הוגו בק
הוגו בק ממדראש (תואר אצולה) (בהונגרית: Beck Hugó; באיה, 13 בינואר 1843 – בודפשט, טרזווארוש, 25 בנובמבר 1926) [1] היה משפטן ועורך דין יהודי-הונגרי, נשיא מועצת הקורייה (בית המשפט העליון של הונגריה), סופר, אח של נאנדור מדראשי-בק ושל מיקשה מדרשיי-בק. הוא אחיינו של המשורר קרל איזידור בק, בן דודם של איש הכספים דיולה מדראשי-בק והבנקאי מרצל מדראשי-בק. בנו לאיוש בק (1876–1953) היה פוליטיקאי וסופר מקצועי.
 | |
| לידה |
13 בינואר 1843 באיה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
25 בנובמבר 1926 (בגיל 83) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
  | |
קורות חייו
עריכההוגו בק נולד במשפחה יהודית כבנם של דויד בק ושל שרולטה ברגר (1807–1880).[2] את לימודיו התיכוניים השלים בעיר הולדתו, ולאחר מכן למד באוניברסיטאות פשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) ואוניברסיטת וינה. בשנת 1865 קיבל דיפלומה במשפטים ותואר דוקטור, בשנת 1867 ניגש לבחינת לשכת עורכי הדין. ב-29 באפריל 1873 עזב את הדת היהודית והמיר את דתו לדת הלותרנית בכנסיית כיכר דיאק פרנץ בודפשט.[3] בין השנים 1868-1892 עבד כעורך דין ויועץ משפטי. בין השנים 1892–1908 היה שופט של מועצת קוריה (בית המשפט העליון) ובין השנים 1908–1921 היה נשיא בית המשפט העליון.[4] הוא היה גם נשיא מועצת הפטנטים ונשיא משותף של לשכת עורכי הדין ההונגרית.
אשתו הייתה אמיליה פולק (1843–1883), בתם של איגנץ פולק ובטי נשיץ, איתה התחתן בבודפשט ב-30 באפריל 1873.[5]
יצירותיו הגדולות יותר
עריכה- הערות מצד טיוטת הקוד המסחרי ההונגרי העוסק בעסקאות ביטוח (1874)
- שנת 1876: פיסקת החוק מספר 27 שנערך על סמך מקורות רשמיים (1878)
- רפורמות חקיקה בתחום הביטוח (בודפשט, 1890)
- מחקרים בדיני ביטוח (בודפשט, 1891)
- הצעת חוק על חברות ביטוח פרטיות (בהזמנת שר המשפטים (בודפשט, 1894)
- הצעת חוק על חברות ביטוח פרטיות (בודפשט, 1896)
- משפט מסחרי (עורך, בודפשט, 1905)
- שטר חוב, פשיטת רגל ודיני פטנטים (עורך, בודפשט, 1906)
- הרפורמה בדיני הפטנטים שלנו (בודפשט, 1909)
תרגומיו
עריכה- Károly Beck: Mater Dolorosa (Pest, 1864)
- אוסר: מתווה של תולדות העולם הכללי (פשט, 1864)
- גר. הונולשטיין: התכתבות של מריה אנטוניה (פשט, 1865)
לקריאה נוספת
עריכה- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967.(לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורך ראשי אגנש קניירש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Gudenus János József: A magyarországi főnemesség XX. századi genealógiája I–V., Natura–Tellér Kft.–Heraldika, Budapest, 1990–1999
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Gutenberg nagy lexikon. Minden ismeretek tára. Budapest, Nagy Lexikon Kiadóhivatal, 1931-1932.
- Das geistige Ungarn. Biographisches Lexikon. Hrsg. Oscar von Krücken, Imre Parlagi. Wien-Leipzig, W. Braumüller, 1918.
- Révai nagy lexikona. Budapest: Révai Testvérek Irodalmi Intézet Részvénytársaság. 1911–1935.
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái I. (Aachs–Bzenszki). Budapest: Hornyánszky. 1891.
- Tolnai világlexikona. Budapest, Magyar Kereskedelmi Közlöny, 1912-1919.
- Új magyar életrajzi lexikon I. (A–Cs). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2001. ISBN 963-547-414-8
הערות שוליים
עריכה- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VI. ker. állami halotti akv. 9/1927. folyószáma alatt.
- ^ "Berger Sarolta gyászjelentése (1880)". נבדק ב-2021-01-22.
- ^ A Budapest-Deák téri magyar egyházközség keresztelési anyakönyve, 66/1873. folyószám.
- ^ "Uj kuriai tanácselnökök". Budapesti Hírlap. 1908-11-13. p. 12.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest-Deák téri magyar evangélikus házasságkötési akv. 14/1873. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-01-22.