הלל זקס

הרב הלל זקס (ט"ו בשבט תרצ"א, פברואר 1931 - כ"ב בטבת תשע"ה, 13 בינואר 2015) היה ראש ישיבת חברון וראש ישיבת כנסת הגדולה במודיעין עילית. סבו מצד אמו היה החפץ חיים.

הרב הלל זקס

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	2 בפברואר 1931 ט"ו בשבט תרצ"א ראדין, בלארוס
פטירה	13 בינואר 2015 (בגיל 83) כ"ב בטבת תשע"ה מרכז רפואי מעיני הישועה, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	ישראל, ארצות הברית
השכלה	ישיבת לייקווד בית מדרש עליון
תקופת הפעילות	? – 13 בינואר 2015
תחומי עיסוק	ראש ישיבה מנהיג קהילה
תפקידים נוספים	ראש ישיבה, ראש ישיבה
רבותיו	משה פיינשטיין, אהרן קוטלר, ראובן גרוזובסקי
אב	מנחם מנדל זקס

עם הרב משה שמואל שפירא

ביוגרפיה

נולד בראדין לרב מנחם מנדל יוסף זקס ולפייגא, בתו של החפץ חיים. בזמן לידתו הייתה אימו בסכנה והגיעו לבקרה בבית החולים החפץ חיים יחד עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי. נקרא על שם אבי סבתו, הרב הלל שניידר. לסנדקאות בבריתו כובד הרב חנוך העניך אייגש (בעל ה'מרחשת') ובברכות כובד הרב ברוך בער ליבוביץ. בגיל 8, בעקבות פלישת הצבא האדום לפולין, עברה משפחתו לאיישישוק, ולאחר מכן לווילנה. לאחר קבלת אשרת כניסה לארצות הברית חצתה משפחתו את ברית המועצות לאורכה ומשם עברה ליפן ולארצות הברית. בהגיעו לאמריקה בגיל 9 למד אצל הרב משה פיינשטיין בישיבת תפארת ירושלים, לאחר מכן אצל הרב ראובן גרוזובסקי בישיבת בית מדרש עליון ובישיבת לייקווד בראשות הרב אהרן קוטלר. הוא למד בחברותא עם הרב שניאור קוטלר כעשר שנים וכחמש שנים עם הרב שמואל קמינצקי.

בשנות ה-50 נישא לאסתר ליבא חברוני, בתו של ראש ישיבת חברון הרב אברהם משה חברוני לאחר שהרב אהרון קוטלר הציע את השידוך לרב חברוני באחד מביקוריו בארץ. לאחר נישואיו התגורר בארצות הברית. בשנת 1960 עלה לישראל. היה הרב הראשון של היישוב מעלה עמוס. לאחר מכן התיישב בשכונת גאולה בירושלים, סמוך לישיבת חברון. מאוחר יותר התמנה לר"מ בישיבה ולאחר מכן לראש ישיבה לצד ראשי הישיבה הרב שמחה זיסל ברוידא והרב אברהם פרבשטיין.

ישיבת כנסת הגדולה

בשנת תשנ"ו ייסד את ישיבת כנסת הגדולה במודיעין עילית, המכונה על שמו, "ר' הלל" (הוא התגורר בקארווילה בתוך מתחם הישיבה). במקביל עזב את תפקידו בישיבת חברון אך המשיך למסור שיעור כללי ('שיעור פתיחה') בישיבה בכל תחילת 'זמן' עד לשנת תשס"ח 2008. לאחר מכן, עד כשנתיים קודם פטירתו היה מגיע בעשרת ימי תשובה לישיבת חברון למסור שיחה קודם יום כיפור.

לאחר פטירתו ממלא את מקומו בראשות הישיבה בנו, הרב יצחק זאב זקס.

בשנת תשע"ג פתח בסמוך לישיבה הגדולה את ישיבת כנסת הגדולה לצעירים, והעמיד בראשה את הרב הגאון ר' מרדכי ברגמן, נכדו (נשוי לבת חתנו הרב חיים מן) ובוגר הישיבה.

בישיבה מושם דגש מיוחד על לימוד ספרי הרמח"ל.

דרכו והשקפתו

הרב זקס ראה בספרי הגר"א והרמח"ל את התשתית להשקפתו התיאולוגית. כפועל יוצא מכך, התנגד לחסידות ובספריית ישיבתו אין ספרי חסידות.

הרב זקס ביקש ליצור משנה מקורית והיה ביקורתי באופן קיצוני ביחס להשקפות ולנורמות המקובלות בעולם היהודי בכלל ובמגזר החרדי בפרט (הרב זקס היה מיודד עם הרב גדליה נדל, והיה אחד מהמעטים שהספידו אותו). הרב זקס החזיק בעמדות מקוריות וקיצוניות במגוון תחומים. בין היתר התנגד נחרצות לשימוש בשפת היידיש ואסר על הדיבור בה בביתו, ומאידך גיסא התנגד לשימוש במילים שחודשו בעברית המודרנית, התנגד להצבעה בבחירות,מהטעם שראה בכך מעשה חסר תועלת, שכן "לב מלכים ושרים ביד ה' ". ראה בביטול העבדות שפל אנושי, והטיף למחיית עמלק "בשמחה ובשנאה" (החזיק בביתו סכין שהוקדשה לקיומה העתידי של מצווה זו, כשהיא נתונה במסגרת לראווה). ישנה שמועה שנמנע מלהצטרף למועצת גדולי התורה אף שהתבקש בכך מהרב שך.^{[דרוש מקור]}

