחים עוד. בעקבות כך הוחלט להפסיק את המשחק. לאחר שפיפ"א בדקה את קלטות המשחק היא גילתה כי הזיקוק כלל לא פגע ברוחאס, שפצע את עצמו באמצעות סכין גילוח שהחביא בכפפה שלו, ולפיכך העניקה לברזיל ניצחון טכני 2 - 0 שגרם לצ'ילה לאבד את הסיכוי להעפיל למונדיאל. היא גם החליטה להעניש את צ'ילה והשעתה אותה ממוקדמות מונדיאל 1994, והשעתה את רוחאס לצמיתות (עונש זה בוטל ב-2001). גם המאמן אורלנדו אראבנה והרופא דניאל רודריגס הושעו לצמיתות מעיסוק כלשהו בכדורגל תחרותי.

צפון, מרכז אמריקה והקריבייםעריכה

אליפות CONCACAF ב-1989 שימשה גם כטורניר מוקדמות המונדיאל. הייתה זו הפעם האחרונה שבה שימשה האליפות למטרה זו, וגם הפעם האחרונה שבה לא הייתה מארחת קבועה. שתי הנבחרות הראשונות באליפות העפילו למונדיאל. 16 נבחרות המשתייכות ל-CONCACAF השתתפו בטורניר המוקדמות, ממנו סולקה מקסיקו על ידי CONCACAF לפני שהספיקה להשתתף במשחק כלשהו בטורניר, כיוון ששיתפה שחקנים מבוגרים מדי באופן לא חוקי במשחקי המוקדמות של אולימפיאדת סיאול, שהיה טורניר נוער. בקשת ההרשמה של בליז נדחתה בעקבות חובות לפיפ"א.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קוסטה ריקה  קוסטה ריקה 11 8 5 1 2 10 6 4
ארצות הברית  ארצות הברית 11 8 4 3 1 6 3 3
טרינידד וטובגו  טרינידד וטובגו 9 8 3 3 2 7 5 2
גואטמלה  גואטמלה 3 6 1 1 4 4 7 -3
אל סלוודור  אל סלוודור 2 6 0 2 4 2 8 -6
קוסטה ריקה ארצות הברית טרינידד וטובגו גואטמלה אל סלוודור
קוסטה ריקה - 1 - 0 1 - 0 2 - 1 1 - 0
ארצות הברית 1 - 0 - 1 - 1 2 - 1 0 - 0
טרינידד וטובגו 1 - 1 0 - 1 - 2 - 1 2 - 0
גואטמלה 1 - 0 0 - 0 0 - 1 - X‏
אל סלוודור 2 - 4 0 - 1 0 - 0 X -

קוסטה ריקה זכתה באליפות CONCACAF והעפילה למונדיאל הראשון בתולדותיה בזכות הפרש שערים עדיף בפלוס 1 על פני זה של ארצות הברית שסיימה במקום השני. ארצות הברית הבטיחה את העפלתה למונדיאל לראשונה מזה 40 שנים, לאחר שגברה על טרינידד וטובגו בתוצאה 1 - 0 משער של פול קליגיורי שזכה לכינוי "הירייה שנשמעה ברחבי העולם"[1]. שני המשחקים בין אל סלבדור לגואטמלה היו אמורים להיערך בגואטמלה. מאוחר יותר הוסכם על ביטולם בגלל חוסר חשיבות ספורטיבית (אף אחת מהנבחרות לא הייתה יכולה להעפיל למונדיאל גם אם הייתה מנצחת בשני המשחקים.

אפריקהעריכה

אסיהעריכה

26 הנבחרות מאסיה שנרשמו למוקדמות התמודדו על 2 מקומות במונדיאל. לפני תחילת המשחקים פרשו בחריין, הודו, המלדיביים ודרום תימן. המשחקים התנהלו בשני סבבים:

  • סיבוב ראשון: המלדיביים פרשה לפני הגרלת המשחקים, ו-25 הנבחרות הנותרות חולקו לחמישה בתים של ארבע נבחרות ולבית אחד של חמש נבחרות. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ, למעט בית 4, בו שיחקו הנבחרות אחת נגד השנייה פעמיים בקוריאה הדרומית ובסינגפור. הנבחרת הראשונה בכל בית העפילה לסיבוב הגמר.
  • סיבוב הגמר: 6 הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה פעם אחת בטורניר שנערך בסינגפור ונמשך 16 ימים. שתי הנבחרות הראשונות בבית העפילו למונדיאל.

