הלדור לכסנס
הלדור קיליאן לכסנס, נכתב גם לקסנס, (ⓘⒾ) (23 באפריל 1902 - 8 בפברואר 1998), שנולד בשם "Halldór Guðjónsson" ברייקיאוויק שבאיסלנד, היה סופר איסלנדי, זוכה פרס נובל לספרות.
 | |
| לידה |
23 באפריל 1902 רייקיאוויק, איסלנד, ממלכת דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
8 בפברואר 1998 (בגיל 95) מוספלסבאיר, איסלנד |
| שם לידה |
Halldór Guðjónsson |
| מדינה |
איסלנד |
| שפות היצירה |
איסלנדית |
| סוגה |
שירה עלילתית |
| תקופת הפעילות |
מ-1916 |
| בן או בת זוג |
Auður Laxness (24 בדצמבר 1945–?) |
| פרסים והוקרה |
פרס נובל לספרות (1955) |
  | |
קורות חייו
עריכהאביו עבד בסלילת כבישים ולאחר מכן עזב את העיר כדי לעסוק בחקלאות, לכן בילה הסופר את מרבית ילדותו בין איכרים. חיבורו הראשון, הילד והטבע, הודפס כשהיה רק בן 13 והוא חתם בשם הלדור מ"לכסנס" (לכסנס היה שם החוה של משפחתו). בגיל 17 כבר עבר לקופנהגן לאחר שבמהלך מלחמת העולם הראשונה נדד ברחבי אירופה. תקופה מסוימת שהה במנזר בלוקסמבורג ושאף להיות כומר. בתקופה הזאת נטה למיסטיקה ונהה אחר האקספרסיוניזם והסופר-ריאליזם שהיו "הצעקה האחרונה" באותה תקופה. את ההשפעות האלה מרגישים ביצירותיו מאותה תקופה. לאחר שהיה זמן מה בסיציליה פוגשים אותו בארצות הברית שם כרת ידידות אמיצה עם אפטון סינקלר. מנוצרי אדוק נעשה לכסנס לסוציאליסט ובמהלך שלוש השנים ששהה בארצות הברית גיבש את השקפתו הפוליטית. לדבריו: "באמריקה ראיתי את המשטר הקפיטליסטי בצורתו המפותחת ביותר והריני אומר, כי בתנאים האמריקאים, רק שוטה לא יהפך לסוציאליסט".
לאחר שובו מאמריקה, השתקע באיסלנד ושקד על יצירתו. את הפרסום הראשון קיבל בעקבות הספר "סאלקה ואלקה". גם הסדרה בת ה-4 ספרים הוסיפה למוניטין שלו.
לכסנס ביקר פעמיים בברית המועצות, בשנים 1932 ו-1938 וערך בה סיורים ממושכים. את רשמיו מהסיורים האלה כתב בשני ספרים, הדרך מזרחה וסיפור רוסי.
בשנת 1953 קיבל את "פרס השלום הבינלאומי" מידי מועצת השלום העולמית. קבלת פרס נובל לשלום היה אופרה אחרת. היו התנגדויות למתן הפרס לאיש שהישוה את האמנה האטלנטית ל"אגודה של סהרורי מלחמה" והיו גם התנגדויות על רקע הערכת עבודתו הספרותית. לאחר הפשרת המלחמה הקרה ולאחר שהיה מועמד לקבלת פרס נובל לספרות שלוש שנים ברציפות, ניתן לו לבסוף הפרס, להפתעת רבים. בשנת 1955 הוענק לו פרס נובל לספרות "על כוחו האפי התוסס חיים, שבאמצעותו החיה את האומנות הסיפורית הגדולה של איסלנד".
למרות נטיותיו החזקות אל השמאל לכסנס היה קתולי אדוק בארץ של פרוטסטנטים
בשנת 1963 ביקר בישראל כאורח ממשלת ישראל.
ספריו
עריכה- 1927 "האורג הגדול מקשמיר" Vefarinn mikli frá Kasmír רומן בו מתוארת הצטרפותו לדת הקתולית.
- 1929 "ספר העם" Alþýðubókin מאמרים.
- 1931-1932 "סאלקה ואלקה" Salka Valka רומן ריאליסטי על החיים בכפר דייגים עניים באיסלנד.
- 1934-1935 "אנשים עצמאים" Sjálfstætt fólk רומן שהוא, על פי דברי הסופר, "סאגת גיבורים".
- 1937 "יום נסיעה בהרים" Kraftbirtíngarhljómur guðdómsins נובלה.
- בסדרה של 4 ספרים על "אולאפור קאראסון ליוס-וויקינגור" מספר לכסנס את תולדותיו של משורר עני מרוד, חולה ותשוש והתנגשותו עם איש עשיר ואדיר:
- 1938 "מבצר סומרלנד" Höll sumarlandsins נובלה.
- 1939 "מאור העולם" א
- 1939 "בית המשורר" Hús skáldsins נובלה.
- 1940 "יפעת השמים" Fegurð himinsins נובלה.
- 1943-1946 "פעמון איסלנד" טרילוגיה.
- "פעמון איסלנד"
- "הנערה יפת הראש"
- "תבערה בקופנהגן"
ספריו בעברית
עריכה- תחנת האטום; תורגם מאנגלית בידי ג' אריוך, תל אביב: עם עובד ('ספריה לעם'), תשל"ב. (The Atom Station)
- גם הדג ישיר; [תרגמה מאנגלית: ג. אריוך], תל אביב: עם עובד ('ספריה לעם'), תשל"ז 1976. (The Fish Can Sing)
- פעמון איסלנד; מאנגלית: אביבה ברושי, ירושלים: שוקן, תש"ע 2009. (Islandskukkan)
קישורים חיצוניים
עריכה
הלדור לכסנס, ברשת החברתית Goodreads- הלדור לכסנס, באתר פרס נובל (באנגלית)
- הלדור לקסנס, למי צלצל הפעמון?, באתר ynet, 20 באוקטובר 2009
- עמיחי שלו, תנו לדג לשיר שוב, באתר ynet, 8 באוגוסט 2009
- רות אלמוג, רחמי האל הם הדבר הראשון שמת בשנה גרועה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2009
- מאשה צור-גלוזמן, אי עצוב בים: ביקורת על "פעמון איסלנד", באתר nrg, 11 בדצמבר 2009
- נועה לימונה, פעמון איסלנד, גרזן אני מבין, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2009
- הלדור לכסנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הלדור לכסנס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הלדור לקסנס (1902-1998), דף שער בספרייה הלאומית
