הדלקה עושה מצווה
הַדְלָקַה עו֗שַׂה מִצְוָה הוא דין האומר שעיקר מצוות נר חנוכה היא ההדלקה - ולא ההנחה.
מקור עריכה
במסכת שבת דנה הגמרא מה עיקר מצוות נר חנוכה, הדלקת הנר, או הנחתו במקום שבו הנרות יפרסמו את הנס, ולמסקנה נוקטת הגמרא:
מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה שמע מינה: הדלקה עושה מצווה
טעם הדין עריכה
השלכות הלכתיות עריכה
המדליק נר חנוכה צריך לכוין לשם מצוותו, אך זהו רק בהדלקה, ואם הייתה החנוכייה מונחת בחלון במקרה, אין צורך להניחה שנית, ומספיק מה שמכוון בהדלקה.[3]
המדליק נר במקום שאין מקיים בו מצוות נר חנוכה, לדוגמה הדליק במקום שהוא גבוה מעשרים אמה[4] ולאחר מכן העבירו, לא יצא מאחר שהדלקה עושה מצווה.[5].
אם מדליק הנר היה מי שאינו חייב במצוות נר חנוכה, כגון קטן או גוי, אין זו הדלקה כשרה וצריך להדליק שוב[6](אך אם הנחה הייתה עיקר המצווה, אין זה משנה מי הדליק, ומספיק שהחייב במצווה ירים את החנוכייה ויניחה שוב, ובכך עיקר המצווה - ההנחה - נעשתה על ידו).
נר חנוכה צריך שיהיה ראוי לדלוק לפחות חצי שעה,[7] אך אם כבה הנר לפני שעבר חצי שעה אין צורך להדליק שוב מאחר שעיקר המצווה היא ההדלקה.[8]דין זה נקרא בלשון הגמרא כבתה אין זקוק לה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מידע על הדלקה עושה מצוה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ רש"י, מסכת שבת, דף כ"ב, עמוד ב', ד"ה אי הדלקה עושה מצווה,
- ^ שו"ת כתב סופר, אורח חיים, סימן קל"ו,
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"ה, סעיף א'.
- ^ חיי אדם, חלק ב-ג, כלל קנ"ד, סעיף כ"ב
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה ט'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"ה, סעיף א'. השולחן ערוך מדבר על מדליק בתוך הבית והוציא לבחוץ. ומציין שלא יצא מפני שזה נראה שהדליק הנר לצרכיו האישים ולא לנר חנוכה, ומפרשי השולחן ערוך מקשים עליו, מדוע אינו מציין בפשטות שלא יצא מפני שהדלקה עושה מצווה, ומסבירים (מגן אברהם, אורח חיים, תרע"ה סעיף קטן ג') שכוונתו שם גם לשיטות שניתן להדליק בתוך הבית,
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד א'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"ב, סעיף ב'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"ג, סעיף ב'.