החזית הבלטית הראשונה

החזית הבלטית הראשונהרוסית: Прибалтийский фронт й-1) הייתה חזית,[1] שהשתייכה לצבא האדום במלחמת העולם השנייה, ומילאה תפקיד מרכזי בקרבות בכיבוש לטביה ובלארוס, תוך שהיא כובשת לבסוף את קניגסברג.

החזית הבלטית הראשונה
Прибалтийский фронт й-1
1szy nadbałtycki.jpg
פרטים
מדינה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
שיוך הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
סוג חזית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 20 באוקטובר 194324 בפברואר 1945 (שנה ו־18 שבועות)
מקים היחידה אנדריי יריומנקו
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים מפקדים

היסטוריהעריכה

החזית הבלטית הראשונה, הוקמה ב-20 באוקטובר 1943 על ידי שינוי שמה של חזית קלינין. כמפקדה הראשון שימש אנדריי יריומנקו והיא כללה ארבע ארמיות ביניהן ארמיית אוויר אחת. החזית השתתפה במתקפת הקיץ הסובייטית, שחררה את העיר ריגה, וסייעה בכיתור 30 דיוויזיות גרמניות בקורלנד שבלטביה. המשיכה להתקדם לעבר בלארוס וכבשה את העיר ויטבסק. ב-24 בדצמבר 1943 כבשה את העיירה גורודוק שהייתה מרכז חשוב של הצבא הגרמני. במוסקבה ירו 124 פגזים לכבוד החזית הבלטית הראשונה על ניצחון זה. ב-22 ביוני 1944 השתתפה במבצע בגרטיון, הסבה אבדות כבדות לארמיית הפאנצר השלישית וכבשה את העיר פולוצק. על כך הוענק למפקד החזית דאז איוואן בגרמיאן עיטור גיבור ברית המועצות.

החזית השתתפה במבצע פרוסיה המזרחית. ב-10 באוקטובר 1944 היא כבשה את העיר ממל. באפריל 1945 השתתפה בכיבוש העיר קניגסברג. היא פורקה ב-24 בפברואר 1945, ואנשיה פוזרו בין היחידות השונות.

מפקדיםעריכה

מצבת כוחותעריכה

עם הקמתה כללה החזית את היחידות הבאות[2]:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מקביל לקבוצת ארמיות בצבאות מערביים
  2. ^ החזית הבלטית הראשונה (ברוסית)