היסטוריה של מאלי
ההיסטוריה של מאלי תחילתה בערך במאה ה-11 במאלי המודרנית והיא נמשכת עד ימינו.
היסטוריה מוקדמת (700 - 1591) עריכה
בהיסטוריה המוקדמת של מאלי המדינה נשלטה על ידי שלוש אימפריות מערב-אפריקאיות - אימפריית גאנה, אימפריית מאלי (כונתה: Manden Kurufa) ואימפריית סונגהאי. אימפריות אלו שלטו על מעבר הסחורות במדבר סהרה שכללו זהב, מלח וסחורות יקרות אחרות והיו בקשר עם המזרח התיכון והתחברו עם התרבות ששלטה בו. כל האימפריות הללו קמו באזור שמכונה סודאן המערבית במדבר סהרה שהוא אזור מלא בסוואנות שממוקם בין מדבר סהרה מצפון לבין יערות הגשם הטרופיים לאורך החוף של גינאה מדרום. האימפריות התאפיינו במנהיגות חזקה וקשוחה אשר מבוססת על קשרים ופרוטקציות במינוי בעלי המעמד ומינוי קרובי משפחה לתפקידי המפתח.
אימפריית גאנה עריכה
ערך מורחב – אימפריית גאנה
אימפריית גאנה נשלטה על ידי הסונינקים שאזור מגוריהם היו בגבול המדינות מאלי ומאוריטניה. היא הוקמה כנראה במאה ה-5 לספירה והייתה השולטת העיקרית במעבר הסחורות במדבר סהרה בין השנים 700–1075. האימפריה התרחבה בעיקר ברחבי מזרח מאוריטניה, מערב מאלי, וצפון סנגל. האימפריה התפרקה בשנת 1078 בעקבות מריבות משפחתיות בין חברי השלטון.
אימפריית מאלי עריכה
- ערך מורחב – אימפריית מאלי
אימפריית מאלי הייתה אימפריה מסחרית שפרחה במערב אפריקה מהמאה ה-13 עד המאה ה-16 לספירה. האימפריה הוקמה על ידי סונדיאטה קייטה (אנ') והתפרסמה בזכות עושרם של שליטיה, במיוחד של מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי. זאת הייתה האימפריה הגדולה ביותר במערב אפריקה והיא השפיעה עמוקות על התרבות של מערב אפריקה באמצעות התפשטות השפות שלה, חוקיה ומנהגיה.
האימפריה החלה בתור ממלכה שהייתה מורכבת מאנשי הקבוצה האתנית-אפריקאית מנדינקה בחלקו העליון של נהר ניז'ר, סביב העיר ניאני (אנ'). במהלך המאות ה-11 וה-12 היא החלה להתפתח כאימפריה בעקבות דעיכתה של אימפריית גאנה מצפון. במהלך תקופה זו עברו נתיבי הסחר דרומית לסוואנה של אפריקה, מה שהביא להמרצת צמיחתה. סונדיאטה קייטה נחשב כמייסד האימפריה. הוא שלט בין השנים 1230–1260 והרחיב את גבולותיה, שנחשבים לחלקה המערבי של מאלי של ימינו. סונדיאטה קייטה היה נסיך לוחם של שושלת קייטה (אנ'), אשר קראה לשחרור העם המאלי משלטון מלך אימפריית סוסו, סומורו קאנטה.
בשנת 1360 פרצה מלחמת אזרחים על רקע מעבר המלוכה בירושה. אימפריית מאלי הייתה כבר חלשה כאשר החלה מלחמת האזרחים, והמלחמה טלטלה אותה עוד יותר. החל מ-1507 החלו מדינות שכנות לכבוש את השטחים הקיצוניים של מאלי. בין השנים 1542–1545 פלשו כוחות מאימפריית סונגהאי לעיר הבירה ניאני, אך לא הצליחו לכבוש את האימפריה. בשנת 1670 בזזה ושרפה אימפריית באמאנה (אנ') את ניאני. אימפריית מאלי התפוררה במהירות, חדלה מלהתקיים והוחלפה על ידי ממלכות עצמאיות.
אימפריית סונגהאי עריכה
- ערך מורחב – אימפריית סונגהאי
אימפריית סונגהאי הייתה מדינה במערב אפריקה אשר מתחילת המאה ה-15 ועד לסוף המאה ה-16 הייתה אחת מהאימפריות האפריקאיות הגדולות ביותר אי פעם. האימפריה נשאה את שמה של הקבוצה האתנית השולטת סונגהאי ובירתה הייתה גאו, שחלשה על מדינה קטנה מהמאה ה-11. לב האימפריה שכן במקום עיקולו של נהר הניז'ר, במדינות ניז'ר ובורקינה פאסו. הסונגאי יישבו את גאו בשנת 800 לערך. ב-1340 ניצלה המדינה את חולשתה של אימפריית מאלי, וביססה את עצמאותה. לאחר שסכסוכי הירושה העמיקו את המשבר במאלי הצליחה אימפריית סונגהאי להרחיב את שטחה מערבה לאורך הסאהל. ב-1591 הובסה האימפריה על ידי מרוקו בהנהגת אחמד אל-מנסור והיא התמוטטה.
