הובהאנס תומניאן
הוֹבְהַאנֶס טוּמַנְיאן (בארמנית: Հովհաննես Թումանյան, בכתיב קלאסי: Յովհաննէս Թումանեան; 19 בפברואר 1869 - 23 במרץ 1923) היה משורר ארמני, סופר, מתרגם, פעיל ספרותי וציבורי. הוא נחשב למשורר הלאומי של ארמניה.[1]
.jpg) | |
| לידה |
7 בפברואר 1869 (יוליאני) דסר, ארמניה  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1923 (בגיל 54) מוסקבה, ברה"מ |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| לאום |
ארמנים |
| מקום קבורה |
Armenian cemetery of Khojivanq |
| מקום לימודים |
בית ספר נרסיסיאן |
| שפות היצירה |
ארמנית |
| סוגה |
פואמה, מעשייה, שירה נרטיבית, בלדה |
| יצירות בולטות |
Anoush, The Capture of Fort Tmuk, Fairy tales of Hovhannes Toumanian, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| תקופת הפעילות |
1880–1923 (כ־43 שנים) |
| הושפע מ |
מיכאיל לרמונטוב, יוהאן וולפגנג פון גתה, לורד ביירון, אלכסנדר פושקין |
| בן או בת זוג |
Olga Tumanyan |
| צאצאים |
Nvard Tʻumanyan, Hamlik Tumanyan, Areg Tumanyan, Anush Tumanyan, Arpenik Tumanyan, Artavazd Tumanyan, Moushegh Toumanyan, Ashkhen Tumanyan, Tamar Tumanyan, Seda Tumanyan |
| חתימה |
 |
  | |
טומניאן חיבר שירה (מרובעים, בלאדות, שירים ליריים), מעשיות, רומאנים, מאמרי ביקורת, ופובליציסטיקה.[2] עיקר יצירתו כתוב בסגנון ריאליסטי, ומתאר את חיי היומיום של זמנו.[1] הוא נולד בכפר דְסֶך במחוז לוֹרִי בארמניה, אך בגיל צעיר משפחתו עקרה לטיפליס, כיום טביליסי, אשר הייתה מרכז התרבות הארמנית תחת האימפריה הרוסית במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.[3] שם נודע שמו בקרב החברה הארמנית בשל יצירותיו הפשוטות אך הפיוטיות.
לאורך השנים נוצרו עיבודים רבים ליצירותיו של טומניאן לקולנוע. גם שתי אופרות -- אנוש (1912) מאת ארמן טיגרניאן ואלמסט (1930) מאת אלכסנדר ספנדיאריאן -- נכתבו על פי חיבוריו.
מהלך חייו עריכה
אביו, אסלן (1839–1898), היה כומר כפרי, נצר למשפחת הנסיכים הארמנית טומניאן, שהיא ענף של משפחת המלוכה ממיקוניאן, שהתיישבה בלורי במאות ה-10–11 לאחר שעזבו את הנחלה הפאודלית המקורית שלהם בטרון .
אמו, סוֹנָה (1842–1936), הייתה מספרת סיפורים ובעלת עניין מיוחד באגדות. טומניאן הצעיר היה הבכור מבין שמונה ילדים; אֶחָיו היו רוסטום (1871–1915), אוסאן (1874–1926), איסקוהי (1878–1943), ואהאן (1881–1937), אסתגיק (1885–1953), ארשביר (1888–1921), וְ-ארטאשס (1892-1916).[4]
בין השנים 1877–1879 למד טומניאן בבית הספר הכנסייתי בדסך. בין השנים 1879–1883 למד בבית ספר בג'אלאלוגלי.[5] בשנת 1883 עבר טומניאן לטיפליס, שם פקד את בית הספר על שם נרסיסיאן עד שנת 1887.[2] בגיל 12 חיבר טומניאן את שירו הראשון. משך זמן מה התגורר בבית מורו, והתאהב בורג'ינה, בת המורה.[5] משנת 1893 החל טומניאן לעבוד עבור כתבי העת Aghbyur, Murtch, Hasker ו"אופק", ועסק גם בפעילות ציבורית.[2]
