טוגו

מדינה במערב אפריקה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

טוגו (Togo), או בשמה הרשמי הרפובליקה הטוגולזיתצרפתית: République Togolaise), היא מדינה במערב אפריקה. היא גובלת בגאנה במערב, בבנין במזרח ובבורקינה פאסו בצפון. בדרום נמצאת רצועת חוף קצרה באורך של כ-50 ק"מ עם מפרץ גינאה ובה נמצאת הבירה לומה. טוגו היא גם חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

הרפובליקה הטוגולזית
République Togolaise
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיה
מוטו לאומי עבודה, חירות, מולדת
המנון לאומי "נצדיע לך, אדמת אבותינו"
המנון
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה נשיא טוגו עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא טוגו פור ניאסנגבה
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת טוגו עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת טוגו ויקטואר טומגה דוגבה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית צרפתית
עיר בירה לומה 6°8′00″N 1°12′45″E / 6.13333°N 1.21250°E / 6.13333; 1.21250
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת האספה הלאומית עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
שטח יבשתי[2] 56,785 קמ"ר (127 בעולם)
אחוז שטח המים 4.2%
אזור זמן UTC
היסטוריה
הקמה  
עצמאות מצרפת 27 באפריל 1960
ישות קודמת טוגולנד הצרפתיתטוגולנד הצרפתית טוגולנד הצרפתית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(הערכה 1 במרץ 2024)
9,190,666 נפש (99 בעולם)
צפיפות 161.85 נפש לקמ"ר (81 בעולם)
דת אמונות שבטיות (51%)
נצרות (29%)
אסלאם (20%)
[1]
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 39.73%
גילאי 15 - 24 19.03%
גילאי 25 - 54 33.26%
גילאי 55 - 64 4.42%
גילאי 65 ומעלה 3.57%
כלכלה
תמ"ג[4] (2022) 8,126 מיליון $ (155 בעולם)
תמ"ג לנפש 884$ (191 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2022)
0.547 (163 בעולם)
מדד ג'יני 42.4 (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע פרנק CFA מערב אפריקני‏ (XOF)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של מדינות מערב אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט tg
קידומת בין־לאומית 228
www.republicoftogo.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקור השם עריכה

בשנת 1884, כרת הגרמני גוסטב נכטיגל ברית עם ראש עיירה טוגוויל, ושמה של העיירה זו היה לשם הארץ כולה, לאחר שהייתה למושבה גרמנית. פירוש השם טוגו הוא: "מעבר לנהר" בשפת האווה – הקבוצה האתנית הגדולה בטוגו.

היסטוריה עריכה

 
נשיאה הנוכחי של טוגו, פור ניאסנגבה

מעט מאוד ידוע על תולדותיה של טוגו לפני חשיפתה למדינות המערב במאה ה-15, עת הגיעו לאזור חוקרים פורטוגזים שכן העמים שחיו בה קודם לכן לא ידעו קרוא וכתוב ולכן לא העלו על הכתב את תולדותיהם. מחקר אתנוגרפי מעלה כי שבטים שונים נדדו אל המדינה, אווה מניגריה ומבנין, מינה וגווין מגאנה.

קולוניה אירופית עריכה

ספנים וחוקרי ארצות פורטוגזים הגיעו לאזור במאה ה-15 והחלו לסחור בעבדים מהאזור אל אירופה ולאחר מכן גם אל יבשת אמריקה. אחדים מן השבטים, ובראשם המינה, הפכו לסוכנים של סוחרים פורטוגזים, ונדדו ברחבי מערב אפריקה כדי לקנות עבדים משבט הקאביה ומאחרים.

במאה ה-18 טענה דנמרק לבעלות על טוגו, אולם ב-1884 חתמה האימפריה הגרמנית על הסכם עם מלך טוגו, מלפה השלישי, וטוגולנד הפכה למושבה גרמנית.

גרמניה תרמה להתקדמות המדעית במוצרי היצוא העיקריים של טוגו (קקאו, קפה וכותנה) ופיתחה את התשתיות לרמה הגבוהה ביותר באפריקה. ב-1914, כחלק מן המערכה במערב אפריקה במלחמת העולם הראשונה, כבשו את טוגולנד כוחות צרפת ובריטניה, אשר חילקו את המדינה ביניהן לאחר המלחמה לטוגולנד הבריטית (ממערב, כיום חלק מגאנה) וטוגולנד הצרפתית (ממזרח), שהפכה לטוגו.

עצמאות מדינית עריכה

בתקופת הקולוניאליזם גדל שבט המינה מבחינה פוליטית וכלכלית הודות ליתרונו הגאוגרפי אשר כלל גישה לחופי המדינה, ושיתוף הפעולה הארוך עם אירופה. לעומתו, שבט האוו, אשר פוצל עם חלוקת טוגו, החל להתאגד משני הצדדים למען איחוד, בהנהגת מפלגת CUT (הוועד לאחדות טוגו) בראשות סילבנוס אולימפיו ואחרים. התקוות הללו נגוזו כאשר טוגו הבריטית הצביעה למען איחוד עם גאנה. בשנת 1956 השיגה טוגו אוטונומיה והוקמה ממשלה בראשות ניקולא גרוניצקי. בשנת 1958 זכתה בבחירות הכלליות מפלגת CUT ואולימפיו הפך לראש הממשלה. בהנהגתו טוגו הצרפתית השיגה עצמאות ב-27 באפריל 1960 תחת השם "רפובליקה טוגו". ב-1961 סילבנוס אולימפיו נבחר לנשיא הראשון של המדינה.

