ויקיפדיה

שם עממי

מונח בטקסונומיה של מיון עולם הטבע

בביולוגיה, שם עממי (באנגלית: common name) של טקסון או אורגניזם (ידוע גם כשם מקומי או שם מדובר (vernacular name)) הוא שם המבוסס על השפה המדוברת המקומית של חיי היומיום. לעיתים קרובות, שם זה שונה וסותר את השם המדעי של אותו אורגניזם, אשר נכתב באותיות לטיניות.

לחיפושית מהמין Coccinella septempunctata שמות עממיים רבים בשפות שונות. באנגלית היא ידועה כ-Ladybird או Ladybug. בעברית היא ידועה בכינוי פרת משה רבנו. האקדמיה ללשון העברית, ברצונה לשוות לשם העממי "גוון" מדעי עברי, קבעה ששמה הוא מושית השבע, שם המרמז לשם העממי הקודם וגם לשם המדעי הלטיני.
פומת ההרים – בעל החיים בעל הכי הרבה שמות עממיים[1]

לעיתים השמות העממים נוצרים על ידי הרשויות בניסיון להנגיש נושאים ספציפיים לציבור בעל עניין (כגון דייגים או חקלאים), כדי שיהיו מסוגלים להתייחס ולהבדיל בין המינים והאורגניזם השונים, ללא צורך להיות מסוגלים לזכור או לבטא את השם המדעי הלטיני. במידה שבאיזורים שונים במדינה נוהגים להשתמש בשמות עממיים שונים, יצירת רשימה "רשמית" של שמות עממיים יכולה להוות סטנדרט בניסיון לייצר שיח זהה בין חלקי המדינה או מדינות שונות המשתמשות באותה שפה.

המצאת שמות עממיים עריכה

שמות מדעיים לרוב נגזרים מלטינית קלאסית או חדשה (אנ'), יוונית וכן מילים או מטבעות לשון בשפה מקומית שעברו לטיניזציה (אנ'). שמות כאלה לרוב קשים ללמידה וביטוי עבור הדיוטות, במיוחד כאשר השפה המקומית אינה משתמשת באלפבית לטיני, ולכן ספרים כגון מדריכי שדה (כגון מגדיר צמחים), ספרות טכנית או טכנית-למחצה וספרות מדעית פופולרית משתמשים לרוב בשם עממי לצד השם המדעי. מאחר שטקסונים רבים חסרי שם עממי נאלצים גופים שונים לטבוע שמות חדשים. המטרות שלשמן מומצאים שמות חדשים הן:

  • כדי ליצור שמות חדשים במקרה שלא קיימים שמות עממיים אחרים
  • כדי לקבוע שם מסוים של טקסון בו יש יותר משם עממי אחד
  • כדי לשפר שמות עממיים קיימים
  • כדי להחליף אותם בשמות המתאימים יותר לזיקה הביולוגית של האורגניזמים
  • כדי לאפשר להדיוטות זיהוי פשוט יותר גם ללא צורך להסתמך על מאמרים מדעיים[2]
  • כלי עזר בחינוך לשימור המגוון הביולוגי ובקידום ההגנה על בתי גידול[2]

רשימות רשמיות עריכה

במדינות אחדות גופים רשמיים יוצרים רשימת שמות או קווים מנחים ליצירת שמות עממיים. למשל:

רשימת שמות דגי אוסטרליה (AFNS). ב-2007 כונסה באוסטרליה ועדה הכוללת מומחים בתחום. בעזרת ארגון המחקר המדעי והתעשייתי הפדרלי (CSIRO) והוועדה לשמות דגים (AFNC) נוצרה רשימת שמות רשמית.

ב-1978 פרסם כתב עת מדעי The Auk והאגודה האמריקאית לצפרות מדריך ליצירת שמות עממיים לציפורים[3]. בעקבות פרסום זה נכתב הספר ציפורי העולם: מדריך לשמות מומלצים באנגלית.