סיבוב ראשוןעריכה

בית 1עריכה

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קטר (מדינה)  קטר 9 6 3 3 0 8 3 5
עיראק  עיראק 8 6 3 2 1 11 5 6
ירדן  ירדן 5 6 2 1 3 5 7 -2
עומאן  עומאן 2 6 0 2 4 2 11 -9
קטאר עיראק ירדן עומאן
קטאר - 1 - 0 1 - 0 3 - 0
עיראק 2 - 2 - 4 - 0 3 - 1
ירדן 1 - 1 0 - 1 - 2 - 0
עומאן 0 - 0 1 - 1 0 - 2 -

קטאר העפילה לסיבוב הגמר.

בית 2עריכה

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
ערב הסעודית  ערב הסעודית 7 4 3 1 0 7 4 3
סוריה  סוריה 5 4 2 1 1 7 5 2
צפון תימן  צפון תימן 0 4 0 0 4 0 5 -5
בחריין  בחריין 0 0 0 0 0 0 0 0
ערב הסעודית סוריה צפון תימן בחריין
ערב הסעודית - 5 - 4 1 - 0 X‏
סוריה 0 - 0 - 2 - 0 X‏
צפון תימן 0 - 1 0 - 1 - X‏
בחריין X‏ X‏ X‏ -

ערב הסעודית העפילה לסיבוב הגמר.

בית 3עריכה

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות 6 4 3 0 1 12 4 8
כווית  כווית 6 4 3 0 1 6 3 3
פקיסטן  פקיסטן 0 4 0 0 4 1 12 -11
דרום תימן  דרום תימן 0 0 0 0 0 0 0 0
איחוד האמירויות הערביות כווית פקיסטן דרום תימן
איחוד האמירויות הערביות - 1 - 0 5 - 0 X‏
כווית 3 - 2 - 2 - 0 X‏
פקיסטן 1 - 4 0 - 1 - X‏
דרום תימן X‏ X‏ X‏ -

איחוד האמירויות הערביות העפילה לסיבוב הגמר.

בית 4עריכה

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 12 6 6 0 0 25 0 25
מלזיה  מלזיה 7 6 3 1 2 8 8 0
סינגפור  סינגפור 5 6 2 1 3 12 9 3
נפאל  נפאל 0 6 0 0 6 0 28 -28
הודו  הודו 0 0 0 0 0 0 0 0
קוריאה הדרומית מלזיה סינגפור נפאל הודו
קוריאה הדרומית - 3 - 0 3 - 0 9 - 0 X‏
מלזיה 0 - 3 - 1 - 0 3 - 0 X‏
סינגפור 0 - 3 2 - 2 - 7 - 0 X‏
נפאל 0 - 4 0 - 2 0 - 3 - X‏
הודו X‏ X‏ X‏ X -

קוריאה הדרומית העפילה לסיבוב הגמר.

בית 5עריכה

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
הרפובליקה העממית של סין  סין 10 6 5 0 1 13 3 10
איראן  איראן 10 6 5 0 1 12 5 7
בנגלדש  בנגלדש 2 6 1 0 5 4 9 -5
תאילנד  תאילנד 2 6 1 0 5 2 14 -12
סין איראן בנגלדש תאילנד
סין - 2 - 0 2 - 0 2 - 0
איראן 3 - 2 - 1 - 0 3 - 0
בנגלדש 0 - 2 1 - 2 - 3 - 1
תאילנד 0 - 3 0 - 3 1 - 0 -

סין העפילה לסיבוב הגמר.

בית 6עריכה

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית 9 6 4 1 1 11 5 6
יפן  יפן 7 6 2 3 1 7 3 4
אינדונזיה  אינדונזיה 5 6 1 3 2 5 10 -5
הונג קונג (1959-1997)  הונג קונג 3 6 0 3 3 5 10 -5
קוריאה הצפונית יפן אינדונזיה הונג קונג
קוריאה הצפונית - 2 - 0 2 - 1 4 - 1
יפן 2 - 1 - 5 - 0 0 - 0
אינדונזיה 0 - 0 0 - 0 - 3 - 2
הונג קונג 1 - 2 0 - 0 0 - 0 -

קוריאה הצפונית העפילה לסיבוב הגמר.

