דיק סוואב

רופא ונוירוביולוג הולנדי

דיק פרדיננד סוואבהולנדית: Dick Frans Swaab; נולד ב-17 בדצמבר 1944) הוא רופא ונוירוביולוג הולנדי. משמש כפרופסור לנוירוביולוגיה באוניברסיטת אמסטרדם והיה עד 2005 מנהל המכון ההולנדי לחקר מוח (Netherlands Institute for Neuroscience) של האקדמיה המלכותית להולנד לאמנויות ומדעים (Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences).

דיק סוואב
Dick Frans Swaab
DickSwaab1980.jpg
לידה 17 בדצמבר 1944 (בן 77)
אמסטרדם, נציבות הרייך הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי נוירוביולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס האקדמיה המלכותית ההולנדית למדע ואומנויות (2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

סוואאב סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת אמסטרדם בשנת 1968, ואת עבודת הדוקטורט שלו בשנת 1970, אותה כתב עם הפרופסור ג'יי ארינס קאפרס על התאים הנוירואנדוקריניים. בשנת 1972 קיבל את התואר ברפואה. מאז משנת 1978 הוא מנהל המכון ההולנדי לחקר המוח. בשנת 1979 מונה לפרופסור לנוירוביולוגיה באוניברסיטת אמסטרדם[1]. בשנת 1985 הוא הקים את "בנק המוח ההולנדי" (Nederlandse Hersenbank), כדי לסייע במחקר מחלות מוח[2].

סוואב הוא אתאיסט.

מחקריועריכה

סוואב ידוע בעיקר בזכות מחקריו וגילויו בתחום האנטומיה והפיזיולוגיה של המוח, ובמיוחד ההשפעה שיש לגורמים הורמונליים וביוכימיים שונים ברחם על התפתחות המוח. תחום נוסף בעבודתו של סוואב, אשר משך תשומת לב רבה, הוא מחקריו על האופן שבו דימורפיזם מיני קשור לאנטומיית המוח, כמו גם מחקר הנוגע לנטייה מינית וטרנסקסואליות[3]. לאורך שנות המחקר שלו, סואב, על פי דבריו שלו, הגיע למסקנה הדטרמיניסטית והחומרנית שמוח אינו דבר שיש לנו, אלא מוח הוא מה שאנחנו: התהליכים הפיזיים והכימיים במוחנו קובעים כיצד אנו מגיבים מי שאנחנו. מחקריו המאוחרים מתמקדים בתחום הדיכאון וחקר האלצהיימר.

המחקר של סוואב עורר מספר פעמים מחלוקת. לאחר שביצוע מחקר המציע קשרים בין אנטומיה מוחית לבין נטייה מינית, דווח סוואב שקיבל איומי רצח מצד אנשים המאמינים כי מקיר זו מנסה לסווג את הומוסקסואליות כ'פתולוגיה' ולהתייחס אליה כאל חריגה או הפרעה ביולוגית. תפיסתו של סוואב כי לא קיימים רצון חופשי או ישויות מטאפיזיות כמו נשמות או רוחות גרמו גם לתגובות שליליות בקרב קבוצות דתיות שונות. סוואב מגן בעקביות על מחקריו מול ביקורת זו[4].

ספר מדע הפופולרי שכתב, "אנחנו, המוח שלנו: מהרחם ועד מאה ועשרים", תורגם לעברית בשנת 2014 ויצאה לאור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר[5].

פרסים והוקרהעריכה

סוואב זכה בפרסים מדעיים רבים והיה מנחה של 84 סטודנטים לתואר דוקטור, מהם 16 פרופסור מן המניין. הוא עורך כמה כתבי עת בנושא חקר המוח. מדד ההירש שלו הוא 97 נכון לשנת 2020, לאחר שצוטט למעלה מ-34,000 פעמים.

הוא חבר, חבר כבוד ומייסד של מספר עמותות מדעיות ומקצועיות. היה פרופסור אורח במכון מקס פלאנק לפסיכיאטריה, במינכן, גרמניה בשנת 1996. ופרופסור אורח בשלושה מקומות בסין ובסטנפורד, ארצות הברית. הוא עוטר באות "אביר מסדר האריה ההולנדי", מסדר האבירות הגבוה של ממלכת הולנד.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דיק סוואב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Eling, Paul; Hofman, Michel A. (2014-04-03). "The Central Institute for Brain Research in Amsterdam and its Directors". Journal of the History of the Neurosciences (באנגלית). 23 (2): 109–119. doi:10.1080/0964704X.2013.780810. ISSN 0964-704X. PMID 24256502.
  2. ^ The Netherlands Brain Bank
  3. ^ ג'ורג' אבני, ‏מחקר: רוצה ילד הומו? תעשני בזמן ההיריון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 בינואר 2014‏
  4. ^ Williams, Zoe (2014-01-28). "What can Dick Swaab tell us about sex and the brain?". The Guardian. נבדק ב-4 בפברואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^   אירי ריקין, מניפסט אהבה, על גבול הפטיש, למוח, באתר הארץ, 8 ביוני 2016
    רן אדליסט, ‏הכל בראש: הספר "אנחנו, המוח שלנו" מאיר עיניים על האנושי, החברתי והפוליטי, באתר מעריב אונליין, 15 במרץ 2016