בישראל האקדמיה ללשון העברית מפרסמת מדי פעם מילונים של שמות עממיים של מינים הנפוצים בישראל וסביבתה. לדוגמה "זוחלים" (1938), "דגי גרם" (2012), "שפיראים"[2] (2015) ועוד. לרוב האקדמיה אינה נוהגת לתת שמות לטקסונים שתחום מחייתם אינו בישראל אלא כן בעלי חיים אלו מוכרים על ידי הציבור, למשל בגני חיות.

סיומות בשמות עממים עריכה

בכללי הוועדות לשמות מדעיים כגון ICZN נקבעו סיומות ברורות לכל שם מדעי המרמזות על הרמה הטקסונומית. לדוגמה, הסיומת idae- מרמזת על משפחה, ולכן המשפחה שבה הסוג Canis (כלב) היא Canidae. גופים אחדים בחרו להשתמש בשיטה זו גם בשמות עממיים. למשל באוקראינה קיימות הסיומות המקומיות (-подібні,-виді,-уваті,-ові,-ині,-і) לסיומות המדעיות (formes, -morpha, -oidea, -idae, -inae, -ini-).

האקדמיה ללשון העברית מעולם לא פרסמה באופן רשמי כללים לכתיבת שמות עממיים אך היא אימצה שיטת כתיב עברי של סיומות המתוארות בטבלה הבאה:

סיומות בעברית לשמות עממיים
דרגה סיומת מדעית בעלי חיים סיומת מדעית צמחים סיומת עממית עברי דוגמאות
סדרה ales- -אים תנינאים, ארנבאים, שושנאים
על-משפחה oidea- acea-
משפחה idae- aceae- -יים[4] תניניים, ארנביים, שושניים
תת-משפחה inae- oideae- -ים יעלים
שבט ini- eae-
תת-שבט ina- inae-
סוג -ית או -ן (רשומת השפיראים)[2] מלקחית, סירן

שמות עממים בעברית עריכה

בישראל הסמכות על פי החוק להוסיף מילים לשפה העברית (לרבות מונחים מדעיים ושמות בעלי חיים) נתונה לאקדמיה ללשון העברית. לצורך כך נוצרו כמה וועדות ותת-וועדות של מומחים לגבי קבוצות בעלי חיים או צמחים מסוימים אשר ממליצים על השמות בשיתוף האקדמיה. בעבר קבעה האקדמיה שמות על פי מקורות קדומים כגון התלמוד או שמות שהיו מקובלים בספרות העברית או הערבית[5] כגון הספר "תולדות הטבע" מאת מנדלי מוכר ספרים, "צמחי היהודים" מאת עמנואל לעף ואחרים. בהיעדר כללי נומנקלטורה לקביעת שמות בעלי חיים או צמחים הקווים המנחים לקביעת השמות של וועדות שונות היה תלוי בעיקר בהרכב המשתתפים ודעותיהם.

בוטניקה עריכה

הרשימה הראשונה של שמות צמחים פורסמה על ידי האקדמיה ב"זכרונות ועד הלשון", 1913[5] והתבססה בעיקר על עבודותיהם של עמנואל לעף ואליהו ספיר שמות הטקסונים נקבעו כמילה אחת כגון "חצב" (Urginea maritima) ו"מרווה" (Salvia) ללא קשר לרמה הטקסונומית. אהרן אהרנסון שהעלה על כתב שמות עבריים רבים לצמחים התנגד לפעולת הוועדה בתואנה שאין זה תפקידה של המדינה לקבוע שמות עמיים אלא הם צריכים להגיע מהעם לפי צורך[6]. בשנת 1930 פרסמו פסח אוירבך ומרדכי אזרחי עדכון נוסף בשם "ילקוט הצמחים" הנסמך בעיקר על רשימות צמחים של אליהו ספיר ואפרים הראובני ברשימה זו הופיעו שמות סוגים ומינים אך לא בשיטה הבינומית. בינתיים פורסמו בישראל מספר מגדירי צמחים בעברית כגון "לוחות להגדרת משפחות", 1925 מאת אלכסנדר איג ואליעזר פקטורובסקי ו"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", 1931 מאת איג, זהרי, פינברון, האחרון קבע שמות עבריים לכל הצמחים הידועים בארץ ישראל ומאחר שעסק בהגדרת צמחים בצורה מדעית גם השמות העמיים של הצמחים שמרו על כללי הנומנקלטורה הבוטנית הבינארית. בשנת 1939 כאשר החלו ההכנות למהדורה שנייה של המגדיר נפתח משא ומתן בין מחברי המגדיר וחברי הוועדה מאחר שהשמות העבריים במגדיר ניתנו ללא דעתה של האקדמיה ללשון[7]. דו-שיח זה הניב בשנת 1946 את רשומת "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים". לאחר תקופה זו התפרסמו מגדירים נוספים כגון Flora Palaestina (בשנים 1966–1986), חידוש למגדירים של זהרי (1989), "המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל" מאת נעמי פיינברון-דותן ואבינעם דנין (1991) ורשימת צמחי ישראל בהוצאת רת"ם והעשבייה (1987). לצורך ארגון הידע החדש הוקמה "הוועדה לשמות צמחי ארץ" שפעלה באקדמיה בשנים (1993–2002).

