הבשורה של סן מרטינו אלה סקלה

הבשורה של סן מרטינו אָלָה סקָלָהאיטלקית: Annunciazione di San Martino alla Scala) הוא פְרֶסְקוֹ מתקופת הרנסאנס, מעשה ידי האמן האיטלקי סנדרו בּוֹטיצֶ'לי, המוצג בגלריית אוּפִיצי בפירנצה.

הבשורה של סן מרטינו אלה סקלה
Annunciazione di San Martino alla Scala
מידע כללי
צייר סנדרו בוטיצ'לי
תאריך יצירה 1481
טכניקה וחומרים פרסקו
ממדים בס"מ
רוחב 550 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 243 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
זרם אמנותי רנסאנס מוקדם עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר יצירה 00291046 (מוזיאון אופיצי) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום גלריית אופיצי, פירנצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היצירה עריכה

באביב 1481 צייר בוטיצ'לי ציור קיר עבור בית החולים סן מרטינו אלה סקלה בפירנצה. מספר שנים קודם לכן, בשנת 1478, התחוללה בעיר מגפת דבר, ובית החולים שימש כמקלט לחולים; ייתכן שפרסקו זה הוכן בסיום המגפה כאות תודה לבתולה שהגנה על המאמינים. הפרסקו מתבסס על הבשורה למרים – מאורע מכונן המתואר בברית החדשה (לוקאס 1, 26–39, מתי 1, 18–21). באותה תקופה צייר בוטיצ'לי רבות מיצירותיו המעודנות ביותר על נושא הבתולה.[1] הציור נעשה באחת מנקודות הזמן המרתקות ביותר בקריירה העשירה של בוטיצ'לי, כאשר הוא התקרב לחצרו של שליט העיר לורנצו דה מדיצ'י ("המפואר").

הציור מציע דוגמה נדירה של קומפוזיציה בפרספקטיבה ליניארית, ונוצר למטרות פולחניות. הנושא של ביקור המלאך גבריאל ודבריו למרים חוזר ונשנה לאורך ההיסטוריה הנוצרית. בגרסת הציור האיטלקי של הבשורה, מרים, אם ישו מופיעה לעיתים קרובות כשהיא רוקמת או קוראת בחצר ביתה או בכניסה אליו, בעוד בגרסאות של ארצות השפלה היא מופיעה בדרך כלל בתוך הבית. אף שבוטיצ'לי אימץ את הסגנון הפלמי של הכנסת מרים לתוך הבית, ישנם בציור גם יסודות פלורנטיניים, תוך שהוא יוצר משחק הדדי יוצא מהכלל של פנים וחוץ. הבית נמצא בתוך רקע ארכיטקטוני מדויק ואלגנטי, שממנו מתאפשרת הצצה לעבר חדר השינה של אמו לעתיד של ישו, וכך גם לנוף המוקפד שנפרש מאחורי המלאך גבריאל, שנראה כשהוא מרחף דרך הכניסה לעבר מרים ובידו פרח השושן, סמל לבתוליה.[2]

הציור היה ממוקם מעל לכניסה לבית החולים. במהלך השיפוצים של הבניין במאה ה-17 ניזוק הפרסקו נזק כבד. בשנת 1920 הוא פורק מהקיר ועבר לגלריית אופיצי, שם עבר שיפוץ. למרות מידותיו הגדולות (2.43x5.53 מטרים), הציור שימש כ"שגרירה" של הגלריה במספר הזדמנויות. בעבר הוא הוצג בגרמניה ובסין, ובספטמבר 2013, חרף עיכובים,[3] הגיע לירושלים והוצג במוזיאון ישראל עד ינואר 2014.[4]

ראו גם עריכה

ציורי בשורה נוספים מאת בוטיצ'לי:

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Silvia Malaguzzi, Botticelli: Artist's Life, Firenze: Giunti, 2004, p. 40: A Fresco and two wise Madonnas.
  2. ^ בוטיצ'לי, הבשורה, 1481; אוצרת: שלומית שטיינברג, באתר מוזיאון ישראל.
  3. ^   תומאזו מונטנארי וספי הנדלר, מי צריך את בוטיצ’לי בירושלים?, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2013; מנחם גנץ, בגלל סוריה: יצירת בוטיצ'לי לא תגיע לישראל, באתר ynet, 6 בספטמבר 2013.
  4. ^ איתן בוגנים, בוטיצ'לי לראשונה בארץ: “הבשורה” תוצג במוזיאון ישראל, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2013; דליה מזורי, "הבשורה" של בוטיצ'לי תוצג לראשונה בישראל, באתר nrg‏, 15 בספטמבר 2013; מרב יודילוביץ', מבצע בוטיצ'לי: מסעות הבשורה לארץ הקודש, באתר ynet, 17 בספטמבר 2013.