די בראון (1968)

כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1990–2002

דקובן קאדל "די" בראוןאנגלית: DeCovan Kadell "Dee" Brown; נולד ב-29 בנובמבר 1968) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1990–2002. ממוצעיו הכוללים לאורך 12 עונותיו בליגה הם 11.1 נקודות, 3.7 אסיסטים, 2.6 ריבאונדים ו-1.3 חטיפות למשחק.[1]

די בראון
Dee Brown
לידה 29 בנובמבר 1968 (בן 55)
ג'קסונוויל, פלורידה, ארצות הברית
עמדה רכז
גובה 1.85 מטרים
מספר 7
מכללה אוניברסיטת ג'קסונוויל
דראפט בחירה מספר 19, 1990
בוסטון סלטיקס
קבוצות כשחקן
1990–1998
1998–2000
2000–2002
בוסטון סלטיקס
טורונטו ראפטורס
אורלנדו מג'יק
הישגים כשחקן
חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA(1991)
זכייה בתחרות ההטבעות של ה-NBA(1991)
קבוצות כמאמן
2002
2004
2009–2011
2011–2013
2013–2015
2015–2016
אורלנדו מירקל
סן אנטוניו סילבר סטארס
ספרינגפילד ארמור
דטרויט פיסטונס (עוזר)
סקרמנטו קינגס (עוזר)
דנוור נאגטס (עוזר)

מאז שנת 2002 שימש כמאמן ראשי בליגת ה-WNBA ובליגת הפיתוח של ה-NBA, וכן כעוזר מאמן ב-NBA.

קריירת משחק

עריכה

בראון נולד וגדל בעיר ג'קסונוויל שבפלורידה, ובין השנים 1986–1990 למד באוניברסיטת ג'קסונוויל. בשתי עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, "ג'קסונוויל דולפינס", העמיד ממוצעים של 19.5 נקודות, 7.1 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים ו-2.4 חטיפות למשחק.[2]

בדראפט ה-NBA‏ 1990 נבחר בראון בבחירה ה-19, על ידי בוסטון סלטיקס.[3] במהלך סוף-שבוע האולסטאר של עונתו הראשונה זכה בתחרות ההטבעות, בה גבר על שון קמפ בסיבוב הגמר. לאורך אותה עונה קלע 8.7 נקודות ומסר 4.2 אסיסטים בממוצע למשחק, ובסיומה נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה. בעונות 1994 ו-1995 שימש כרכז הפותח של הסלטיקס, ורשם ממוצעים של 15.6 נקודות ו-4.2 אסיסטים למשחק. באפריל 1994 קלע 40 נקודות במשחק מול שיקגו בולס, ובפברואר ומרץ 1995 קלע פעמיים 41 נקודות, במשחקים מול פיניקס סאנס ומיאמי היט, בהתאמה.

בפברואר 1998, לאחר כ-7 עונות וחצי בבוסטון, הועבר לצד צ'ונסי בילאפס, ג'ון תומאס ורוי רוג'רס בטרייד לטורונטו ראפטורס, בתמורה לקני אנדרסון, ז'אן טבק ופופאי ג'ונס.[4] בשתיים וחצי עונותיו עם הראפטורס תרם 10.1 נקודות ו-2.8 אסיסטים בממוצע למשחק כשחקן ספסל.

בין השנים 2000–2002 שיחק עבור אורלנדו מג'יק, אולם לאורך התקופה שותף ב-14 משחקים בסך הכול, בגין פציעה קשה בשריר הירך הארבע ראשי.[5] בסיום עונת 2001/2002 פרש בראון ממשחק, בגיל 33.

קריירת אימון

עריכה

בעונת 2002 שימש בראון כמאמן הראשי של קבוצת אורלנדו מירקל מליגת ה-WNBA, ובעונת 2004 אימן את סן אנטוניו סילבר סטארס; בשתי העונות לא העפילה קבוצתו לשלב הפלייאוף.

בין השנים 2009–2011 אימן את קבוצת ספרינגפילד ארמור מליגת הפיתוח של ה-NBA. מאזנה הכולל של הקבוצה תחתיו עמד על 20 ניצחונות ו-80 הפסדים.

לקראת עונת 2011/2012 הצטרף לצוות האימון של דטרויט פיסטונס, כאחד מעוזריו של המאמן לורנס פרנק. בעונת 2013/2014 עבר לצוות האימון של סקרמנטו קינגס, ובשתי עונותיו בקבוצה שימש כעוזריהם של המאמנים מייקל מלון, טיירון קורבין וג'ורג' קארל. בעונת 2015/2016 חזר לעבוד תחת מלון, כעוזר מאמן בדנוור נאגטס.[6]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא די בראון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה