האימפריה האשנטית
האימפריה האשנטית, הידועה גם בשם ממלכת אשנטי, הייתה מדינה אקאנית שהתקיימה בין השנים 1701 ל-1901 באזור שכיום ממוקמת גאנה.[2] הממלכה התפשטה מאזור אשנטי וכללה חלקים נרחבים מגאנה וכן חלקים מחוף השנהב וטוגו.[3][4] בשל עוצמתה הצבאית, עושרה, ארכיטקטורה מרשימה, היררכיה מתוחכמת ותרבות עשירה, נחקרה אימפריית האשנטי באופן נרחב ונכתבו עליה יותר תיעודים היסטוריים על ידי כותבים אירופים, בעיקר בריטים, מאשר על כל תרבות ילידית אחרת באפריקה שמדרום לסהרה.[5]
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה | אסנטה | ||
| עיר בירה | קומאסי | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת |
אפריקה  | ||
| היסטוריה | |||
| תאריכי הקמה |
1670 | ||
| תאריכי פירוק |
1902 | ||
| שטח בעבר | 259,000 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה בעבר | 3,000,000[1] | ||
  | |||
בשלהי המאה ה-17, ייסדו אוסיי טוטו (1695 – 1717 לערך), מלך האשנטי, ויועצו אוקומפו אנוקיה את ממלכת האשנטי, כשכס הזהב של האשנטי משמש כסמל מאחד ייחודי.[2][6] אוסיי טוטו פיקח על התרחבות טריטוריאלית נרחבת של ממלכת האשנטי, ובנה צבא על ידי ארגון חדש שהפך צבא מלכותי ומשמר פרה-צבאי לדיסציפלינה צבאית יעילה ביותר.[5] בשנת 1701, כבש צבא האשנטי את ממלכת דנקיירה, ובכך קיבלה ממלכת האשנטי גישה למפרץ גינאה ולסחר החופים באוקיינוס האטלנטי עם האירופים, בעיקר עם ההולנדים.[5] כלכלת אימפריית האשנטי התבססה בעיקר על סחר בזהב וביצוא חקלאי, כמו גם על סחר בעבדים, מלאכות יד וסחר עם שווקים בצפון.[7]
אימפריית האשנטי ניהלה מספר מלחמות עם ממלכות שכנות ועם קבוצות פחות מאורגנות, כגון הפאנטה. האשנטי הצליחו לעמוד בפני הבריטים בשתי המלחמות הראשונות מתוך חמש מלחמות האנגלו-אשנטי, והרגו את גנרל הצבא הבריטי סר צ'ארלס מקרתי בשנת 1824, תוך שהם שומרים את גולגולתו ככוס שתייה עם עיטור זהב. מאוחר יותר, כוחות בריטיים שרפו והרסו את בירת האשנטי, קומאסי, ולאחר התבוסה הסופית של האשנטי במלחמת האנגלו-אשנטי החמישית, הפכה ממלכת האשנטי לחלק ממושבת חוף הזהב הבריטית ב-1 בינואר 1902. כיום, ממלכת האשנטי קיימת כמדינה מסורתית[8], מוגנת בחוק במסגרת איחוד עם רפובליקת גאנה. המלך הנוכחי של ממלכת האשנטי הוא אוטומפו אוסיי טוטו השני. ממלכת האשנטי היא ביתו של אגם בוסומטווי, האגם הטבעי היחיד בגאנה. ההכנסות הכלכליות הנוכחיות של המדינה מגיעות בעיקר מסחר במוטות זהב, קקאו, אגוזי קולה וחקלאות.[9]
היסטוריה
עריכהיסוד
עריכההארגון הפוליטי של אשנטי היה במקורו ממוקד בתת שבטים שבראשם עמד צ'יף עליון או אומנהנה.[10][2] שבט האויוקו התיישב באזור יערות הסובטרופיים של אשנטי והקים מרכז בעיר קומאסי.[11] בתחילה היו האשנטי משועבדים לממלכת אקאן אחרת, דנקיירה, אך באמצע המאה ה-17 החלה אויוקו, בהנהגת הצ'יף אוטי אקנטן לאחד את שבטח האשנטי לקונפדרציה כנגד דנקיירה.[12]
עצמאות
עריכהבשנות ה-70 של המאה ה-17, אוסיי קופי טוטו הראשון, ראש קלן אויוקו, החל באיחוד מהיר נוסף של עמי האקאן באמצעות דיפלומטיה ולוחמה. המלך אוסיי קופי טוטו הראשון ויועצו הראשי, אוקומפו קוואמה פרימפונג אנוקיה, הובילו קואליציה של ערי מדינה חשובות של אשנטי נגד דנקיירה, שהייתה מדכאת את ממלכת אשנטי. במלחמת פייאסה, הביסו האשנטי את דנקיירה והכריזו על עצמאותם בשנת 1701. בעקבות הניצחון הצליחו לגרום למנהיגי ערי המדינה האחרות להצהיר נאמנות לקומאסי, בירת אשנטי. מההתחלה, עקבו טוטו ואנוקיה אחרי מדיניות חוץ פרובינציאלית אימפריאליסטית ושתלטנית.[13]
תחת שלטונו של אוסיי טוטו
עריכהבהבינו את כוחה של פדרציה רופפת של מדינות אקאן, חיזק אוסיי טוטו את המרכזיות של הקבוצות האקאניות סביב קומאסי והרחיב את סמכויות מערכת המשפט במסגרת הממשל המרכזי. הפדרציה הרופפת של ערי המדינה הקטנות גדלה לממלכה ובסופו של דבר לאימפריה ששאפה להרחיב את גבולותיה. אזורים שנכבשו חדשים היו יכולים לבחור להצטרף לאימפריה או להפוך למדינות מס ציות.[14]
מגע עם אירופים
עריכההמגע האירופי הראשון עם אשנטי באזור חוף מפרץ גינאה שבאפריקה החל במאה ה-15. מגע זה הוביל לסחר בזהב, שנהב, עבדים וסחורות אחרות עם הפורטוגלים.[2] ב-15 במאי 1817, הגיע האנגלי תומאס באודיץ' לקומאסי. הוא נשאר שם במשך מספר חודשים, התרשם מאוד, ובחזרתו לאנגליה כתב ספר בשם "משלחת מטירת קייפ קוסט לאשנטי".[15] השבחים שלו כלפי הממלכה התקבלו בספקנות כיוון שהם סתרו את הדעות הקדומות ששררו באותה תקופה. ג'וזף דופיס, הקונסול הבריטי הראשון בקומאסי, הגיע לשם ב-23 במרץ 1820. גם באודיץ' וגם דופיס הצליחו להבטיח הסכם עם אשנטהנה, אך המושל, הופ סמית', לא עמד בציפיות האשנטי.[16]
יחסים עם בריטניה
עריכה
בין השנים 1824 ל-1899, התרחשו חמש מלחמות אנגלו-אשנטי בין אימפריית אשנטי לבריטניה ובעלי בריתה. הבריטים הפסידו או ניהלו משא ומתן להפסקת אש במספר מלחמות אלו, כאשר המלחמה האחרונה הסתיימה בשריפת קומאסי על ידי הבריטים ובכיבוש הרשמי של אימפריית אשנטי בשנת 1900. המלחמות נבעו בעיקר מניסיונות האשנטי לבסס אחיזה באזורים החופיים של גאנה המודרנית. תושבי החוף כמו הפאנטה והגא (Ga) החלו להסתמך על הגנת הבריטים מפני פלישות האשנטי.
מרידות בשנת 1900 ומאז 1935
עריכהכצעד התנגדות אחרון, שארית בית המשפט של אשנטי שלא הוגלתה לאיי סיישל פתחה במתקפה נגד התושבים הבריטים במצודת קומאסי. ההתנגדות הובלה על ידי יאה אשנטוואה, המלכה האם של אדג'יסו. מ-28 במרץ ועד סוף ספטמבר 1900, היו מעורבים האשנטי והבריטים במלחמה שתיקרא לימים מלחמת כיסא הזהב. בסופו של דבר, הבריטים ניצחו; הם הגלו את אשנטוואה ומנהיגים נוספים לאיי סיישל כדי להצטרף למלך אשנטי פרמפה הראשון.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ J. Pashington Obeng, Asante Catholicism: Religious and Cultural Reproduction Among the Akan of Ghana, BRILL, 1996. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 "Osei Tutu | king of Asante empire". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2020-05-30.
- ^ Davidson, Basil (2014-10-29). West Africa before the Colonial Era: A History to 1850 (באנגלית). Routledge. p. 174. ISBN 978-1-317-88265-7.
- ^ Isichei, Elizabeth (1997). A History of African Societies to 1870. Cambridge University Press. p. 346. ISBN 9780521455992.
- ^ 1 2 3 Collins and Burns (2007), p. 140.
- ^ "Asante Kingdom". Irie Magazine. 31 באוקטובר 2018. נבדק ב-2020-12-04.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Arhin, Kwame (1990). "Trade, Accumulation and the State in Asante in the Nineteenth Century". Africa: Journal of the International African Institute. 60 (4): 524–537. doi:10.2307/1160206. JSTOR 1160206.
- ^ Roeder, Philip (2007). Where Nation-States Come From: Institutional Change in the Age of Nationalism. Princeton: Princeton University Press. p. 281. ISBN 978-0691134673.
- ^ Collins and Burns (2007), p. 139.
- ^ Kings And Queens Of Asante (אורכב 30.10.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Ashanti.com.au (אורכב 13.04.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Ghana - THE PRECOLONIAL PERIOD". ארכיון מ-3 במרץ 2016. נבדק ב-20 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ History of the Ashanti Empire. (אורכב 13.04.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Shillington, Kevin, History of Africa, New York: St. Martin's, 1995 (1989), p. 194.
- ^ Bowdich, Thomas Edward (2019). Mission from Cape Coast Castle to Ashantee, with a statistical account of that kingdom, and geographical notices of other parts of the interior of Africa. London: J. Murray. ארכיון מ-25 במרץ 2016. נבדק ב-25 באוקטובר 2015.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Lloyd, pp. 28–38.