סיבוב הגמרעריכה

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 8 5 3 2 0 5 1 4
איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות 6 5 1 4 0 4 3 1
קטר (מדינה)  קטר 5 5 1 3 1 4 5 -1
הרפובליקה העממית של סין  סין 4 5 2 0 3 5 6 -1
ערב הסעודית  ערב הסעודית 4 5 1 2 2 4 5 -1
קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית 3 5 1 1 3 2 4 -2
קוריאה הדרומית איחוד האמירויות הערביות קטאר סין ערב הסעודית קוריאה הצפונית
קוריאה הדרומית - 1 - 1 0 - 0 1 - 0 2 - 0 1 - 0
איחוד האמירויות הערביות 1 - 1 - 1 - 1 2 - 1 0 - 0 0 - 0
קטאר 0 - 0 1 - 1 - 2 - 1 1 - 1 0 - 2
סין 0 - 1 2 - 1 1 - 2 - 2 - 1 1 - 0
ערב הסעודית 0 - 2 0 - 0 1 - 1 1 - 2 - 2 - 0
קוריאה הצפונית 0 - 1 0 - 0 2 - 0 0 - 1 0 - 2 -

קוריאה הדרומית ואיחוד האמירויות הערביות העפילו.

אוקיאניהעריכה

טורניר המוקדמות באוקיאניה החל בנובמבר 1988, כאשר שתי הנבחרות האוקיאניות החזקות, אוסטרליה וניו זילנד, התמודדו מול חברות אחרות בקונפדרציית הכדורגל של אוקיאניה - פיג'י והרפובליקה הסינית, בצמד משחקים בשיטת בית-חוץ על מנת לקבוע מי תעפיל לסיבוב הגמר של האזור. לארבע הנבחרות האלה צורפה ישראל, שהעפילה אוטומטית לסיבוב הגמר. הנבחרת הראשונה בבית בסיום משחקי סיבוב הגמר תעפיל לפלייאוף מול הנבחרת הדרום אמריקנית השלישית בטיבה מבחינת הישגיה.

סיבוב ראשוןעריכה

26 בנובמבר 1988   פיג'י 1 - 0   אוסטרליה נאדי, פיג'י
3 בדצמבר 1988   אוסטרליה 5 - 1   פיג'י ניוקאסל, אוסטרליה

אוסטרליה העפילה לסיבוב הגמר.


11 בדצמבר 1988   הרפובליקה הסינית 0 - 4   ניו זילנד ולינגטון, ניו זילנד
15 בדצמבר 1988   ניו זילנד 4 - 1   הרפובליקה הסינית ולינגטון, ניו זילנד

ניו זילנד העפילה לסיבוב הגמר.

סיבוב הגמרעריכה

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
ישראל  ישראל 5 4 1 3 0 5 4 1
אוסטרליה  אוסטרליה 4 4 1 2 1 6 5 1
ניו זילנד  ניו זילנד 3 4 1 1 2 5 7 -2
ישראל אוסטרליה ניו זילנד
ישראל - 1 - 1 1 - 0
אוסטרליה 1 - 1 - 4 - 1
ניו זילנד 2 - 2 2 - 0 -

ישראל העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי דרום אמריקה-אוקיאניה.

פלייאוף בין-יבשתי דרום אמריקה-אוקיאניהעריכה

הנבחרות שהעפילועריכה

 
הנבחרות שהעפילו והישגיהן
נבחרת הופעות במונדיאלים רצף הופעה אחרונה
  ארגנטינה (אלופה) 10 5 1986
  אוסטריה 6 1 1982
  בלגיה 8 3 1986
  ברזיל 14 14 1986
  קמרון 2 1 1982
  קולומביה 2 1 1962
  קוסטה ריקה 1 1
  צ'כוסלובקיה 8 1 1982
  מצרים 2 1 1934
  אנגליה 9 3 1986
  איטליה (מארחת) 12 8 1986
  קוריאה הדרומית 3 2 1986
  הולנד 5 1 1978
  אירלנד 1 1
  רומניה 5 1 1970
  סקוטלנד 7 5 1986
  ספרד 8 4 1986
  שוודיה 8 1 1978
  איחוד האמירויות הערביות 1 1
  ארצות הברית 4 1 1950
  אורוגוואי 9 2 1986
  ברית המועצות 7 3 1986
  יוגוסלביה 8 1 1982
  גרמניה המערבית 12 10 1986

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פרד רובלדו, KICK START; TEN YEARS LATER, ONE GOAL STILL MEANS A LOT, לוס אנג'לס דיילי ניוז, 19 בנובמבר 1999