דקר אלכסנדרוני
דקר אלכסנדרוני (שם מדעי: Epinephelus costae; שם עממי: לוקוס חפש) הוא דג גרמי מסוג דקר. כמו יתר הדגים מסוג זה נחשב לדג מאכל מבוקש ובעל טעם משובח. למרות שתפוצתו נרחבת אין נתונים אודות מצב האוכלוסייה של דג זה, אולם ידוע שסוגי הדקר השונים נמצאים בסכנה עקב ביקוש לבשרם ודיג מסחרי.
 דקר אלכסנדרוני
| |
|---|---|
דקר אלכסנדרוני
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | מקריני סנפיר |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | דקראים |
| תת־סדרה: | דמויי-דקר |
| משפחה: | דקריים |
| סוג: | דקר |
| מין: | דקר אלכסנדרוני |
| שם מדעי | |
 Epinephelus costae
| |
| |
דקר אלכסנדרוני נמצא במזרח האטלנטי מפורטוגל דרומה עד מרכז חופי אנגולה, כולל האיים הקנריים והים התיכון. הדג חי קרוב לקרקעית בסביבה חולית, בוצית או סלעית. פרטים צעירים מתקבצים ללהקה של 20 עד 80 פרטים. דקר אלכסנדרוני הוא דג טורף הניזון מדגים, סוגי רכיכות כגון תמנונים ודיונונים, וסרטנים. ידוע כי נקבות באורך 47 ס"מ מייצרות 879,000 אלף ביצים. הדג חוזר בכל שנה לאותו אתר השרצה. הביצים והפגיות גודלו בהצלחה במעבדות בקרואטיה ונעשים שם ניסיונות לגדל דג זה במסגרת חקלאות ימית לצורך שיווק מסחרי כדג מאכל. ידוע כי דקר אלכסנדרוני אינו מסתגל בצורה טובה כדג נוי לאקווריומים.
שימור בישראל עריכה
בדצמבר 2020 קיימה השרה גילה גמליאל שימוע ציבורי הדן בהגנה על דקר אלכסנדרוני ודקר הסלעים, שבהחלטה קודמת של השר זאב אלקין מ-2018 לא נכללו ברשימת המינים המוגנים עקב לחץ מצד סוחרים שפרנסתם עשויה להיפגע מכך,[1] והחליטה להכריז עליהם כמינים מוגנים.[2] באופן זמני לשנה.
בשנת 2021 הכריזה השרה גילה גמליאל על דקר אלכסנדרוני כמוגן באופן קבוע.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- דקר אלכסנדרוני, באתר ITIS (באנגלית)
- דקר אלכסנדרוני, באתר NCBI (באנגלית)
- דקר אלכסנדרוני, באתר FishBase (באנגלית)
- דקר אלכסנדרוני, באתר GBIF (באנגלית)
- דקר אלכסנדרוני באתר הרשימה האדומה של IUCN
הערות שוליים עריכה
- ^ היום יוכרע האם הלוקוס ירד מהצלחת באתר ישראל היום
- ^ נעה פישר, הדקר האלכסנדרוני ודקר הסלעים ייכנסו לרשימת המינים המוגנים, באתר ynet, 11 בפברואר 2021