פתיחת התפריט הראשי

הילארי וג'קי

הילרי וג'קיאנגלית: Hilary and Jackie) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1998 שביים אנאנד טאקר ומבוסס על הביוגרפיה של הצ'לנית ז'קלין די פרה. התסריט שכתב פרנק קוטרל בויס מבוסס על ספר הזכרונות של הילרי ופירס די-פרה "גאון במשפחה", המתעד את קורות חייה של אחותם ז'קלין די פרה. הסרט עורר פולמוס וביקורת הטוענת שהסרט מעוות פרטים בחייה ובדמותה של המוזיקאית, הילרי די-פרה הגנה בפומבי על גרסתה לסיפור.

הילארי וג'קי
Hilary and Jackie
Hilary-and-jackie-poster.jpg
בימוי אנאנד טאקר
הופק בידי ניקולס קנט
אנדי פטרסון
תסריט פרנק קוטרל בויס
מבוסס על "גאון במשפחה" ספרם של הילרי ופירס די פרה
עריכה מרטין וולש
שחקנים ראשיים אמילי ווטסון
רייצ'ל גריפית'ס
ג'יימס פריין
דייוויד מוריסי
מוזיקה ברינגטון פלונג
צילום דייוויד ג'ונסון
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט ביוגרפי, סרט מוזיקלי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 7,000,000$
הכנסות באתר מוג'ו hilaryandjackie
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תקציר עלילהעריכה

הסרט מחולק לשני חלקים, הראשון מראה את המאורעות מנקודת המבט של הילרי, והשני מנקודת מבטה של ג'קי. פתיחת הסרט הוא בילדותן של הילרי וג'קי הלומדות מוזיקה ומחול אצל אמן, שתי הילדות מנגנות, ג'קי בצ'לו והילרי בחליל צד. בהתחלה ג'קי אינה מתאמנת מספיק, אך כשהיא מתחילה להתייחס ברצינות לנגינה היא הופכת לנגנית וירטואוזית, ועד מהרה זוכה להכרה בינלאומית. בהמשך היא מתחתנת עם הפסנתרן והמנצח דניאל ברנבוים. הילרי, לעומתה, מנגנת בתזמורת קהילתית ומתחתנת עם כריסטופר פינצי, בנו של המלחין ג'רלד פינצי. למרות שהסרט מתרכז בעיקר בג'קי, הוא מדגיש את היחסים בין שתי האחיות והמסירות שלהן זו לזו. הילרי מסכימה שג'קי תנהל רומן עם בעלה, כדי לעזור לה להתגבר על התמוטטות העצבים שהיא עוברת.

חלקו האחרון של הסרט מתעד את חמש עשרה השנים האחרונות בחיי ז'קלין די פרה אז אובחנה כחולה בטרשת נפוצה ומערכת העצבים שלה נפגעה. עם הזמן הפכה למשותקת, חרשת ואילמת עד שלבסוף היא מתה. הסרט מסתיים כשרוח רפאים של ג'קי עומדת על החוף שבו נהגה לשחק בילדותה, ומתבוננת בעצמה ובאחותה כילדות קטנות משתובבות בחולות.

הפקת הסרטעריכה

סצינות מתוך הסרט צולמו בבית הספר Blue Coat School, ב-County Sessions House, ב-George's Dock וגלריית ווקר שבליברפול. סצינות נוספות צולמו באקדמיה המלכותית למוזיקה ובויגמור הול שבלונדון. סצינות שבתוך הבית צולמו באולפני שפרטון שבסארי.

בין היצירות הקלאסיות שבוצעו בסרט יש מיצירותיהם של אדוארד אלגר, יוזף היידן, יוהאן סבסטיאן בך, יוהנס ברהמס, סזר פרנק, מתיאס גאורג מון, גיאורג פרידריך הנדל, רוברט שומן, לודוויג ואן בטהובן ואנטונין דבוז'אק. הצ'לנית קרולין דייל נגנה את הקטעים שז'קלין די-פרה מנגנת בסרט בסנכרון לתנועותיה של אמילי ווטסון.

הסרט לא יצא לאקרנים בצרפת כדי להימנע מתביעה משפטית מצד דניאל ברנבוים.

שחקנים ראשייםעריכה

מחלוקת ומחאה בעקבות הסרטעריכה

אף על פי שהסרט זכה בהצלחה קופתית וביקורתית והיה מועמד למספר פרסי אוסקר הוא גרם להתפרצות זעם במיוחד בלונדון מקום פעילותה העיקרית של ז'קלין די-פרה. כמה מעמיתיה המוזיקאים, בהם הצ'לן רוסטרופוביץ' וג'וליאן לויד ובר, שלחו מכתב זועם לטיימס.

בתה של הילרי, קלייר פינצי, טענה שהסרט הוא "פירוש מוטעה שאי אפשר שלא לערער עליו". סטודנטים מהקולג המלכותי למוזיקה הקימו משמרת מחאה בזמן הקרנת הבכורה, אם כי נודע אחר כך שהם הוצבו שם מטעם חברת הפרסום של הסרט. ברנבוים, שמעריצי די-פרה נטו ליחס לו רשעות, אמר "האם הם לא יכלו לחכות עד שאמות?"

הילרי, אחותה של ג'קי, ושותפה לכתיבת הספר הגנה בתקיפות על הספר ועל הסרט שנעשה בעקבותיו. מתוך דבריה בעיתון הגארדיאן: "בתחילה לא יכולתי להבין מדוע אנשים אינם מאמינים לסיפור שלי, כי אני שאפתי לספר את כל האמת. כשאתה מספר אמת על משפחתך, אתה לא מצפה שיגידו שזה שטויות. אבל ידעתי שג'קי הייתה מכבדת את מה שעשיתי. אם הייתי מספרת חצאי אמיתות היא הייתה קורעת את הספר. היא הייתה רוצה שכל הסיפור יסופר. עוד אמרה הילרי לניו יורקר "אם אתה אוהב מישהו, אתה אוהב את כולו. אלה שהתנגדו לסרט רוצים לראות רק את החלקים בחייה של ג'קי שהם יכולים להסכים להם. אני לא חושבת שהסרט נטל חירות לעצמו, ג'קי הייתה אוהבת אותו לחלוטין".

פרסיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה