פתיחת התפריט הראשי

הרב מנחם מנדל יוסף זקס (כונה גם ר' מנדל שידלובצר; תרנ"ח, 1898 - י"ט בטבת תשל"ד, 13 בינואר 1974), חתנו של הרב ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים, היה ראש ישיבת ראדין ומהר"מים הראשיים בישיבת "רבנו יצחק אלחנן", כן היה ממנהיגיו הבולטים של "ועד ההצלה בניו יורק".

הרב מנחם מנדל יוסף זקס
Zaks mm.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1898
תרנ"ח
סילובה
פטירה 13 בינואר 1974 (בגיל 76 בערך)
תשל"ד
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ראדין, ניו יורק
תחומי עיסוק תלמוד
תפקידים נוספים ראש ישיבת ראדין
רבותיו הרב ראובן דב דסלר
הרב מאיר שמחה מדווינסק
הרב ישראל מאיר הכהן ה"חפץ חיים"
הרב איצלה מפוניבז'
צאצאים הלל זקס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קבלת פנים שערכו לכבודו בוגרי ישיבת ראדין. הרב זקס נואם ולימינו (לשמאל התמונה) יושב הרב דב סוקולובסקי, ואחריו הסופר דוד זריצקי. ירושלים 1962

תולדותיועריכה

נולד לרבי יעקב מרדכי זקס (נהרג על ידי הנאצים בשנת תש"ג) בעיירה סילובה (Šiluva; לעיתים: שידלובה) הסמוכה לקלם שבמדינת ליטא. בצעירותו למד בישיבת כנסת בית יצחק שבסלובודקה, שם למד מספר שנים עד שעברו הוריו לקמניץ, אז עבר ללמוד בישיבת ראדין בראשות חותנו לעתיד הרב ישראל מאיר הכהן והרב נפתלי טרופ, משם עבר ללמוד בפוניבז' אצל הרב איצלה מפוניבז'. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר ללמוד בעיירה הֶמְל אצל הרב ראובן דב דסלר, (אביו של הרב אליהו אליעזר דסלר וגיסו של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי). כמו כן למד גם אצל הרב מאיר שמחה מדווינסק בעל המשך חכמה ואף עזר לו רבות בהוצאת הספר. ניחן בזיכרון טוב ובהתמדתו הרבה רכש ידע רב בתלמוד.

בשנת תרפ"ב נשא לאשה את פייגא חיה, בת הזקונים של החפץ חיים (בן 64 היה בלידתה) שהבטיחו כנדוניה להיות סמוך על שולחנו במשך שלוש שנים[1]. החפץ חיים כתב: "זכיתי לחתן את בתי עם תלמיד חכם"[2].

לאחר נישואיו התגורר בראדין וסייע לחותנו בענייני הקהילה. בשנת תרפ"ו נתמנה רשמית לר"מ בישיבה ולנשיא ה"כולל קדשים" שע"י הישיבה[3], עם פטירתו של הרב נפתלי טרופ בשנת תרפ"ח, נתמנה הרב זקס לראש הישיבה לצידו של הרב ברוך יוסף פייבלזון. לאחר פטירת הרב פייבלזון, נותר הרב זקס לראש הישיבה היחיד.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה בתרצ"ט (1939) עם פלישת הצבא האדום לפולין, עברה משפחתו לאיישישוק ולאחר מכן לוילנא לשם נאלץ הרב זקס להעתיק את הישיבה, כאשר בכוונתו להעביר את בני הישיבה לחו"ל, אך רצונו זה לא צלח בידו ובני הישיבה הוגלו לסיביר והישיבה נסגרה למורת רוחו.

לאחר קבלת אשרת כניסה לארצות הברית חצתה משפחתו את ברית המועצות לרוחבה ומשם עברה לקובה שביפן[4]. בשנת תש"א הגיע לארצות הברית והתיישב בניו יורק, ומאז התמסר כולו ל"ועד ההצלה" לפליטי המלחמה. בשנת תש"ג הקים יחד עם הרב מרדכי לנדינסקי את "ישיבת חפץ חיים מראדין" בניו יורק, אליה הביא כארבעים פליטים שלמדו בעברם בישיבת ראדין שבפולין[3]. כמו כן שימש כמגיד שיעור משנת תש"ו בישיבת רבנו יצחק אלחנן, בסוף ימיו עלה לישראל והתגורר בקרית מטרסדורף בירושלים עד לפטירתו בי"ט בטבת שנת תשל"ד (1974).

צאצאיועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • דוד זריצקי, צנוע וגדול, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 369–378

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הוא הוסיף לכך תנאי שבאם יעלה החותן לארץ ישראל (זאת הייתה תוכניתו) הרי התנאי בטל ואין עליו חובה לתת לו אלא פת ומרק של קטניות בלבד.
  2. ^ מצוטט אצל דוד זריצקי, להלן קישורים חיצוניים.
  3. ^ 3.0 3.1 אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' מנחם מענדיל יוסף זאקס שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 46, באתר HebrewBooks
  4. ^ ‭1400‬ פליטים יהודים ביפאן-במצב שלאחר יאוש, המשקיף, 1 ביולי 1941