האגרון
הָאֶגְרוֹן הוא מילון עברי ועברי-ערבי, ספרו הראשון של רב סעדיה גאון. הספר הוא גם חיבור בתורת השירה העברית, אשר פתח פתח להשכלה ולמדע יהודי בימי הביניים.
הספר הוא אוסף של מילים בלשון הקודש עם הקדמות, שנועד לצורך כותבי המליצות כדי להקל עליהם למצוא חרוזים. החיבור נכתב בשתי מהדורות, את הראשונה כתב רס"ג בשנת 902 כשהיה כבן עשרים במצרים, ובהיותו בבבל הרחיבה והוסיף לה את ההקדמה הארוכה בערבית יהודית. רובו של החיבור בעברית, ורק הקדמה אחת שלו בערבית.
בהקדמה ל"אגרון", הוסיף רס"ג בדבר החייאת לשון הקודש, ובמקום לדבר פרסית, יוונית, ערבית ושאר השפות אשר היו נהוגות באותם הימים, לדבר בלשון העברית. הוא קרא שם ללשון העברית בשם "לשון מלאכי הקודש". הוא המשיך לכתוב בהקדמה לגבי הלשון העברית כך: "למלאכות מלכינו, לשירות לווינו, לנגינת כהנינו, ביד נביאנו לחיזיון, בפי שרנו להיגיון".
בנוסף להקדמות כולל הספר שתי רשימות של מילים, מסודרות בסדר אלפביתי. הרשימה הראשונה מסודרת לפי תחילת המילים, ומסייעת ליצירת אקרוסטיכון. הרשימה השנייה מסודרת לפי ההברה המסיימת כל מילה, ובכך מסייעת לחריזה.
מן הספר שרדו רק שרידים בגניזה הקהירית ובתפוצות ישראל השונות. קטעים ממנו הלכו והתפרסמו עם השנים, ומהדורה מדעית כוללת שלו פורסמה על ידי נחמיה אלוני בירושלים בשנת תשכ"ט. על הכנתה עמל אלוני עשרים וחמש שנים.[1]
לקריאה נוספת עריכה
- רב סעדיה גאון, האגרון : כתאב אצול אלשער אלעבראני, מהדורה מדעית בצירוף מבוא ופירוש מאת נחמיה אלוני, האקדמיה ללשון העברית, תשכ"ט
- ירחמיאל ברודי, רב סעדיה גאון, מרכז זלמן שזר, 2006, הפרק "הפריצה הראשונה: 'ספר האגרון'", עמ' 91–96. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שלמה מורג, פרופ' נחמיה אלוני ז"ל, ידיעון האגוד העולמי למדעי היהדות 23, 1984, עמ' 48