פתיחת התפריט הראשי

גילה גמליאל

פוליטיקאית ישראלית

גילה גמליאל דִּמְרִי[1] (נולדה ב-24 בפברואר 1974) היא השרה לשוויון חברתי, וחברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד.

גילה גמליאל
Gila Gamliel.jpg
לידה 24 בפברואר 1974 (בת 45)
ב' באדר ה'תשל"ד
גדרה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הקריה האקדמית אונו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאית, חברת איגוד מקצועי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
השרה לשוויון חברתי
בממשלה ה־34
14 במאי 2015 – מכהנת
(4 שנים ו-9 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
17 בפברואר 200317 באפריל 2006
(3 שנים ו-8 שבועות)
24 בפברואר 2009 – מכהנת
(10 שנים)
כנסות ה־16, ה־1821
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

גילה גמליאל נולדה בגדרה לעליזה שעלתה מלוב, וליוסף גמליאל שעלה מתימן. שירתה בצה"ל כראש צוות חוקרות עבודה בחיל האוויר. בעלת תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובפילוסופיה ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנוסף, גמליאל בעלת תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו ותואר שני במשפטים באוניברסיטת בר-אילן[2].

בשנת 2014 השתתפה בסדרת הדוקו-ריאליטי "6 אימהות", אשר שודרה בשידורי רשת, ערוץ 2[3].

גמליאל נשואה[4] ואם לשתי בנות, אותן ילדה במהלך הכנסת ה-18[5].

גמליאל מתגוררת בתל אביב. יש לה חמישה אחים, אחד מהם הוא ראש מועצת גדרה, יואל גמליאל.

פעילות ציבוריתעריכה

 
גילה גמליאל בכנס שדרות לחברה, 2015

בתחילת 1998 נבחרה ליושבת ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכיהנה בתפקיד בעת אחת משביתות הסטודנטים למען הורדת שכר הלימוד. בדצמבר 1998 הודחה מתפקידה באגודה, לאחר טענות על אי-סדרים כספיים לכאורה בהתנהלות הגוף הכלכלי של אגודת הסטודנטים בבאר שבע בזמן כהונתה[6].

היא שובצה במקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת ה-15, אך לא נכנסה לכנסת מכיוון שהליכוד זכה ל-19 מנדטים בלבד.

בשנת 2000 נבחרה ליו"ר ועדת הבחירות למועצת הסטודנטים. בתחילת 2001 נבחרה בשנית ליו"ר אגודת הסטודנטים. כעבור כשנה התמודדה גמליאל על המשך כהונתה לתפקיד יו"ר האגודה ונבחרה שוב. באוגוסט 2002 היא נבחרה ליו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, והייתה בכך לאישה היחידה עד היום למלא תפקיד זה[7].

בנוסף לתפקידיה באגודת הסטודנטים, גמליאל הייתה יושבת ראש הדירקטוריון של החברה הכלכלית באוניברסיטת בן-גוריון וחברת דירקטוריון בחברות איסת"א, מאסטרביט, שעל וקמפושובע. כמו כן, הייתה חברה במועצת דור ההמשך של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

פעילותה בכנסת ובממשלהעריכה

 
גילה גמליאל עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בטקס הוקרה ל-90 הלוחמים בני העדה הדרוזית שלחמו בקרבות על עצמאותה של ישראל, דליית אל-כרמל, אוקטובר 2017

בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-16 שובצה במקום ה-11 ששוריין לנשים חדשות[8]. בכנסת ה-16 מונתה לתפקיד יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, תפקיד בו כיהנה עד אוגוסט 2004. נוסף לכך, שימשה כנציגת הליכוד בוועדות הכלכלה, החינוך והתרבות, המדע והטכנולוגיה, והוועדה לפניות הציבור של הכנסת. היא יזמה 58 הצעות חוק פרטיות, 5 מהן התקבלו בקריאה שלישית[9].

חברת הכנסת גמליאל הצביעה נגד תוכנית ההתנתקות[10] ותמכה בחוק יסוד משאל עם[11], הקורא להעברת ההחלטה בדבר עצם ההתנתקות לידי הציבור. היא תקפה בתקשורת את המהלך ואת ראש הממשלה שרון. עם זאת, בינואר 2005, כחצי שנה לפני ביצוע ההתנתקות, החלה לפעול למען התוכנית. ב-30 במרץ 2005 מונתה בידי שרון לסגנית שר החקלאות ופיתוח הכפר[12]. בתקשורת עלו טענות כי היא שינתה את עמדתה ביחס להתנתקות כדי להתמנות לתפקיד[13][13]. גמליאל כיהנה בתפקיד עד פרישת סיעת הליכוד מהממשלה בינואר 2006, כולל בעת יישום תוכנית ההתנתקות.

בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-17, נדחקה גמליאל למקום ה-38 ולא כיהנה כחברת כנסת.

ביולי 2006 שימשה גמליאל בתפקיד יו"ר מכללת "ג'יג'י אקדמי" למקצועות הקוסמטיקה במשך כחודשיים, במסגרת תפקידה, אמורה הייתה גמליאל להשיג הכרה אקדמית למכללה זו.

במאי 2008 התמודדה גמליאל על תפקיד יו"ר מרכז הליכוד מול ח"כ משה כחלון. גמליאל קיבלה כ-40% מהקולות במרכז המפלגה אך לא הצליחה לזכות בתפקיד[14]. בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-18 הגיעה למקום ה-19 ברשימת המפלגה ולאחר הבחירות נכנסה לכהונה שנייה בכנסת.

 
גמליאל עם ח"כ איימן עודה והשר אריה דרעי בנצרת

באפריל 2009 מונתה גמליאל לתפקיד סגנית שר במשרד ראש הממשלה, כממונה על קידום צעירים, סטודנטים ונשים[15]. בתפקיד זה פעלה למען יישום של שתי הבטחות של הליכוד ליוצאי צבא לפני הבחירות[16]. אחת מהן עוסקת בהענקת שנת לימודים אקדמית חינם לבוגרי שירות צבאי, אזרחי ולאומי שילמדו במוסדות באזורי עדיפות לאומית. כמו כן הוקצה תקציב למימון פיילוט בן חמש שנים שבו תיבדק תוכנית להענקת רבע דונם לבוגרי שירות צבאי קרבי שיעברו להתגורר ביישובים קהילתיים בנגב או בגליל[17][18]. ב-2011 אישרה הממשלה תוכנית אותה יזמה גמליאל, להקמתם של 15 מרכזי צעירים ברחבי הארץ ב-15 מיליון ש"ח[19].

ב-3 במרץ 2010 נבחרה להנהגה הצעירה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס (YGL - Young Global Leaders) ובכך הייתה לפוליטיקאית הראשונה בישראל שנבחרה לתפקיד זה[20]. כיום חברה בהנהגה הבוגרת של הפורום (YGL - Young Global Leaders Alumni). עם תחילת הכנסת ה-19 מונתה לסגנית יו"ר הכנסת, ולרכזת הקואליציה בוועדת הכספים.

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 שובצה במקום ה-14 ברשימת הליכוד ונבחרה לכנסת. עם השבעת הממשלה ה-34 מונתה לשרה לאזרחים ותיקים, הרחיבה את תחומי עיסוקי המשרד ושינתה את שמו למשרד לשוויון חברתי. במהלך כהונתה הייתה מושא לביקורת על שהיא שולחת את ילדיה למוסדות חינוך פרטיים[21][22].

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שובצה גמליאל במקום ה-10 ברשימת הליכוד לכנסת. עם פרישתן של ציפי ליבני וסופה לנדבר מהחיים הציבוריים הפכה גמליאל לוותיקת חברות הכנסת של הכנסת ה-21.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ילקוט הפרסומים 6524, ברשומות
  2. ^ מגזין יופי! - גילה גמליאל
  3. ^ ערן סויסה, ‏להיות אמא וחברת כנסת, באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2014
  4. ^ ורד לוי, גילה גמליאל נישאה לחובב דמרי, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 13 באוקטובר 2008
  5. ^ מיקי לוין, ילדה, ראש הממשלה על הקו, באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2009
    עידן יוסף, חברת הכנסת גילה גמליאל ילדה בת, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 20 בנובמבר 2011
  6. ^ "המשטרה בודקת חשדות נגד גילה גמליאל - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-3 בפברואר 2018. 
  7. ^ ראלי סער‏, גילה גמליאל – יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית החדשה, באתר וואלה! NEWS‏, 23 באוגוסט 2002.
  8. ^ אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב נגד התאחדות הסטודנטים בישראל, הפ 000484/03, 8 במאי 2003
  9. ^ סיכום סטטיסטי לכנסת ה-16
  10. ^ הצבעות במליאה
  11. ^ הישיבה המאתיים-ושלושים-ותשע של הכנסת השש-עשרה - צעת חוק-יסוד: משאל עם (קריאה ראשונה), www.knesset.gov.il
  12. ^ מרסיאנו, אילן (30 במרץ 2005). "שרון התקפל ומשך את ההצבעה על מינויי השרים". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  13. ^ 13.0 13.1 מרסיאנו, אילן (1 במרץ 2005). "הזיגזג של גמליאל: התנתקות תמורת כסא". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  14. ^ אטילה שומפלבי, ח"כ משה כחלון נבחר לראש מרכז הליכוד, באתר ynet, 14.05.08
  15. ^ גילה גמליאל, באתר הכנסת, 5 בינואר 2011
  16. ^ אמנון מרנדה, צעירי הליכוד מבטיחים: שנה חינם באוניברסיטה, באתר ynet, 15 בדצמבר 2008
  17. ^ מערכת גלי צה"ל, קרבי? קבל רבע דונם חינם, באתר גלי צה"ל, 25 בינואר 2010
  18. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏מתנת השחרור לחייל הקרבי: שטח של רבע דונם בגליל או בנגב, באתר גלובס, 25 בינואר 2010
  19. ^ תומר אביטל, המדינה תייסד 15 מרכזי צעירים ב-15 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 3 ביולי 2011
  20. ^ אתר הפורום
  21. ^ שחיתות מוסרית: שרה ששולחת ילדיה לחינוך פרטי מביעה אי אמון במערכת הציבורית, www.maariv.co.il
  22. ^ גונטז', ניר (2 במרץ 2017). "למה השרה לשוויון חברתי שולחת את הבת שלה לבית ספר פרטי שעלותו 4,000 שקל בחודש?". הארץ. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2019.