האימפריה הבלגית
האימפריה הבלגית הוא הכינוי המקובל לכלל השטחים בהם שלטה בלגיה במאה ה-20 (למעשה, רק קונגו הבלגית, רואנדה-אורונדי ושטח חכור בטיינג'ין היו חלק מאותה אימפריה).
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה חוקתית |
| שפה נפוצה |
צרפתית הולנדית |
| עיר בירה | בריסל |
| גאוגרפיה | |
| יבשת |
אפריקה  |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך הקמה | 1 ביולי 1908 |
| פירוק | |
| תאריך פירוק | 1 ביולי 1962 |
| שונות | |
 | |
  | |
מדינת קונגו החופשית
עריכה
ערך מורחב – מדינת קונגו החופשית
עד 1830 לא הייתה בלגיה מדינה עצמאית, אלא חבל ארץ הנתון לשלטון זר (בתקופות שונות נשלטה על ידי ספרד, צרפת, הולנד, אוסטריה, כחלק מבית הבסבורג). אף כי למדינה העצמאית לא הייתה יכולת כלכלית להקים אימפריה (כפי שהייתה לבריטניה וצרפת), החליט המלך לאופולד השני שהיה מעוניין בייסוד אימפריה לייסד קולוניה פרטית.
הנרי מורטון סטנלי חזר באותו הזמן ממסע לחקר נהר הקונגו וניסה לעניין את בריטניה ביישוב האזור, אך הסביבה הייתה עוינת לאירופאים, וכיבוש האזור היה יקר מדי. לאופולד שלח את סטנלי לחקור את עומקו של הנהר ולהחתים ראשי שבטים מקומיים על חוזים ובריתות. מצויד במידע זה, ועם כמות של כוח אדם שתבטיח את הפסקתו של הסחר בעבדים, הוא שכנע את ועידת ברלין של 5–1884 למסור לידיו את קונגו ולהקים בה ישות עצמאית שנקראה מדינת קונגו החופשית, כשהוא בעל המניות היחיד.
לאופולד השני ניצל את מאגרי הגומי הטבעי של קונגו, שנתגלו כמצרך יקר ערך. שלטונו בקונגו פעל כמושבת עבודות כפייה, ולעיתים קרובות נענשו כפריים שלא אספו את כמות הגומי הנדרשת בעינויים או במוות. מיליוני קונגולזים נהרגו באותה תקופה.
למרות שהמדינה החופשית של קונגו לא הייתה קולוניה בלגית, בלגיה נהנתה משליטה במסחר שלה, מעבודתם של תושביה, ומעושרה שאותו ניצל לאופולד לבניית מספר רב של מבנים ציבוריים ברחבי בריסל, אוסטנדה ואנטוורפן, מה שהקנה לו את הכינוי "המלך-הבנאי".
קונגו הבלגית
עריכהב-1908, כדי למנוע מחאה עולמית נגד המדינה החופשית של קונגו, הממשלה הבלגית הסכימה לספח אותה כקולוניה, שנקראה קונגו הבלגית.
קונגו הבלגית קיבלה עצמאות ב-30 ביוני 1960, ונקראה בשם הרפובליקה של קונגו.
אזור הזיכיון טיאנצין
עריכהביחד עם מספר כוחות אחרים באירופה ועם ארצות הברית, כתוצאה של מרד הבוקסרים, קיבלה בלגיה אזור זיכיון, כשני קילומטרים רבועים בעיר טיאנצין (כיום טיינג'ין), נמל סחר סיני. במהותו הוא היה נקודת מסחר ולא קולוניה, ולבסוף הוחזר לסין ב-1930.
רואנדה-אורונדי
עריכהבמהלך החזית המזרח אפריקאית במלחמת העולם הראשונה, נכבש החלק הצפון מערבי של מזרח אפריקה הגרמנית, רואנדה-אורונדי, על ידי כוחות בלגים וקונגולזיים ב-1916 ונשאר בשליטתם עד סוף המלחמה ב-1918. כחלק מחוזה ורסאי עבר החלק העיקרי של מזרח אפריקה הגרמנית לשליטת בריטניה, אך רואנדה-אורונדי, כפולה בשטחה מבלגיה עצמה, עברה לשליטת בלגיה כמנדט מחבר הלאומים ב-1924. לאזור הוענקה עצמאות ב-1962 כשתי מדינות נפרדות, רואנדה ובורונדי, מה שהביא לסופה של האימפריה הבלגית.
שטחים נוספים
עריכהמלבד שטחי מושבות אלו בלגיה החזיק במספר שטחים שקיבלו מעמד דומה:
- אזור טנג'יר הבינלאומי שנשלט במשוטף עם מדינות בשנים 1925-1956.
- האי א שנמסר לאלברט הראשון מלך בלגיה ב-1919 והוחזר לאחר שנה לאיטליה.
- סנטו טומאס שנמסר מידי ממשלת גואטמלה בתמורה לתשלום קבועה בשנים 1843–1854. אך למסירת שטח זאת צורף מספר סייגים ולא היה "למושבה" בהגדרת המקובלת שלה.
קישורים חיצוניים
עריכה