בשנת 1899 יזם טומניאן מפגשים של אינטלקטואלים ארמנים בביתו ברחוב בֶּבּוּטוֹב 44 בטיפליס (כיום אמַגְלֵבָּה 18 בסולולאקי). עד מהרה נוצרה קבוצה ספרותית משפיעה, אשר התכנסה לעיתים קרובות בעליית הגג של בית טומניאן. הקבוצה אימצה לעצמה את השם וֶרְנַטוּן, שפירושו "עליית גג" בארמנית. חברים בולטים בקבוצה היו אבטיק איסאקיאן, דרניק דמירצ'יאן, לבון שאנט, גאזארוס אגיאן, פרץ' פרושיאן, ניקול אגבאליאן, אלכסנדר שירוואנְזָדֶה, נאר-דוס, ורטאנס פפאזיאן, ואהאן טריאן, ליאו, סטפן ליסיציאן, מרים טומניאן, גבורג באשינג'גיאן ויוצרים ארמנים בולטים נוספים של ראשית המאה ה-20. הקבוצה התקיימה, בכמה הפסקות, עד שנת 1908.[2]
בשנת 1912 נבחר טומניאן לנשיא אגודת הסופרים הארמנים של הקווקז.[2]
בסתיו 1921 נסע טומניאן לקונסטנטינופול כדי לגייס סיוע לפליטים ארמנים. הוא חזר משם לאחר כמה חודשים כשהוא סובל ממחלה. לאחר ניתוח בשנת 1922, החל מצבו הבריאותי להשתפר. אולם בספטמבר, שבה מחלתו והחמירה. הוא הועבר לבית חולים במוסקבה, שם מת ב-23 במרץ 1923.[6]
משפחתו עריכה
בשנת 1888, בגיל 19, נשא טומניאן לאשה את אולגה מאצ'קליאן, שהייתה בת 17.[7] נולדו להם עשרה ילדים: מוּסֶך (1889–1938), אשקן (1891–1968), נבארד (1892–1957), ארטאבאזד (1894–1918), המליק (1896–1937), אנוּש (1898–1927), ארפּיק (1899 1981-1981), ארֶג (1900–1939), סֶדָה (1905–1988), ותמר (1907-1989).[8]
פעילות פוליטית וציבורית עריכה
במהלך סכסוך הדמים בין האזרים לבין הארמנים בשנים 1905 עד 1907, ניסה טומניאן להשכין שלום בין הצדדים, ובשל כך נעצר פעמיים על ידי השלטונות.[2] גם על המלחמה הגיאורגית-ארמנית של 1918 מתח טומניאן ביקורת עזה.[2] במקביל שימש טומניאן גם מטיף נוצרי. באחד משיריו הוא כותב "יש רק דרך אחת לישועה, והיא דרך ישו המשיח, השוכן בתוך כל אחד מאיתנו".
באוקטובר 1914 הצטרף טומניאן ל"ועד לתמיכה בקורבנות המלחמה", אשר סייע מאוחר יותר גם לפליטי רצח העם הארמני אשר נשלחו לאצ'מיאדזין .[9]
בשנת 1921 יסד בטיפליס את "בית האמנות הארמנית".
יצירתו עריכה
יצירתו של טומניאן פשוטה ופיוטית בה בעת. עדות לכך היא שילובם של עשרות ביטויים ופתגמים מיצירותיו בשפת היומיום הארמנית.[1]
בעיני הארמנים נחשב טומניאן "משורר כל הארמנים". הוא זכה לכינוי זה כאשר הקתוליקוס של ארמניה ציווה שפליטים ארמניים מן המערב לא ייכנסו לאזורים מסוימים בביתו ובכנסייתו, בתוקף סמכותו כ"קתוליקוס של כל הארמנים". בתגובה ביקר טומניאן את ההחלטה, והכריז שהפליטים יכולים לבקש מקלט אצל הקתוליקוס בתוקף סמכותו שלו כ"משורר כל הארמנים".
הוא יצר שירי זמר, אגדות, ואפוסים. הוא תרגם לארמנית מיצירות ביירון, גתה ופושקין .[10]
בין יצירותיו הבולטות:
בלאדות ושירים
- הכלב והחתול (1886)
- מארו (1887)
- אחטאמר (1891)
- דוד מסאסון (1902)
- כיבוש טמקאברד (1902)
- קץ הרשע (1908)
- טיפת דבש (1909)
- השאה והרוכל (1917)
רומאנים
- אנוש (1890)
- גיקור
- דוד מסאסון
מעשיות
- נזאר האמיץ
- הגדי
- פאנוס ביש-גדא
לאחר מותו עריכה
יצירותיו של טומניאן תורגמו, בין היתר, על ידי ואלרי בריוסוב, קונסטנטין בלמונט, יוסף ברודסקי, סמואיל מרשק ובלה אחמדולינה.
בארמניה קיימים שני מוזיאונים המוקדשים לטומניאן; האחד בכפר הולדתו דסך, והשני בבירה ירוואן, שנפתח בשנת 1953.[2][11]
בשנת 2011 רכשה ממשלת ארמניה את הבית בטביליסי שבו התגורר בשעתו טומניאן, והפקידה אותו בידי איגוד הסופרים של ארמניה.
