דיבוב בישראל
הדיבוב בישראל בשפה העברית, מיועד בעיקר עבור סרטים ותוכניות טלוויזיה לילדים, לעומת מדינות רבות בעולם בהן עיקר ההפקות מדובבות גם לקהל בוגר.
בשנת 1965 נעשתה הפקת הדיבוב הראשונה בישראל לשפה העברית, כאשר בה דובבו רק קטעי הקריינות בסרט הקולנוע "המסע המופלא" על ידי אורי זוהר. לאחר סרט זה, בשנת 1970 דובב במלואו לעברית הסרט "ניקי כלב הפרא". סדרת הטלוויזיה הראשונה שדובבה לעברית היא "דוקטור דוליטל", ששודרה בשנת 1971 בטלוויזיה הישראלית[1]. סרטי אנימציה קלאסיים של וולט דיסני והאחים וורנר, זכו לדיבוב בעברית רק בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. לעיתים לאחר יותר מיובל שנים לאחר שיצאו לראשונה.
חלוצת הדיבוב העברי היא שפרירה זכאי, שעסקה בדיבוב מ-1971 עד 2008.
בשנת 1980 הציע הסופר וחבר הכנסת משה שמיר הצעת חוק לשימוש בדיבוב לשם ביסוס מעמד השפה העברית. חוקר הספרות מנחם פרי התנגד בחריפות:[2]
פס הקול של הסרט הוא חלק מן הקומפוזיציה שלו. גם באמצעות אופן הדיבור אמרו הבמאי והשחקן מה שרצו לומר. השחקנים משחקים גם בקולם ולא רק בידיהם. סיטואציה כזו, של הידיים ידי עשיו אך הקול קול יעקב, היא חיתוך חלק מיצירת אמנות והשלכתו לפח.
אולפני דיבוב בישראל
עריכה- סונוקול ירושלים (1951–1995) - הוקם על ידי ראובן מורגן ולאחר מותו האולפנים נסגרו, הסדרות שדובבו בו הם היה היה - האדם ופינוקיו אשר בטלוויזיה החינוכית.
- אולפני אולפנטו (1991–1995) - הוקם על ידי יוני חן ולאחר מותו האולפנים נקנו על ידי אולפני אלרום.
- אולפני טריטון (1972–2004) - הוקם על ידי יצחק גליקסמן, טומי פרידמן, חנה דרורי קשי ושפרירה זכאי. הוקלט בו האלבום הכבש השישה העשר.
- אולפני קולינור (1966-2025) - הם אולפני הקלטה אשר החלו את דרכם בשנת 1966. האולפנים הוקמו על ידי אמנון רוברמן, אמיל בר ושפרירה זכאי. הם הקימו את רשות השידור הישראלית אשר כהיום נקרא תאגיד השידור הישראלי יחד עם עוד כמה חברים. הם דיבבו את היפה והחיה של דיסני, להיטים מצוירים משלנו של אולפני אנימה, קלסיקלטת והד ארצי, אצבעונית אשר שודרה בהטלוויזיה החינוכית הישראלית, נסיך מצרים של דרימוורקס ויוסף נסיך החלומות של דרימוורקס. הם גם יצרו את קול ישראל, רשת מורשת, הארכיון של כאן, הערוץ הראשון, ערוץ 11 (כאן 11), כאן תרבות, רשת א, כאן ב, הגל הקל, כאן גימל, רשת ג, כאן רק"ע (רק"ע), כאן 88, 88FM, רדיו מכאן, כאן פרסית, רשת ה, קול ישראל בערבית, כאן קול המוזיקה, קול המוסיקה, כאן חדשות (חדשות כאן 11), כאן דיגיטל, אפיק 80, הטלוויזיה החינוכית הישראלית (כאן חינוכית) וערוץ 33 (מכאן 33).
- אולפני זינקו (1971–2019) - הוקם על ידי יעקב שם טוב.
- סרטי רז (1977–2025) - הוקם על ידי שפרירה זכאי. דיבבו בו את הקדירה השחורה.
- אולפני קובי אשל בע"מ (1990–2010) - הוקם על ידי קובי אשל.
- אולפני נ.ל.ס (1990–2025) - הוקם על ידי משפחת אולמן ועוזי פוקס. לשעבר אולמן מדיה. באולפן הזה עוזי פוקס שר את הפתיח של פוקימון עונות 1-5 אשר שודרו בערוץ הילדים, אוטובוס הקסמים אשר שודר בערוץ הילדים ובערוץ לוגי, סאקורה לוכדת הקלפים אשר שודר בערוץ הילדים ובערוץ האנימה, קיד וקאט אשר שודר בערוץ דיסני ישראל ובערוץ ג'טיקס ישראל, שאמן קינג אשר שודר בערוץ ג'טיקס ישראל ובערוץ האנימה, בובספוג מכנסמרובע אשר שודר בערוץ ניקלודיאון ישראל, טוקיו מיו מיו אשר שודר בערוץ הילדים ובערוץ האנימה, נאדי פעמוני אשר שודר בערוץ 2 (רשת), בערוץ הילדים (עץ הפיטפוזים) ובערוץ הופ!. הערוץ גם דיבב סדרות לפעוטות ששודרו בערוץ בייבי כגון בובה, ברייני בייבי, אובי ויוצרים קטנים.
- אולפני תומיתות (1995–2013) - הוקם על ידי גיתית שובל ורון דרויאן.
- אולפני דאב ניקו בר בע"מ (1998–2008) - הוקם על ידי ניקו בר.
- אולפני אלרום (1983–2025) - הוקם על ידי עוזי ליבנה. תחילה הוקם לצורך תרגום אך לאחר מותו הפתאומי של יוני חן הפך האולפן ב-1996 לאולפן דיבוב. לאחר פרישתה של שפרירה זכאי ב-2008 הפכו למדבבים הרשמיים של סרטי דיסני. הם מדבבים גם תכנים בגרמנית.
- וידאופילם אינטרנשיונל (1981-2025) - הוקם על ידי אמי בכר וגילי בכר ב-1981. הם מדבבים גם תכנים בשפות זרות. התכנים שדובבו באולפן הם של החברות נטפליקס, דיסני, HOT, הרשות השנייה ועוד חברות אחרות.
- שרון כהן הפקות - החברה מדבבת סרטי מייג'ור לחברות ההפקה הגדולות, ועוסקת בבימוי והקלטות להפקות מקור.
- דאבי דאב (הוקם ב-2000) - הוקם על ידי שטגר עזרא וטמירה ירדני. הסדרות הראשונות שדובבו בדאבי דאב היו "סימסאלה גרים", "בחווה של דוד משה" ו"בייבלייד" שדובבו בשנת 2002.
- VSI Tel Aviv (הוקם ב-2013) - הוקם על ידי משפחת אולמן לאחר סגירתו של נ.ל.ס.
- NDG Studios (הוקמו ב-2015) - אולפני דיבוב וכתוביות, הוקמו על ידי אופיר קלפנר, האולפנים מדבבים סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה לכל מפיצי הקולנוע בישראל ובעולם וכן ולערוצי השידור ולכל פלטפורמות הסטראמינג בעולם.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- ראיון עם המדבב יוני חן - מתוך כאן ארכיון, אוצרות השידור הישראלי.
הערות שוליים
עריכה- ^ לוח שידורי הטלוויזיה | דבר | 5 נובמבר 1971 | אוסף העיתונות, באתר הספרייה הלאומית
- ^ מנחם פרי, "אויב האות העברית", סימן קריאה 11 (מאי 1980), עמ' 7, כפי שצוטט בספר "לא על המילה לבדה", עמ' 91