הלם ומורא

הלם ומוראאנגלית: Shock and Awe, ובעגה המקצועית Rapid Dominance, או "השתלטות מהירה") היא דוקטרינה ואסטרטגיה צבאית שעקרונותיה הם הפעלת כוח וגילויי עוצמה במטרה להרוס את רצונו של היריב להילחם או להתנגד, בדרכים שהן פסיכולוגיות בעיקרן. הדוקטרינה נוסחה על ידי הארלן אולמן (Ullman) וג'יימס וייד (Wade), כתוצאה ממחקר שנערך באוניברסיטה לביטחון לאומי של ארצות הברית. המבצע הצבאי המכונה בשם "הלם ומורא" החל את הפלישה האמריקאית לעיראק במלחמת עיראק (2003). הדעות חלוקות לגבי השאלה האם הדוקטרינה אכן יושמה בקרב זה, ואם כן - האם השיגה את מטרותיה הצפויות.

לפי מחברי הדוקטרינה, "הלם ומורא" יביאו את היריב למצב שבו יפסיק להתנגד, וזאת באמצעות תצוגות כוח מכריעות ובלתי-נתפסות, כמו במתקפה האטומית על הערים היפניות הירושימה ונגסאקי ב-1945.

הדוקטרינהעריכה

השתלטות מהירה הוגדרה על ידי מחברי הדוקטרינה אולמן וווייד כניסיון

"להשפיע על הרצון, התפיסה וההבנה של היריב באופן שיתאים לתכלית המדיניות האסטרטגית שלנו, תוך הפעלת משטר של הלם ומורא."

בנוסף, השתלטות מהירה

"תטיל רמה מוחצת של הלם ומורא על היריב באופן בלתי-פוסק או מתוזמן בדייקנות במטרה לשתק את רצונו להמשיך ולשלוט בנעשה בסביבתו, וכן תשתק או תעמיס על תפיסתו והבנתו של היריב את האירועים המתרחשים, באופן שימנע ממנו להתנגד ברמה הטקטית והאסטרטגית."

כשהציגו את הדוקטרינה בדו"ח שהגישו לאוניברסיטה לביטחון לאומי של ארצות הברית ב-1996, אולמן ווייד תיארו אותה כניסיון לפתח דוקטרינה צבאית לארצות הברית בתקופה שאחרי המלחמה הקרה. לטענתם, היא אמורה לתרום ל"שינוי מהפכני" במחשבה הצבאית לאור השינויים הצפויים בסדר-הכוחות של הכוחות המזוינים של ארצות הברית וכתוצאה מהשילוב ההולך וגובר של טכנולוגיית המידע בלוחמה המודרנית. במאמרים שפורסמו לאחר-מכן נטען כי ההשתלטות המהירה מנצלת את "העליונות הטכנולוגית, היכולת לפעולה נקודתית והשליטה במידע" שהם נחלותיה של ארצות הברית.

אולמן ווייד זיהו ארבעה מאפיינים חיוניים של ההשתלטות המהירה, ואלו הם:

  • "ידע והבנה השואפים למוחלטים של כוחותינו, היריב והסביבה"
  • "זריזות ודייקנות (במרחב הזמן) במהלך היישום"
  • "בהירות אופרטיבית במהלך הביצוע"
  • "שליטה וניהול חתימות (האופן והזמן שבו מתגלים כוחותינו לאויב) השואפים למוחלטים בכל המרחב האופרטיבי".

"הלם ומורא" הוא המונח שבו בחרו אולמן ווייד להשתמש כשבאו לתאר את האפקט שההשתלטות המהירה שואפת להשיג כלפי היריב. זהו למעשה אותו מצב של חוסר-אונים וחוסר-רצון שאותו ניתן לגרום על ידי הפעלת כוח ישיר נגד מרכזי השליטה והבקרה (command and control), חסימה סלקטיבית של זרימת-מידע ברשת היריב והפצת דיסאינפורמציה, הפעלת כוחות קרביים באופן מכריע וכל זאת תוך פעולה זריזה ומהירה.

הדוקטרינה של ההשתלטות המהירה התפתחה מהרעיון של "הכוח המכריע" (decisive force). אולמן ווייד מנו את היסודות המשותפים לשני הקונספטים במונחים של מטרה ויעדים, השימוש בכוח, גודל הכוח, סדר-הגודל של הפעולה, המהירות, כמות הנפגעים והטכניקה (או טקטיקה).

יישומים היסטורייםעריכה

אולמן ווייד טוענים שניתן לזהות במהלך ההיסטוריה מספר יישומים או מבצעים צבאיים שיש להם הרבה מן המשותף עם מה שנוסח כ"הלם ומורא", והם מנו את הדוגמאות הבאות:

יישום במלחמת המפרץעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • פול בייקסלי, "הלם ומורא: אפקט שאינו מובן כהלכה", המכללה לפיקוד ומטה של צבא ארצות הברית, 2004.

קישורים חיצונייםעריכה