זואולוגיה עריכה

בשנת 1915 יצא הספר "תורת החי" מאת ישראל אהרוני שתרם רבות לזיהוי בעלי החיים הנזכרים במקורות ישראל ואף קבע שמות עבריים חדשים כגון דורבן, פשוש וצוצלת. בשנת 1933 התבקש אהרוני בידי חיים נחמן ביאליק לעמוד בראש הוועדה הזואולוגית של ועד הלשון העברית אך הוא סירב מפאת רצונו להמשיך במחקר השמות[8]. בהמשך שלח את רשימותיו לגבי שמות דגי ארץ ישראל. את שמות הדגים פרסמה ועדת הזואולוגיה של ועד הלשון בשנת 1938 כחלק ממונחי בישול למטבח ובאותה שנה פורסו גם מילונים לדו־חיים והזוחלים הנסמכו בעיקר על שמות מידי יהושע מרגולין והיינריך מנדלסון. ועד הלשון הפסיקה לפעול בשנת 1953 אך פעילותה בנושא שמות בעלי חיים עברה ל"וועדה לזואולוגיה" שהוקמה בשנת 1958 לאחר כינונה של האקדמיה ללשון העברית.

בשנת 1963 פרסמה הוועדה החדשה שמות לקבוצות מבעלי חוליות, יונקים, זוחלים, דו-חיים ועופות[9] בשנת 1971 אישרה הוועדה רשימה של יונקי וזוחלי הנכר ובשנת 1972 שמות עופות הנכר[10]. בספטמבר 1972 יזם חבר הוועדה יהודה ורנר כינוס בו אושר לראשונה תקנון "מינוח זואולוגי בעברית" שקבע כללי נומנקלטורה לקביעת שמות בעלי חיים. בניגוד לכיוון בו בחרה הוועדה לשמות צמחים החליטה הוועדה הזואולוגית שאין להצמיד את השם העממי לשם המדעי וזאת כדי ליצור מערכת יציבה שאינה דורשת את שינוי השם בעברית עם שינויים בשמות המדעיים[11]. נקבע שהשם העממי בעברית יינתן למטרות תקשורת בשפה העברית ואמצעי עזר לחינוך שלא למטרות עבודות טקסונומיה. השם העממי יהיה מורכב בדרך כלל מ"שם סוג" ו"שם מין" כאשר שם הסוג יהיה "סוג שימושי" כלומר קבוצת טקסונים הנראים בעיני החובב קרובים זה לזה ולא סוג על בסיס טקסונומיה מדעית. שם המשפחה יגזר מהסוג הנפוץ בארץ ולא מהסוג שתואר לראשונה כשם מדעי. הוועדה חדלה לפעול בשנת 1989. בשנת 2005 פרסם ורנר מאמר המתאר את תהליכי קבלת ההחלטות בזמן פעולתה של וועדה זו[12]

בשנת 1995 הוקמה שוב הוועדה והפעם מרכז פעילותה בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים. הוועדה הוסיפה לחדש שמות מתוך בעלי חוליות אך הוסיפה שמות חדשים גם מערכות אחרות כגון פרוקי-רגליים, רכיכות ועכבישאים. התקנון שנקבע בוועדה הקודמת לא נשמר במלואו ובחלק מהפרסומים כגון רשומת "שפיראים"[2] (2015) הוחלט לתת שם סוג עברי שונה לכל טקסון בהתאמה למיון המדעי שהיה ידוע באותו העת.

