הבנק למסחר
הבנק למסחר היה בנק ישראלי שנוסד בתל אביב בשנת 1935, וקרס בשנת 2002 עקב פיקוח רופף ונוהלי אבטחה כושלים שאפשרו מעילה של עובדת הבנק אתי אלון.
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1935–2002 (כ־67 שנים) |
  | |
הבנק עסק במתן שירותים בתחומי הבנקאות המסחרית והבנקאות הסיטונאית. כמו כן הוא העניק שירותי בנקאות ללקוחות פרטיים בעלי פעולות בהיקף מינימלי של 150 אלף שקל וללקוחות עסקיים מכל מגזרי הפעילות הכלכלית בעלי פעילות מעל 100 אלף דולר. היקף הפעילות של הבנק היה קטן. היו לו רק 1,300 לקוחות ושני סניפים בלבד. האחד בתל אביב ברחוב לילינבלום, והשני בבאר שבע.
היסטוריה
עריכההבנק הוקם בשנת 1935 בשם "בנק כללי לעסקי מסחר"[1][2]. במשך שנים רבות מנכ"ל הבנק ובעל השליטה בו היה נחמן שטרן[3][4]. בסוף שנות ה-80 רכש איש העסקים שמיל ובר בהדרגה את השליטה בבנק עד שהגיע להחזקה של 72% ממניות הבנק[5][6]. וב-1990 הנפיק את מניות הבנק בבורסה לניירות ערך בתל אביב[7]. באותה תקופה החזיקה גם "קבוצת מאיר עזרא" בכ-8% מהמניות של הבנק[8].
בשנת 1992 מכר שמיל ובר כ-30% מהמניות שהחזיק לחברה לניהול תיקי השקעות[9]. באותה שנה היה מעורב הבנק בשתי פרשות, הראשונה תביעה שהגיש נגד יורשי בעל השליטה לשעבר והמנכ"ל של הבנק נחמן שטרן, על כך ששילם מכספי הבנק עבור שירותים משפטיים שניתנו לו באופן אישי[10]. תביעה זו נדחתה לבסוף עקב התיישנות[11]. בפרשה שנייה הואשם רואה חשבון ודירקטור בבנק בשימוש במידע פנים[12]. שנה אחר כך כמפקח על הבנקים ורשות ניירות ערך ביטלו החלטה של אספת בעלי המניות של הבנק, להעניק הטבות בשווי של למעלה מ־10 מיליון שקל לבעל השליטה שמיל ובר[13].
בשנת 1995 מכר שמיל ובר 20% ממניות הבנק לאברהם אירני, שהקים את "החברה המרכזית לניירות ערך" (שהפכה למגדל שוקי הון)[14]. וב-1999, רכשה חברת הכשרת היישוב חברה לביטוח 10% ממניות הבנק[15].
בשנת 2000 עבר הבנק לבניין משרדים ברחוב לילינבלום 33 שאותו שיפץ[16], אך הוא שימש את הבנק פחות משנתיים עד קריסתו, ולאחר מכן נמכר והוסב לבית דירות[17].
המעילה בבנק וסגירתו
עריכה
ערך מורחב – המעילה בבנק למסחר
החל ממרץ 1997 החלה פקידת הבנק אתי אלון, למעול בכספי הבנק ובכספי לקוחותיו. את הכסף העבירה אלון לאחיה, עופר מקסימוב, שהסתבך בחובות הימורים בעולם התחתון[18]. בנוסף, אלון שינתה את פרטי ההתקשרות עם הלקוחות על מנת להסוות את פעולותיה, ואף שלחה להם דוחות כוזבים. באפריל 2002 החלה חקירה של בנק ישראל בבנק למסחר, ולאחר שלושה ימים ב-25 באפריל 2002 התייצבה אלון במשרדי מחלק ההונאה של מחוז תל אביב והתוודתה על מעילת הענק שביצעה בבנק[19].
המעילה, שהיקפה הגיע ל-254,199,600 ש"ח, הביאה לקריסתו המידית של הבנק ומינוי כונס נכסים במאי 2002[20]. אתי אלון נשפטה ל-17 שנות מאסר ונקנסה, בנוסף לכל חברי הדירקטוריון של הבנק, שנתבעו גם הם בתביעה אזרחית ונפתחה גם חקירה פלילית נגדם[21][22]. בנק ישראל קנה את כל החובות של הבנק ללקוחותיו, מנע את קריסת הלקוחות הפרטים והעסקיים וצמצם את הפגיעה בשמה של המערכת הבנקאית בישראל[23].