אימפריית סעדי עריכה
שושלת סעדי שלטה באזורים: גאו, טימבוקטו ודז'נה, החל מנפילת אימפריית סונגהאי ב-13 במרץ 1591 ועד לסביבות סוף המאה ה-17.
אחרי האימפריות (1591 - 1892) עריכה
לאחר שאימפריית סונגהאי התפרקה, לא נשארה שום מדינה ששלטה באזור ואפילו אימפריית סעדה לא הצליחה לכבוש את כל האזורים בארץ ולכן קמו מספר ממלכות קטנות שניסו לרשת את הארץ, אחת היורשות הבולטות הייתה מאלי.
אימפריית במברה / ממלכת סגוו עריכה
האימפריה במברה התקיימה כמדינה בין השנים 1712–1861 והתבססה בעיקר על בני שבט הסגוו. מדינה זו שלטה באזורים של דרום ומרכז מאלי. ב-10 במרץ 1861 הוכרזה קץ האימפריה.
ממלכת קרטה עריכה
הפיצול בשושלת של משפחת הסגוו הוביל להקמת מדינה זו שכונתה לפעמים במברה 2. המדינה שלטה בכל הצד המערבי של מאלי ופעלה בין השנים 1753–1854. האימפריה פורקה על ידי עומר טול מנהיג האימפריה הטוקולרית לפני שהלך להילחם באימפריית במברה.
ממלכת קנדוגו עריכה
ממלכת קנדוגו הוקמה במאה ה-17 ושלטה במה שהיום אזור הגבול של מאלי ובורקינה פאסו.
מאסינה עריכה
מדינה נוספת שקמה בעקבות ההתקוממות האיסלאמית באזורי מאלי. המדינה כרתה ברית עם אימפריית במברה כנגד אימפריית טוקולר. מדינה זו נכבשה לבסוף על ידי עומר טול בשנת 1862.
אימפריית טוקולר עריכה
אימפריית טוקולר נוסדה על ידי אל חאג' עומר טול. בשנת 1864 שלטה האימפריה ברוב שטחי מאלי של ימינו עד לכיבוש הצרפתי בשנת 1890.
אימפריית וואסולו עריכה
אימפריית וואסולו התקיימה זמן מועט מאוד (כ-20 שנה) החל משנת 1878 ועד שנת 1898. בראש האימפריה עמד סמורי טור. בתחילת קיומה של האימפריה שטחה היה מה שבימינו גינאה העליונה ודרום מערב מאלי, אך בהמשך עברה האימפריה לשטח חוף השנהב עד לכיבוש הצרפתי.
הקולוניזציה הצרפתית (1892 - 1960) עריכה
החל משנת 1892 החל במאלי שלטון קולוניאלי צרפתי[1]. בשנת 1893 מונה מושל מטעם ממשלת צרפת על אזור זה שנקרא בפיהם סודאן הצרפתית (צרפת סודאן) אך ההתנגדות לממשל הצרפתי המשיכה. בשנת 1905 רוב השטח של מאלי היה בשלטון צרפת. בשנת 1958 החלו התושבים לנסות ולהקים ריבונות משלהם והצטרפו לקהילה הצרפתית ובהמשך (ב-1959) גם הכריזו על הקמת מדינה עצמאית בשטח מאלי. רק ב-31 במרץ 1960 הסכימה צרפת להכיר במדינה זו כמדינה עצמאית[2] וב-20 ביוני 1960 הודיעו רשמית על הקמת המדינה ומינו את מודיבו קייטה לנשיאה הראשון.
העצמאות (1960 - היום) עריכה
| רשומים | 2,148,667 |
| מצביעים | 693,335 |
| האיחוד הסודני - אפריקאי דמוקרטי | 522,080 קולות |
| מפלגה לסולידריות ולקדמה | 167,575 קולות |
המאה ה-21 עריכה
- ערך מורחב – מלחמת האזרחים במאלי
שנות ה-2000 עריכה
כיוון שקונארה כיהן כנשיא למשך שתי קדנציות רצופות, המקסימום שמאפשר החוק במאלי, הוא לא היה יכול לגשת לבחירות ב-2002. על כן רץ לנשיאות אמדו טומני טורה והצליח לזכות בבחירות. בחירות 2002 במאלי והעברת השלטון החלקה מקונארה לטורה סימלו את הפיכת המדינה לדמוקרטיה, למרות אי סדרים בבחירות ואחוז הצבעה נמוך.
בבחירות לפרלמנט, אף מפלגה לא זכתה ברוב הקולות, והנשיא הנבחר טורה הקים קואליציה כשהוא מבטיח לטפל בבעיות הדוחקות ולקדם את הפיתוח החברתי והכלכלי של מאלי[3].