המקומות הבאים נקראו על שמו של טומניאן:[2]
- בארמניה
- שמו של כפר הולדתו של טומניאן, דסך, שונה לטומניאן לכבודו בשנים 1938-1969.[12]
- בשנת 1951, שונה שמו של הכפר דזאגידזור במחוז לורי לטומניאן
- האוניברסיטה הפדגוגית של ואנאדזור
- תיאטרון הבובות הלאומי הארמני בירוואן
- רחוב טומניאן במרכז ירוואן
- פארק טומניאן ברובע אג'אפניאק של ירוואן
- מחוץ לארמניה
עיבודים וביצועים ליצירותיו עריכה
אופרה עריכה
- אנוּשׁ (1912) מאת ארמן טיגראניאן, על פי הרומן אנוש (1902)[16]
- אלְמַסְט (1930) מאת אלכסנדר ספנדיאריאן, על פי כיבוש טמקאברט (1902)[16]
סרטים עריכה
- גיקור (סרט אילם) מאת א' מרטירוסיאן, 1934
- האדון והמשרת, מאת ד' קאוסאיאן, 1962
- אחטאמר, מאת א' מרטירוסיאן (לא אותו מרטירוסיאן), 1969
- כבוד העניים, מאת ב' הובהאנסיאן וא' סאמווליאן, 1969
- הצייד השקרן, מאת אראמאיס סרגסיאן, 1969
- מאז ימי הרעב, מאת א' מרטירוסיאן (הנ"ל מאחטאמר לעיל), 1974
- גיקור, מאת ס' ישראיליאן, 1982
- טיפת דבש, מאת הנריק מאליאן, 1982
סרטים מונפשים עריכה
- טיפת דבש, מאת ו' פודפומוגוב, 1968
- פארוואנה, מאת ו' פודפומוגוב, 1968
- הצייד השקרן, מאת א' בדאליאן, 1969
- פאנוס ביש-גדא, מאת ס' גאלסטויאן, 1980
- מות קיקוס, מאת רוברט סהאקיאנץ, 1979
- נזאר האמיץ, מאת רוברט סהאקיאנץ, 1986
בולים, שטרות ומטבעות עריכה
-
חותמת דואר סובייטית, 1969 -
מטבע עם דיוקנו של טומאניאן, 1994 -
שטר 5000 דראם ארמני, 1998 -
בול ארמני עם דיוקן טומניאן, 2019
.jpg)
.png)
קישורים חיצוניים עריכה
- מוזיאון טומניאן
- כל כתבי טומניאן בארמנית
- הובהאנס תומניאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הובהאנס תומניאן, ברשת החברתית Goodreads
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 Jrbashyan, E. "Hovhannes Tumanyan Biography". armenianhouse.org. נבדק ב-11 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Թումանյան Հովհաննես (בארמנית). Դպրոցական Մեծ Հանրագիտարան, Գիրք II. 2010. נבדק ב-10 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Adjarian, Hrachia (1909). Classification des dialectes arméniens [Classification of Armenian dialects] (PDF) (בצרפתית). Paris: Librairie Honore Champion. p. 72. נבדק ב-8 ביולי 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ ԹՈՒՄԱՆՅԱՆԻ ՏՈՀՄԸ (בארמנית). Հովհաննես Թումանյանի թանգարան. נבדק ב-10 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 ԿՐԹՈՒԹՅՈՒՆ (בארמנית). Հովհաննես Թումանյանի թանգարան. נבדק ב-11 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Туманян Ованес Тадевосович (ברוסית). РКНК. נבדק ב-11 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ամուսնությունը (בארמנית). Հովհաննես Թումանյանի թանգարան. נבדק ב-11 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Զավակները (בארמנית). Հովհաննես Թումանյանի թանգարան. נבדק ב-11 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "עותק בארכיון" ՀՈՎՀ. ԹՈՒՄԱՆՅԱՆԸ ԵՒ ՈՐԲԱԽՆԱՄ ԳՈՐԾԸ (בארמנית). ՀՈՎՀ. ԹՈՒՄԱՆՅԱՆԸ ԵՒ ՈՐԲԱԽՆԱՄ ԳՈՐԾԸ. אורכב מ-המקור ב-2019-02-17. נבדק ב-15 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hovans Tumanian - המשורר העממי הארמני הגדול, יליד לורי.
- ^ "עותק בארכיון" ՀՈՎՀԱՆՆԵՍ ԹՈՒՄԱՆՅԱՆԻ ԹԱՆԳԱՐԱՆԻ ՊԱՏՄՈՒԹՅՈՒՆԸ (בארמנית). אורכב מ-המקור ב-2016-10-25. נבדק ב-10 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kiesling, Rediscovering Armenia, p. 67, available online at the US embassy to Armenia's website (אורכב 26.06.2008 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "ул. Ованеса Туманяна на карте Киева – Mapia.ua". אורכב מ-המקור ב-2017-11-28. נבדק ב-23 בנובמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ул. Туманяна на карте Донецка – Mapia.ua". אורכב מ-המקור ב-2017-02-02. נבדק ב-23 בנובמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Сочи: улица Туманяна, 13А на карте с номерами домов". נבדק ב-23 בנובמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Туманян (ברוסית). Большая советская энциклопедия. 1977. נבדק ב-11 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה)