אירי ריקין

מרצה ישראלי לפילוסופיה

אירי ריקין הוא מרצה ישראלי לפילוסופיה, במאי ומגיש דוקומנטרי, מבקר ספרות ותרבות.

אירי ריקין
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מעסיק קול ישראל, הארץ, ערוץ עשר, טלעד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אירי ריקין נולד וגדל בירושלים. בילדותו עבר תאונת דרכים, ומאז הוא מרותק לכסא גלגלים. למד בתיכון בויאר. לאחר סיום שירותו הצבאי למד היסטוריה כללית, פילוסופיה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית, וסיים בה בהצטיינות תואר ראשון ושני, עם התמחות בהיסטוריה של הרעיונות ורומנטיקה גרמנית.

עוד בהיותו סטודנט פיתח ריקין שיטת הוראה ייחודית[דרוש מקור] המנגישה רעיונות פילוסופיים לבני נוער במסגרות כמו נוער שוחר מדע של האוניברסיטה העברית, וכמו כן החל ללמד בתוכנית ללימודי חוץ של האוניברסיטה העברית.

במקביל ללימודיו החל את דרכו בתקשורת כעורך, מגיש ומבקר תרבות במגוון תוכניות בקול ישראל ("מילים שמנסות לגעת", "מה יהיה" ועוד). כמו כן החל לכתוב במדורי ספרות של "מעריב" ו"הארץ".

ב-2004 החל ריקין להגיש ולביים כתבות עבור אולפן שישי בערוץ 10.

ב-2005 הגיש יחד עם שירי ארצי את תוכנית הספרות "הסימנייה" במסגרת שידורי טלעד (ערוץ 2)[1]. בשנה זו הגיש את הסדרה התיעודית "רוצחים" ששודרה בזכיין "רשת" בערוץ 2.

החל מ-2006 השתתף ריקין ביצירה והנחיה של ארבע סדרות דוקומנטריות: "רוצחים" (שידורי רשת, ערוץ 2)[2]; "שמונה עשרה"[3], "בקרוב אהבה"[4], ו"ששה שיעורים למשפחה מאושרת" (שידורי קשת, ערוץ 2)[5].

ב-2015 הגיש את הסרט "בחצר האחורית" (שידורי קשת, ערוץ 2).

ריקין מרצה ב”אסכולות” (האוניברסיטה הפתוחה), "קתדרה”, “זמן אשכול”, בית אריאלה ובמסגרות רבות נוספות[6].

בהרצאותיו עוסק ריקין בשאלות הקטנות והגדולות של החיים, דרך פריזמה רחבה של פילוסופיה, היסטוריה, ספרות, קולנוע, פיזיקה, ביולוגיה ועוד.

ריקין הוא זוכה פרס יעקב טלמון למחקר היסטורי מטעם האוניברסיטה העברית לשנת 1987 ופרס לביקורת ספרותית בעיתונות היומית ע"ש מרדכי ברנשטיין מטעם התאחדות הוצאות הספרים, לשנת 1995.

עבודות עריכה

עיתונאי, מגיש ברדיו, כותב דעות ומבקר ספרות עריכה

  • 1983-2017 - מבקר ספרים בתוכנית "מה יהיה" של יואב גינאי בקול ישראל
  • 1988-2010 - אחראי על ביקורת ספרות מתורגמת במעריב
  • 1990-1992 - עורך ומנחה תוכניות בקול ישראל, במסגרת "מילים שמנסות לגעת"
  • 1994-2017 - מבקר הספרים של "יומן תרבות" יומי בקול ישראל
  • מ-2010 - מבקר ספרות, עיתון הארץ
  • מ-2012 - כותב טורי דעות, עיתון הארץ.

במאי ומגיש דוקומנטרי עריכה

  • 2004-2005 - במאי, כתבות דוקומנטריות לתוכנית "האולפן המרכזי" בערוץ 10 (בין נושאי הכתבות: שגעון הבוטוקס, חילופי זוגות)
  • 2005-2006 - מנחה (בשיתוף עם שירי ארצי), "הסימנייה", עבור "טלעד", ערוץ 2, תוכנית ספרות ותרבות.
  • 2006-2007 - "רוצחים", מגיש, עבור "רשת", בערוץ 2[7]
  • 2010 - "18", יוצר ומגיש, סדרה דוקומנטרית על בני נוער, עבור "קשת" ערוץ 2[8][9]
  • 2011 - מגיש, "משפחה מאושרת בשישה שיעורים", עבור "קשת", ערוץ 2[10]
  • 2011 - מגיש, "בקרוב אהבה" עבור "קשת", ערוץ 2[11]
  • 2015 - מגיש, סרט דוקומנטרי בנושא הטרדות מיניות בקהילה החרדית, "בחצר האחורית", קשת, ערוץ 2.

תוכניות טלוויזיה עריכה

פרקי הסדרה רוצחים, באתר vimeo,

פודקאסטים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סמדר שילוני, "הסימנייה" מסיימת עונה, באתר ynet, 10 באוגוסט 2005
  2. ^ פבלו אוטין, ‏פוטו רצח, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2007
  3. ^ יאיר אטינגר, "18": האם ההורות המודרנית הגיעה אל קיצה?, באתר הארץ, 4 בפברואר 2010
    אריאנה מלמד, קללת 18, באתר ynet, 4 בפברואר 2010
  4. ^ גילי איזיקוביץ, הקרנבל של מיכל שפירא, באתר הארץ, 9 בפברואר 2011
  5. ^ יעל גאוני‏, ‏רשת משיקה את לוח שידורי קיץ 2007 בהשקעה של 85 מיליון שקל, באתר גלובס, 16 במאי 2007
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    אירועי סגירת הקיץ ב"קתדרה": מרתון הרצאות במוזיאון ארץ ישראל, באתר הארץ
  7. ^ מירב קריסטל, הניתוח שלאחר המוות, באתר ynet, 2 בדצמבר 2007
  8. ^ ליבי בגנו, עכבר העיר, 18: כשילדים קטנים עושים צל גדול, באתר הארץ, 17 במרץ 2010
  9. ^ תמר רותם, החומה בין ההורים למתבגרים נפרצת בסדרה חדשה, באתר הארץ, 29 בינואר 2010
  10. ^ ליטל אבזון, ‏"משפחה מאושרת? אין באמת דבר כזה", באתר ‏מאקו‏, 1 במאי 2014
  11. ^ מורן שריר, אם כבר לבד אז שיהיה בערוץ 2, באתר הארץ, 1 בינואר 2011
    "בקרוב אהבה" מגיעה למסך שלכם, באתר ‏מאקו‏, 6 בדצמבר 2010