התרחבות הכלכלה עריכה

היה זה שחרור חלקי בלבד, מפני שלמעשה נשארה טוגו תלויה בעיקר במעצמה הקולוניאלית לשעבר, צרפת. ריכוזיות המשטר החד מפלגתי שהנהיג סילבנוס אולימפיו עורר מורת רוח בקרב משכילים וצעירים רבים ובקרב הקבוצות האתניות מצפון המדינה שהרגישו מקופחות. בינואר 1963, בהפיכת בזק, נרצח הנשיא אולימפיו על ידי אנשי צבא, ומרבית שרי ממשלתו נאסרו[6]. אולימפיו הוחלף על ידי יריבו גרוניצקי. בין שנות ה-60 המאוחרות לשנות ה-80, החלה צמיחה כלכלית, אשר נשענה בעיקר על מאגרי הפוספט שבמדינה. ניאסנגבה איאדמה, אשר החל לכהן כנשיא בשנת 67', ניסה להפוך את המדינה לגן-עדן לתיירים ומשקיעים, אולם המיתון של שנות ה-80 טפח על פניו והרס תוכניותיו כאשר מחירי הפוספט צנחו, ואיתם כלכלת טוגו.

בשנת 2004 הוכרז שטח של כ-500 קמ"ר באזור קוטמאקו כאתר מורשת עולמית.

המאבק לדמוקרטיה עריכה

בתחילת שנות ה-90 החלה הקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על איאדמה לדמוקרטיזציה, גישה אותה דיכא ביד ברזל. פעילים פרו-דמוקרטים, בעיקר משבט מינה ואווה, דוכאו על ידי כוחות מזוינים אשר הרגו משתתפים בהפגנות במספר התנגשויות. אולם לבסוף הכריע זעמם של אנשי צרפת וטוגו את איאדמה, והוא נכנע. הוא נושל מכל סמכויותיו ונשאר נשיא רק בתוארו. במקומו נבחר ראש-ממשלה זמני לקחת פיקוד, אך בתוך חודשים ספורים מקום מושבו ושלטונו נהרסו על ידי ארטילריות של צבא איאדמה. התקריות האלימות נמשכו אל תוך 1993. התקפות טרור נגד העיתונות העצמאית וחיסולים פוליטיים הפכו עניין שבשגרה, בעוד המעבר המובטח לדמוקרטיה קפא על שמריו.

האופוזיציה המשיכה ליזום שביתות כלליות, אשר הובילו לעוד אלימות מצד הצבא ולהימלטותם של מאות ואלפי תושבי הדרום אל גאנה ובנין. תוך הפעלת איומים ומנגנון פוליטי חכם אשר פסל מפלגה אחת מן האופוזיציה ולשנייה גרם לסרב להשתתף בבחירות - איאדמה זכה בבחירות לנשיאות בשנת 1993, ברוב של 96% מהקולות. בשנים הבאות איבדו מפלגות האופוזיציה מכוחן ואיאדמה חזר לשלוט באותה עוצמה כשלפני המשבר.

באוגוסט 1996 התפטר אדם קודג'ו, ראש ממשלת טוגו, ושר התכנון קוואסי קלוטסה מונה לראש הממשלה. אייאדמה זכה לחמש שנות כהונה נוספות ביוני 1998 ברוב של 52%, וכמעט הובס על ידי גילקריסט אולימפיו, בנו של סילבנוס אולימפיו. מאוחר יותר התגלו הפרות זכויות אדם נרחבות במדינה.

ב-2002, במה שכינו המבקרים הפיכה חוקתית, הצביעה האספה הלאומית פה אחד לשינוי החוקה, ובכך אפשרה לאיאדמה להתמודד בשלישית בבחירות 2003. השינוי החוקתי הגביל את מוסד הנשיאות. בינתיים כשל ניסיונו של גילכרייסט אולימפיוס להדיח את האדם אשר הפיל את אביו, כאשר נאסר עליו להתמודד עקב חוקי מסים טכניים. למרות טענות על הונאה בבחירות, זכה איאדמה ב-57% מן הקולות בבחירות 2003, אשר משקיפים מהאיחוד האפריקאי כינו בחירות חופשיות ושקופות. איאדמה מת בפברואר 2005. בעקבות פטירתו, המדינה נכנסה למשבר פוליטי חדש שנמשך מספר שנים. בשנים 20072008 התרחש תהליך של פיוס לאומי תוך שיתוף פעולה עם נציגת ארגון האומות המאוחדות במדינה רוזין סורי-קוליבאלי. ב-2010 התקיימו בחירות דמוקרטיות לנשיא טוגו.

פוליטיקה, ממשל וצבא עריכה

השלטון עריכה

ב-1967 הודח נשיא טוגו, ניקולא גרוניצקי, בהפיכה צבאית ללא שפיכות דמים. בראש הקושרים עמד סגן-אלוף ניאסנגבה איאדמה שהפך למנהיג המשטר הצבאי של טוגו עד מותו בשנת 2005.

דמוקרטיזציה עריכה

בתחילת שנות ה-90 אולץ איאדמה, באמצעות גל של שביתות והפגנות, לפתוח בתהליך מהוסס של דמוקרטיזציה, ומאז נמשך התהליך תוך מאבק מתמשך באופוזיציה, המלווה לפעמים באלימות.

המנון עריכה

אחרי המהפך הדמוקרטי במדינה נקבע המנון חדש. ההמנון הישן שקבע אלפרד בורו, הנציג הגרמני בטוגו בזמן השלטון הגרמני על המדינה, הוחלף בשיר של הזמר הלאומי, Black Joe, ושמו "Sessime" או בטוגולזית "מהפכה".

צבא עריכה

צבא טוגו, המאומן בידי גורמים ישראליים, נחשב לאחד הצבאות היעילים ביותר באזור[7].

מדיניות חוץ עריכה

יחסים עם ישראל עריכה

  ערך מורחב – יחסי טוגו–ישראל

שר החוץ של טוגו החל מ-2015, פרופסור רוברט דוסיי, הוא תומך גדול של ישראל וביקר בה פעמים רבות[8].

כלכלה עריכה

כלכלת טוגו היא כלכלה מתפתחת. רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות לצריכה עצמית. תעשייה מודרנית כמעט ואינה קיימת ומוצר היצוא העיקרי הוא פוספטים. הפוספטים בטוגו הם בעלי מינרלים בשיעור הגבוה בעולם.

 
תושבות העיר השנייה בגודלה בטוגו, סוקודה

ענפי החקלאות הם קקאו, קפה, בטטה, כותנה, דוחן, סורגום ואורז. ענפי התעשייה הם פוספטים, טקסטיל ועיבוד מזון.

פיתוח הכלכלה קשה והסיבות לכך הן מיעוט אדמה פורייה, שיעור נמוך של השכלה וריבוי טבעי גבוה.

לבירה לומה יש פוטנציאל להיות מרכז סחר בין-לאומי[דרוש מקור], אך הפוטנציאל אינו מנוצל וכיום הבירה היא מרכז הברחות, בעיקר לגאנה השכנה.

התוצר המקומי הגולמי מסתכם בכ-7.3 מיליארד דולר והתמ"ג לנפש: כ-1500 דולר. הצמיחה השנתית עומדת על כ-3.5% והאינפלציה על כ-2.5%. היבוא מסתכם בכ-450 מיליון דולר והיצוא בכ-336 מיליון דולר.

גאוגרפיה עריכה

 
מפת טוגו

הטריטוריה של טוגו היא צרה וארוכה והיא נמצאת בחלק המערבי של אפריקה ומצפון לקו המשווה. בדרום המדינה נמצא מפרץ בנין, במערב נמצאת גאנה, במזרח בנין ומצפון בורקינה פאסו.

המבנה הגאוגרפי הוא כדלקמן: בצפון המדינה ישנה סוואנה, במרכז טוגו ישנן גבעות רבות. הדרום מאופיין במישורים ורמות אשר מגיעות עד למישור החופי.

מחוזות טוגו עריכה

  ערך מורחב – מחוזות טוגו

טוגו מחולקת לחמישה מחוזות המכילים בסך הכול 30 נפות. המחוזות הם:

דמוגרפיה עריכה

אוכלוסיית טוגו מונה כ-8.4 מיליון בני אדם. תוחלת החיים עומדת על כ-71.3 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 4.23 ילדים לאישה.

תושבי טוגו נחלקים ל-40 קבוצות אתניות. רוב התושבים חיים בדרום המדינה ומקיימים אורח חיים מסורתי. המשפחה היא בסיס החברה, ושבטיות והעדפת קרובים מכוונים את חיי היום יום. 43% מתושבי טוגו הם בני שבט האווה. 27% נוספים הם בני הקבייה. השאר הם: 16% גורמה, 3.8% קבו, 3.2% יורובה, 1% אירופים וסורים-לבנונים ו-6% אפריקאים אחרים.

החלוקה הדתית בטוגו היא: 44% נוצרים, 36% מאמינים באמונות שבטיות אפריקאיות(אנ'), 14% מוסלמים[9] ו-6.2% מגדירים עצמם כלא דתיים.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "The World Factbook — Central Intelligence Agency". Cia.gov. נבדק ב-26 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ מחבר לא ידוע, Togo's President Slain in Coup: Insurgents Seize Most Of Cabinet, וושינגטון פוסט 14 בינואר 1963, עמ' A1
  7. ^ כתבה של סוכנות הידיעות הצרפתית (קישור נוסף)
  8. ^ ארז לין, שר החוץ הטוגולזי: "צריכים אתכם באפריקה", באתר ישראל היום, ‏21 ביוני, 2018
  9. ^ The World Factbook — Central Intelligence Agency. Cia.gov