פתיחת התפריט הראשי

פרט לאפיזודות קלות הייתה האימפריה הבלגית למעשה קולוניה אחת (קונגו הבלגית) שנשלטה על ידי בלגיה.

האימפריה הבלגית
Belgian colonial empire.png
שפה נפוצה צרפתית
הולנדית
עיר בירה בריסל
משטר מונרכיה חוקתית
הקמה
תאריך הקמה

1 ביולי 1908
פירוק
תאריך פירוק

1 ביולי 1962

המדינה החופשית של קונגועריכה

עד 1830 לא הייתה בלגיה מדינה עצמאית, אלא חבל ארץ הנתון לשלטון זר (בתקופות שונות נשלטה על ידי ספרד, צרפת, הולנד, אוסטריה, כחלק מבית הבסבורג). אף כי למדינה העצמאית לא הייתה יכולת כלכלית להקים אימפריה (כפי שהייתה לבריטניה וצרפת), החליט המלך לאופולד השני שהיה מעוניין בייסוד אימפריה לייסד קולוניה פרטית.

הנרי מורטון סטנלי חזר באותו הזמן ממסע לחקר נהר הקונגו וניסה לעניין את בריטניה ביישוב האזור, אך הסביבה הייתה עוינת לאירופאים, וכיבוש האזור היה יקר מדי. לאופולד שלח את סטנלי לחקור את עומקו של הנהר ולהחתים ראשי שבטים מקומיים על חוזים ובריתות. מצויד במידע זה, ועם כמות של כוח אדם שתבטיח את הפסקתו של הסחר בעבדים, הוא שכנע את ועדת ברלין של 1884-5 למסור לידיו את קונגו ולהקים בה ישות עצמאית שנקראה המדינה החופשית של קונגו, כשהוא בעל המניות היחיד.

לאופולד השני ניצל את מאגרי הגומי הטבעי של קונגו, שנתגלו כמצרך יקר ערך. שלטונו בקונגו פעל כמושבת עבודות כפייה, ולעיתים קרובות נענשו כפריים שלא אספו את כמות הגומי הנדרשת בעינויים או במוות. מיליוני קונגולזים נהרגו באותה תקופה.

למרות שהמדינה החופשית של קונגו לא הייתה קולוניה בלגית, בלגיה נהנתה משליטה במסחר שלה, מעבודתם של תושביה, ומעושרה שאותו ניצל לאופולד לבניית מספר רב של מבנים ציבוריים ברחבי בריסל, אוסטנדה ואנטוורפן, מה שהקנה לו את הכינוי "המלך-הבנאי".

קונגו הבלגיתעריכה

ב-1908, כדי למנוע מחאה עולמית נגד המדינה החופשית של קונגו, הממשלה הבלגית הסכימה לספח אותה כקולוניה, שנקראה קונגו הבלגית.

קונגו הבלגית קיבלה עצמאות ב-30 ביוני 1960, ונקראה בשם הרפובליקה של קונגו.

אזור הזיכיון טיאנציןעריכה

ביחד עם מספר כוחות אחרים באירופה ועם ארצות הברית, כתוצאה של מרד הבוקסרים, קיבלה בלגיה אזור זיכיון, כשני קילומטרים רבועים בעיר טיאנצין (כיום טיאנג'ין), נמל סחר סיני. במהותו הוא היה נקודת מסחר ולא קולוניה, ולבסוף הוחזר לסין ב-1930.

רואנדה-אורונדיעריכה

במהלך החזית המזרח אפריקאית במלחמת העולם הראשונה, נכבש החלק הצפון מערבי של מזרח אפריקה הגרמנית, רואנדה-אורונדי, על ידי כוחות בלגים וקונגולזיים ב-1916 ונשאר בשליטתם עד סוף המלחמה ב-1918. כחלק מחוזה ורסאי עבר החלק העיקרי של מזרח אפריקה הגרמנית לשליטת בריטניה, אך רואנדה-אורונדי, כפולה בשטחה מבלגיה עצמה, עברה לשליטת בלגיה כמנדט מחבר הלאומים ב-1924. לאזור הוענקה עצמאות ב-1962 כשתי מדינות נפרדות, רואנדה ובורונדי, מה שהביא לסופה של האימפריה הבלגית.

קישורים חיצונייםעריכה