פתיחת התפריט הראשי
תמונות מספר בראשית

הגדת הזהב הנקראת לעיתים גם בשם הגדת ברצלונה היא כתב יד מאויר שנוצר ב־1320[1] בקטלוניה בעברית הכולל את טקסט ההגדה של פסח. הוא נקרא כך בשל הרקעים המוזהבים המעטרים את המיניאטורות שלו ולעיתים באותיות ראשונות במילים בולטות הממוקמות בתוך עיצובים צבעוניים.[2] הוא נמצא כרגע בספרייה הבריטית (Add.27210). כתב היד כולל 322 עמודים וב־128 מהם יש איורים.[3] זה אחד מכתבי היד המפוארים ביותר שנוצרו בימי הביניים.[4][5]

ניתן לחלק את ההגדה לשלושה חלקים:

  1. מיניאטורות התופסות עמוד שלם.
  2. טקסט ההגדה.
  3. פיוטים ותפילות של פסח.

היסטוריהעריכה

כתב היד אינו מכיל כל אינדיקציה לחסות או למקום כתיבתו. על פי סגנונו הוא נכתב בכתב ספרדי מרובע ועוטר בתחילת המאה ה־14 על ידי שני מאיירים השייכים לאותה סדנה הממוקמת באזור ברצלונה. אלה הם ללא ספק אמנים נוצרים שעבדו בהדרכתו של מעסיק יהודי.

העקבות ההיסטוריים הראשונים של כתב היד מובילים לאמצע המאה ה-15. מתוך ההקדשות הנמצאות בכתב היד ניתן לראות שכתב היד נמכר על ידי שלום לטיף מירושלים לרבי משה בן אברהם מבולוניה בשנת 1459 בעבור חמישים דוקטים זהב.[3] כמו כן יש חתימת צנזור המכהן בבולוניה. הבעלים הידוע הראשון היה רבי יואב גאליקו ד'אסטי בפיימונטה שנתן אותו ב-1602 כמתנת חתונה לחתנו אליהו, בנו של מנחם רבא, כפי שמצוין בדף השער שלו.[1] חתימה אחרת של הצנזור קמילו יגל מתווספת ב־1613 (עמוד 101v) ושל רנאטו דה מודנה ב־1626 (עמוד 101v). במאה התשע עשרה, שייך כתב היד לביבליופיל האיטלקי ג'וזפה אלמנצי. הספרייה שלו, המכילה 322 ספרים מימי הביניים בעברית, נרכשה כולה על ידי המוזיאון הבריטי באוקטובר 1865 בסכום של 1000 לי"ש דרך הסוחר הברלינאי אדולפוס אשר.[6]

תיאורעריכה

כתב היד כתוב בכתיבה ספרדית מרובעת. הוא נוצר ב־1320 אך כולל גם הוספות מן המאה ה-17 בדפים שעד אז נותרו ריקים (3v-16) ציור השער מתקופה זו נוסף לדף 2r.

רוב ההגדות הספרדיות כוללות סדרה של מיניאטורות המספרות סיפור וממוקמות לפני תחילת טקסט ההגדה. כך גם בהגדת הזהב.[7] כתב היד מפורסם, במיוחד, בשל 14 דפי המיניאטורות מן השנים 1320–1330 המתארים את ספרי בראשית ושמות. כל אחד מהם מכיל 4 מיניאטורות ממוסגרות ומסודרות מימין לשמאל. האיורים פותחים באדם הראשון הנותן שמות לבעלי החיים ומסתיימים בריקוד מרים אחרי יציאת מצרים.[5] הן מאוירות על ידי שתי ידיים. המאייר הראשון מציג דמויות צפופות ובעלות הבעות פנים מוגזמות. השני מציג סצינות עדינות יותר עם ארגון מרחבי טוב יותר. הן נמצאות לפני תחילת טקסט ההגדה עצמו. המאייר הראשון אחראי לאיור רוב ספר בראשית והשני אייר את ספר שמות מלבד אחד.[5]

מלבד המיניאטורות בתחילת כתב היד יש שני איורים גדולים נוספים בהגדה: של מצה ומרור ואיור נוסף של שתיית יין. איורים אחרים הם בעיקר בפיוטים והם נמצאים במילים ראשונות של פסקאות שונות ובשוליים.[1]

קריאה נוספתעריכה

  • Bezalel Narkiss, Hebrew Illuminated Manuscripts New York: Macmillan, 1969, p. 56.

Bezalel Narkiss, The Golden haggadah. London: The British Library, 1997

  • Katrin Kogman-Appel, ‘Coping with Christian Pictorial Sources: What Did Jewish Miniaturists Not Paint?’ Speculum, 75 (2000), 816-858.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 B. Narkiss, The Golden Haggadah, British Library, עמ' 15
  2. ^ Golden Hagadah, British Library
  3. ^ 3.0 3.1 הגדת ברצלונה, Facsimile Editions
  4. ^ Elisa Foster, The Golden Haggadah, Khan academy
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Katrin Kogman-Appel, Illuminated Haggadot from Medieval Spain : Biblical imagery and the Passover holiday, The Pennsylvania University Press, 2006, עמ' 15, ISBN 0-271-02740-1
  6. ^ Detailed record for Additional 27210, Catalogue of illuminated manuscripts
  7. ^ Julie Harris, Polemical images in the Golden Haggadah (British Library, ADD. MS 27210), Medieval Encounters 8, 2002, עמ' 106 doi: https://doi.org/10.1163/15700670260497006