העשור השני של המאה ה-21 עריכה
בינואר 2012 החלה התקוממות בהובלת התנועה הלאומית לשחרור אזווד[4][5]. ב-22 במרץ דווח שמורדים הופיעו בטלוויזיה והכריזו שהם השתלטו על המדינה[6]. הכוח המניע של המורדים היה הסכסוכים שאיתם הנשיא לא הצליח להתמודד. בעקבות המרד נאלץ הנשיא לשעבר להסתתר עד יעבור זעם.
בעקבות המרידה, הצליח הממשל הצבאי לשמר את השליטה רק על שליש מהמדינה, כשהוא משאיר את כל הצפון (אזוואד) לשליטת המורדים, שהצליחו להגיע למרחק של 700 קילומטרים בלבד מהבירה במקו[7]. המצב במאלי הביא לאמברגו והקפאת נכסים מצד הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה, מה שהותיר את מאלי שתלויה באספקת דלק מסנגל וחוף השנהב עם אספקה מועטה בלבד. החל מ-17 ביולי 2012 החלו המורדים להידחק על ידי בני בריתם האסלאמיסטים, אל-קאעידה ואנצאר א-דין.
לעזרתה של מאלי נחלצה צרפת, השליטה ההיסטורית, שפתחה ב-11 בינואר 2013 במבצע סרוואל, במהלכו נפרסו אלפי חיילים במדינה והושבה השליטה לממשלה. נגד האסלאמיסטים לחמה גם התנועה הלאומית לשחרור אזוואד, אם כי היא הואשמה גם בביצוע פיגועים נגד הצבא. ב-18 ביוני נחתם הסכם שלום בין הממשלה למורדים משבט הטוארג.
באוגוסט 2013 נערכו הבחירות הכלליות לנשיאות מאלי בהם ניצח המועמד איברהים בובאכר קייטה.
ההסכם הופר בסוף נובמבר 2013 אחרי עימותים בעיר קידאל שבצפון. ב-20 בפברואר 2015 הוסכם על הפסקת אש[8]. הכוחות הצרפתיים נשארו במדינה במסגרת מבצע ברקאן.
העשור השלישי של המאה ה-21 עריכה
באוגוסט 2020, הצבא אילץ את הנשיא איברהים בובאכר קייטה להתפטר. הוקמה ממשלת מעבר שאמורה לכהן 18 חודשים עד לחזרת השלטון האזרחי[9]. אף על פי כן, במאי 2021 דווח על הפיכה צבאית במדינה, והנשיא, ראש הממשלה ושר הביטחון של הממשלה הזמנית נעצרו על ידי הצבא.
בספטמבר 2021 נחתם חוזה בין המדינה המלינית לבין חברה צבאית רוסית פרטית המקושרת לקבוצה הצבאית הרוסית וגנר. המסמך קובע את פריסתם של שכירי חרב במדינה, בקשר עם צבא מאלי, והגנה על בכירים.
צרפת השיגה את כוחותיה ממאלי לניז'ר בשנת 2022[10]. נסוגו 2,400 חיילים צרפתים וכוח אירופאי קטן יותר של כמה מאות, אשר נוצר בשנת 2020 כדי להפחית את הנטל על הכוחות הצרפתיים.
כ-18,000 איש ואישה מכח השלום של האו"ם נשארו במאלי. כוחות האו"ם ומאות אנשי צוות במשימות האימונים של האיחוד האירופי הסתמכו על חיילים צרפתיים לתמיכה רפואית, אווירית וחירום. כ-300 חיילים בריטים נשלחו גם למאלי.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- צ'פר, טוני. הסוף של האימפריה הצרפתית במערב אפריקה: הקולוניזציה הצרפתית. Berg (2002). ISBN 1-85973-557-6
קישורים חיצוניים עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל היסטוריה | ||
הערות שוליים עריכה
- ^ מהאנציקלופדיה של אפריקה הדרומית למדבר סהרה
- ^ "MALI GAINS PACT ON SOVEREIGNTY; Senegal-Sudan Federation Will Remain Closely Tied to France". ניו יורק טיימס. 1 באפריל 1960.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ פרופיל של מאלי, עמוד 4
- ^ מאלי סולקו 120000 תושבים מבתיהם בעקבות העימות. News24 (2012-02-22). פורסם ב: 23 בפברואר 2012
- ^ "קצינים השתלטו על ארמון הנשיאות במאלי; הנשיא נמלט". הארץ. נבדק ב-2022-02-17.
- ^ Post-coup Mali hit with sanctions by African neighbours – Globe and Mail. Bbc.co.uk (2012-03-22). Retrieved on 2012-05-04
- ^ Mali Tuareg rebels control Timbuktu as troops flee, BBC, 2 באפריל 2012
- ^ Mali signs UN ceasefire to end conflict with northern rebels, BBC, 20 בפברואר 2015
- ^ בדרך להפיכה שנייה בשנה: חיילים עצרו את נשיא ורה"מ מאלי - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2021-05-25
- ^ France announces military withdrawal from Mali after nine years, the Guardian, 2022-02-17 (באנגלית)