בעל השליטה שמיל ובר נתבע על ידי מפרקי הבנק, בכתב ההגנה טען כי בנק ישראל על צוותי הביקורת שלו לא גילו את המעילה, וגם לא רואי החשבון של הבנק[24]. ובר נפטר בשנת 2017 במקסיקו לאחר שלקה בדום לב[25].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- בן-ציון ציטרין, בנק למסחר: שני סניפים, 500 לקוחות הבולטים בהם מנכי צ'קים, באתר הארץ, 28 באפריל 2002
- חגי עמית, עשור לקריסת הבנק למסחר: הגניבה שהזניקה את משפחות הפשע, באתר TheMarker, 4 במאי 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ הבנקים וקופות־מלוה בתל־אביב , ידיעות עיריית תל אביב, 16 ביוני 1935
- ^ בנק כללי לעסקי מסחר, דואר היום, 4 בינואר 1935
- ^ מת נחמן שטרן, מנכ"ל הבנק למסחר, מעריב, 20 בינואר 1987
- ^ התיישנות תביעת בנק - ע"א 2167/94 - בנק למסחר בע"מ נ' דן שטרן ו-3 אח' , באתר גלובס, 7 באפריל 1997
- ^ הבנק למסחר ביטל את תשקיף ההנפקה שלו, מעריב, 3 במאי 1990
- ^ דוד ליפקין, איש העסקים שמואל וובר רכש את בנק למסחר, מעריב, 23 באוגוסט 1988
יגאל לביב, בנק ישראל אישר למשקיע רכישת הבנק למסחר, חדשות, 11 ביולי 1989 - ^ אודי נחשון, חתימת־יתר פי 68 בהנפקת בנק למסחר, מעריב, 28 באוגוסט 1990
- ^ מאת יצחק דנון, אושרה הפשרה בין הבנק למסחר לבין דודי עזרא בעניין ההלוואה למשה יגר, באתר גלובס, 8 באפריל 1999
יגאל לביב, סיטונאי הבשר הסתבכו, המשביר חוקר, חדשות, 3 במאי 1985 - ^ בני מרי, זת רכשה אופציות בבנק למסחר והמירה למניות, חדשות, 2 בספטמבר 1992
- ^ עתי"ם, "המנכ"ל לשעבר של הבנק למסחר נטל מכספי הבנק", חדשות, 22 ביוני 1992
- ^ התיישנות תביעת בנק, באתר גלובס, 7 באפריל 1997
- ^ עתי"ם, רו"ח ודירקטור בבנק למסחר מואשם בשימוש במידע פנים, חדשות, 15 ביוני 1992
- ^ בני מרי, הבנק למסחר: ההטבות שניתנו לובר לא תקפות, חדשות, 23 באוגוסט 1993
בני מרי, אבלס אסר על הבנק למסחר להעניק הטבות ליו"ר ובר, חדשות, 27 באוגוסט 1993 - ^ מי מפקח על הפיקוח, באתר גלובס, 28 באפריל 2002
- ^ הכשרת הישוב ביטוח רכשה משמיל ובר %10 ממניות בנק למסחר ב-5 מיליון שקל , באתר גלובס, 8 באוגוסט 1999
- ^ אלעזר לוין, הסיטי מתרוקנת - בנק למסחר ישלם רק 8 דולר למ"ר, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2000
- ^ אריק מירובסקי, בניין הבנק למסחר בת"א נמכר לקבוצת משקיעים אוסטרית ב-2 מיליון דולר, באתר הארץ, 6 באפריל 2006
- ^ צבי הראל, עופר מקסימוב הורשע בגניבת 245 מיליון שקל מכספי הבנק למסחר, באתר TheMarker, 8 בפברואר 2004
- ^ אסף ברגרפרוינד, הבנק למסחר - הסיפור שלא נגמר, באתר TheMarker, 29 בדצמבר 2002
- ^ TheMarker digital, ביהמ"ש נתן מינה את הכונס הרשמי למפרק הזמני של הבנק למסחר וקבע את סמכויותיו, באתר TheMarker, 5 במאי 2002
- ^ אמיר הלמר, מפרק הבנק למסחר תובע כ-270 מיליון שקל מאחראים לקריסתו - בהם אתי אלון, הדירקטורים בבנק ומשרד רו"ח קסלמן וקסלמן, באתר TheMarker, 20 ביוני 2005
- ^ נורית רוט, יוגשו כתבי אישום נגד 9 דירקטורים ונושאי משרה בבנק למסחר, בכפוף לשימוע, באתר TheMarker, 14 בינואר 2009
- ^ עמית בן-ארויה, לקוחות הבנק למסחר כבר קיבלו בחזרה 572 מיליון שקל, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2006
- ^ .ענת רואה, בעל השליטה לשעבר בבנק למסחר, שמיל ובר: "הפסדתי את כל נכסי בגלל קריסת הבנק", באתר TheMarker, 19 ביולי 2006
- ^
מיכאל רוכוורגר, שמיל ובר, לשעבר יו"ר בנק למסחר, מת במקסיקו, באתר TheMarker, 4 במרץ 2017