דרכו בחינוך תלמידיו

הגם שהרב זקס ביקש ליצור משנה תיאולוגית סדורה, הוא התקשה להעבירה הלאה לתלמידיו. תלמידיו יודעים לצטט בשמו אמרות כנף שנונות וביקורתיות כלפי השקפות ונורמות מקובלות, אך אינם יודעים לומר מה היתה השקפת עולמו הכללית. הרב זקס היה מוסר באופן קבוע 'חבורות' בספרי רמח"ל כגון דעת תבונות, דרך ה' ומאמר הגאולה - וזאת בכדי להעביר את משנתו התיאולוגית - יזמה שהצליחה באופן חלקי בלבד (תלמידיו זוכרים משיעורים אלו ביקורות עוקצניות, אך לא את משנתו החיובית).

הרב זקס היה מוסר בשבוע כשלושים שיעורים ויותר לבני הקהילה והישיבה, עד שבעצת רופאיו (בערך כשנתיים לפני פטירתו) עקב העומס הגדול החל למסור מספר מועט יותר של שיעורים. היה מוסר שיעור כללי פעמיים בשבוע (בימי שני ושישי). כמו כן מסר שיעורים מיוחדים כל יום מימי החנוכה לפני הדלקת הנרות ובמוצאי יום כיפור כשעה וחצי לאחר צאת הצום.

סגנונו האישי

הרב זקס החזיק בקשר חם עם תלמידיו, ולפני כל יציאה למסע גיוס כספים בחו"ל היה אוסף את בני הישיבה בבית המדרש ומתנה בפניהם את צערו על כך שהוא נאלץ לעזוב אותם ולצאת אל הניכר. בסוכות ובפסח היה מקבל בביתו אלפי תלמידים ובוגרים מרחבי הארץ שהיו עולים להקביל פני רבם.

כמחנך שנקט בשיטת "גדלות האדם", נתן אמון רב בתלמידיו והעניק להם חירות רבה, והיה נמנע מלפקח עליהם ולבקר בפנימיות. היה נוהג בחביבות רבה כלפי תלמידיו, והיה משלב בשיעוריו ובשיחותיו הפרטיות הומור רב. כתוצאה מכך ההווי בישיבה מתאפיין באופי קליל וליצני מעט, באופטימיות, ובגאוות יחידה הנובעת מהימנעות מנורמות והשקפות שנתפסות בישיבה כחסרות טעם ובלתי מבוססות.

נפטר בכ"ב בטבת תשע"ה, 13 בינואר 2015.

ספריו

לאחר פטירתו הוציא בנו הצעיר (הרב מנחם מנדל יוסף) סדרת ספרים בשם 'הרופא לשבורי לב' (ראשי תיבות "הלל") שם רוכזו שיחותיו שנאמרו בישיבה לאורך השנים על פי סדר פרשיות השבוע ומועדי השנה. הספר מהווה את בסיס ההשקפה בישיבה לבחורים הצעירים שלא זכו לשומעו באופן ישיר. וכן הוציא ספר חפץ חיים עם שיעוריו על העמוד וקראם בשם "מענה לשון".

משפחתו

• בנו, הרב יעקב מרדכי
• בנו, הרב צבי הירש
• בנו, הרב יצחק זאב, המכהן במקומו כראש הישיבה
• בנו, הרב אהרן, ראש כולל בבני ברק
• בנו, הרב ישראל מאיר
• בנו, הרב דוד
• בנו, הרב מנחם מנדל יוסף, עורך ומו"ל כתבי אביו.

• חתנו, הרב חיים מן (בנו של הרב מרדכי מן), רב קהילה במודיעין עילית וראש ישיבת באר התלמוד באלעד
• בתו, מרים נישאה לרב צבי וילנסקי (נכדו של הרב אליהו לופיאן), ראש ישיבה לבני חו"ל

מתלמידיו

• פרופ' שי עקיבא ווזנר - פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב
• הרב אברהם סטפנסקי - ראש הישיבה לצעירים "נתיבות יעקב"
• אבי מימרן - שדרן רדיו חרדי
• מני וקשטוק - יוצר תוכן חרדי

לקריאה נוספת

• קונטרס יתהלל המתהלל, בתוך ישורון, לג, אלול תשע"ה, עמ' ק"מ ואילך

קישורים חיצוניים

• מדהים: בכתה אחת 21 ילדים העונים לשם הלל (ע"ש הלל זקס), בחדרי חרדים, ספטמבר 2019
• אהרון קריב‏, הרב הלל זקס – איש הרגש שחינך את תלמידיו לחשוב, באתר וואלה‏, 14 בינואר 2015
• דיון אודותיו בפורום "ספרים וסופרים" באתר בחדרי חרדים
• הספד מפי הרב משה שפירא זצ"ל, לצפייה באתר בינינו