אורי גלר מחפש את היורש

סדרת טלוויזיה
(הופנה מהדף היורש)

"אורי גלר מחפש את היורש" הייתה תוכנית מציאות ישראלית בהשתתפות אורי גלר, אשר שודרה בשנת 2006 במסגרת שידורי זכיינית ערוץ 2 "קשת"[1]. התוכנית זכתה לנתוני מדרוג גבוהים, תוכנית הפתיחה הייתה התוכנית המצליחה ביותר שהושקה בערוץ 2 עד אז, עם רייטינג של 30.6%[2]. הפורמט של התוכנית נמכר לרשתות טלוויזיה בעולם לרשת NBC האמריקאית ולרשתות בהונגריה, גרמניה, הולנד, שוודיה וטורקיה[3].

אורי גלר מחפש את היורש
סוגה תוכנית מציאות
יוצרים אלעד קופרמן, סיגל קופרמן, חגי לפיד, יוסי אליאס (עורך)
בימוי Jos Budie עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחים אורי גלר, אלי אילדיס
משתתפים ראו בגוף הערך
זוכים ליאור סושרד
פרסים הופעה במקאו
פסקול שמוליק נויפלד, עדי גולדשטיין
ארץ מקור ישראל
שפות עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 1
מספר פרקים 9
הפקה
מוזיקה Martijn Schimmer עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק כ-90 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ 2 (קשת)
תקופת שידור מקורית 18 בנובמבר 200627 בינואר 2007
קישורים חיצוניים
urigeller.sbs6.nl
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פירוט כללי

עריכה

התוכנית, בהנחיית אלי אילדיס ובהשתתפות ניצב בדימוס אריה עמית, שמה לה למטרה למצוא "יורש" לאורי גלר, שמעיד על עצמו כבעל כוחות על טבעיים, כחלק מתוכנית מציאות טלוויזיונית בשידור חי. בכל אחד מפרקי התוכנית התמודדו מספר אמנים, הטוענים בחלקם לכוח על-טבעי, כל אחד עם מופע משלו, וגלר עצמו הציג אפקט משלו בשיתוף הצופים. בסוף התוכנית נופה אחד המתמודדים על ידי גלר ועמית. בכל אחת מהתוכניות השתתפו ידוענים, שתפקדו כמתנדבים במשימות. המנצח בסיום התוכנית הוא ליאור סושרד. למקום השני הגיע אהוד שגב, לשלישי אמיר לוסטיג ולרביעי שימי אטיאס.

טענות לזיופים

עריכה

הטענות של המשתתפים בתוכנית וגלר בראשם כי הם ניחנו בכוחות על טבעיים גרמו למבול של חשיפות באמצעי התקשורת השונים. בין השאר הקדיש גיא פינס תוכנית שלמה של "ערב טוב עם גיא פינס" לתחקיר בו התגלה כי מרבית הקטעים בתוכנית "היורש" התבססו על מפגש מקדים בין משתתפי התוכנית לאורחים. במהלך המפגש המקדים התבקשו האורחים השונים לכתוב את המחשבות שלהם על דפים ופנקסים למיניהם. אותן מחשבות אשר יחשבו כביכול באופן ספונטני במהלך התוכנית. במהלך אחת התוכניות נתפס אורי גלר בשוגג מלביש מגנט על הבוהן שלו בתרגיל בו הוא מזיז כביכול בכוח המחשבה מצפן ימי.

כבר במהלך אחת התוכניות הודה גלר כי המשתתפים מעולם לא טענו לכוחות על-טבעיים. בראיון אחר טען כי ככל הנראה לא היה מצליח להתפרסם כיום כפי שהצליח בשנות ה-70. תוכנית זאת עדיין שנויה במחלוקת בין הטוענים למופע קסמים ממוצע לבין הטוענים להופעה שכל מטרתה היא להדהים ולבדר את הצופים (מבלי לטעון לכוחות על טבעיים).

בעקבות התוכנית

עריכה

בעקבות התוכנית קמו קולות באגודת הקוסמים בישראל הקוראים לנידוי אותם אמנים מחברות באגודה.[4] על פי פרסומים בעיתונות תעתועי כיפוף הכפיות שעושה גלר בתוכניתו, ובעיקר שיתוף הפעולה שהוא זוכה לו מצד אגודת הקוסמים גרמו לאחד מבכירי הקוסמים בעולם - ג'יימס רנדי - לצאת נגד חברי האגודה שהשתתפו בתוכנית. הפולמוס הרב שעוררה התוכנית תרם להד הציבורי, אך החליש את אמון הצופים בה, דבר שגרם להיחלשותה בנתוני הצפייה, עד כדי כך שנדחקה מהעשירייה הראשונה של טבלת הרייטינג.

בתחילת 2007 טען השחקן זבולון מושיאשווילי כי היו לו זכויות בתוכנית הטלוויזיה "אורי גלר מחפש את היורש". מושיאשווילי טען שהוא זה שיזם והגה את הרעיון, פנה לאורי גלר, קיים פגישות והתכתבויות רבות בנושא, ואף טען כי חתם על הסכם עם המפיקים על מכירת זכויות התוכנית תמורת 10% מסכום המכירה לכל גורם משדר בישראל. בית המשפט הכריע כי לא הביא ראייה להסכם שנחתם בין התובעים לבינו והביא לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה[5].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עכבר העיר, אורי גלר מחפש את היורש, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2006
  2. ^ רוני קורן-דינר, נולד לכופף כפיות, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2006
  3. ^ לי-אור אברבך, ‏"היורש" עם אורי גלר יעלה בקרוב בגירסה שבדית, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2010
  4. ^ מירב קריסטל, שובר שתיקה, באתר ynet, 7 בינואר 2007
  5. ^ יעל גאוני, ‏בית המשפט מחק תביעה שהוגשה נגד קשת וקופרמן הפקות, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2008