הבדל בין שם מדעי ושם עממי עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
  • שם מדעי נקבע על ידי הכותב (או הכותבים) של המאמר הראשון שתיאר את הטקסון בצורה מדעית. השם חייב לציית לכללי מתן שמות מדעיים הנקבעים על ידי ועדות בינלאומיות. כך, לדוגמה, על השם המדעי להיכתב באותיות לטיניות ולציית לכלל הקדימויות, כלומר במקרה שקיימים שני מאמרים המתארים את אותו טקסון, שמו ייקבע לפי המאמר שפורסם ראשון. במקרה של מחלוקת וועדת השמות פוסקת איזה שם הוא חוקי (valid name) ואיזה הוא שם נרדף. שם עממי, לעומת זאת, אינו כפוף לכללים ואינו חייב להיות מנוהל על ידי שום גוף.
  • שמות מדעיים הם חד-ערכיים, אך שמות עממיים אינם כפופים לכלל זה:
    • כמה שמות מדעיים יכולים לקבל את אותו שם עממי. למשל, בתת-משפחת הדגים דקרים הסוג Cephalopholis והסוג Dermatolepis מכונים שניהם לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית "דַּקְרָן". באנגלית השם העממי Minnow שייך למספר רב של דגים מסוגים שונים או הסוג Passer והסוג Gymnoris שניהם קיבלו את השם העממי Sparrow.
    • אותו שם מדעי יכול לקבל כמה שמות עממיים. למשל, במשפחת החלזונות הימיים גלגליים המינים גַּלְגִּלּוֹן רְכָסִים (Trochus maculatus) וגַּלְגַּל שׁוּנִית (Trochus virgatus) שייכים לאותו הסוג, אך קיבלו לפי החלטת האקדמיה שמות שונים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

* Werner Yehudah L. 2005. A rational system of vernacular animal names, as exemplified by Hebrew amphibian and reptile names. באתר BRILL

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לפי ספר השיאים של גינס, 2004; עמ' 49
  2. ^ 1 2 3 4 5 בכר מ., 2015. שמות עבריים לחרקים למען חינוך סביבתי ושמירת הטבע: שפיריות ושפריריות כמקרה בוחן. מחקרי הנגב, ים המלח והערבה (7), עמ' 65–58
  3. ^ Parkes K.C., 1978. A guide to forming and capitalizing compound names of birds in English. The Auk, volume 95, 324–326.
  4. ^ לעיתים בזואולוגיה נוהגים לתת צירוף של 'משפחת + שם מיודע' ('משפחת אוזן-הים'). ראו הקדמה במילון רכיכות ים.
  5. ^ 1 2 זכרונות ועד הלשון, מחברת ג, שנת 1913
  6. ^ אהרן אהרנסון, שֵׁמוֹת-הֲמוֹנִיִּים-לִצְמָחִים שמות המוניים לצמחים, זכרונות ועד הלשון, (תרפ"א) 1920, באתר האקדמיה ללשון העברית
  7. ^ הקדמה - צמחי ארץ-ישראל, שמות המשפחות והסוגים באתר האקדמיה העברית ללשון
  8. ^ עמוד 124 ישראל אהרני ופעילותו בוועד הלשון מאת זֹהר עמר באתר האקדמיה ללשון העברית.
  9. ^ זיכרונות כרך י–יא באתר האקדמיה ללשון העברית
  10. ^ הקדמה - בעלי חיים שלמן הנכר
  11. ^ תקציר של דברי הסבר החברה לזואולוגיה בישראל, סוכות תשל"ג, 26.9.72 במחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, או-כביר, ת"א - מינוח זואולוגי בעברית מאת יהודה ל. ורנר.
  12. ^ Werner Yehudah L. 2005. A rational system of vernacular animal names, as exemplified by Hebrew amphibian and reptile names. באתר BRILL
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שם_עממי&oldid=37729261"