הלמר לרסקי
הֶלְמַר לֶרְסקי (באנגלית: Helmar Lerski; 18 בפברואר 1871 – 19 בספטמבר[דרושה הבהרה] 1956) היה צלם וצלם קולנוע יהודי-שווייצרי-אמריקאי-ארץ-ישראלי. מחשובי הצלמים בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 ובכיר הצלמים בארץ ישראל בתקופה שלפני הקמת מדינת ישראל.
 | |
| הלמר לרסקי (1946) | |
| לידה |
18 בפברואר 1871 שטרסבורג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
29 בספטמבר 1956 (בגיל 85) ציריך, שווייץ |
| שם לידה | ישראל שְׁמוּקְלֶרְסקי |
| תחום יצירה | צילום, צילום קולנוע |
  | |
קורות חיים עריכה
הלמר לרסקי נולד בשטרסבורג שבצרפת בשם ישראל שְׁמוּקְלֶרְסקי ללאה וגצל, מהגרים מהעיר זגייז' שבפולין. הוא עבר עם הוריו לציריך שבשווייץ ושם גדל. ב-1887 קיבלה המשפחה אזרחות שווייצרית ובשנת 1893 היגר לארצות הברית, שם הצטרף כשחקן אל קבוצה דוברת גרמנית בשיקגו. בשנת 1897 החליף שמו להלמר לרסקי. את רעייתו אמילי הכיר בקבוצת השחקנים אליה הצטרף. משפחתה עסקה בצילום ובהשפעתה פתחו השניים בשנת 1910 סטודיו לצילום במילווקי. לרסקי פיתח טכניקה לצילום בעזרת מראות ומשנת 1911 החל לפרסם את יצירותיו וזכה למוניטין כצלם דיוקנאות.
בשנת 1915 היגר לברלין, שם המשיך את עיסוקו בצילום. בנוסף עבד כצלם קולנוע וכתאורן באולפני "UFA" בסרטים כגון "אופיום" (Opium, 1918) ו"מטרופוליס" (1926). בשנת 1922 נישא בשנית, בעקבות פטירת רעייתו בשנה שלפני כן.
החל משנת 1928 התמקד לרסקי בצילום דיוקנאות בסגנון אקספרסיבי. צילומיו הכילו תקריבים של הדמויות ועשו שימוש בניגודיות גבוהה, אמצעים אשר העניקו לתצלומים אווירה דרמאטית ואקספרסיוניסטית. בשנת 1931 התפרסם ספרו "ראשים של יום-יום" (Köpfe das Alltags), שהכיל מקבץ מתצלומיו.
בשנת 1931 הגיע לראשונה לביקור בארץ ישראל. בסתיו 1932 שב לארץ ישראל ובעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה החליט להשתקע בארץ ישראל. בנוסף לעבודה עצמאית כצלם הוא גם צילם סרטי קולנוע דוקומנטריים עבור הקרן הקיימת. בנוסף ביים את הסרטים "עבודה" (1935), "אדמה" (1947), ו"קללה לברכה" (1951) עבור חברת "אורים" של מרגוט קלאוזנר ויהושע ברנדשטטר. כמו כן ביים את הסרטים "מנגינה עברית" (1935) ו"ילדי השמש" (1939).
ב-1936 יצר את סדרת התצלומים "המטמורפוזות של האור" (The Metamorphosis of Light), שהכילה 160 תצלומים של מנקה רחובות. בשנים 1937–1939 שהה לרסקי באירופה והתגורר בלונדון ובפריז.
בביתו שבתל אביב פתח סטודיו בשם "סטודיו 1940" ובו הכשיר תלמידים בטכניקת הצילום ובצילום אמנותי. בשנת 1940 נבחר כיו"ר כבוד של "התאחדות הצלמים המקצועיים בארץ-ישראל". בשנים 43–1942 צילם על גג ביתו את הסדרה "חיילים עבריים".
בסוף מרץ 1948 עזבו לרסקי ורעייתו לשווייץ, שם נפטר ב-1956.
דן הופנר, שעמד בראש האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל והיה ממכריו של לרסקי, תרם למוזיאון ישראל אוסף של 154 תשלילי צלולואיד בגודל 6X6 ס"מ של דיוקנאות וצילומי ידיים מארץ־ישראל. תשלילים אלה ברובם לא ראו אור מעולם לפני כן והוצגו בתערוכת "הלמר לרסקי: ידיים עובדות" למשך חודשיים בשנת 2011 במוזיאון ישראל.
לקריאה נוספת עריכה
- רז, גיא, צלמי הארץ: מראשית ימי הצילום ועד היום, הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
- סלע, רונה, צילום בפלסטין/ארץ-ישראל בשנות השלושים והארבעים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2000, עמ' 53–68.
קישורים חיצוניים עריכה
הלמר לרסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הלמר לרסקי, באתר AllMovie (באנגלית)
הלמר לרסקי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- הלמר לרסקי, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- הלמר לרסקי באתר ארופיאנה (באנגלית)
- גיא רז, חמישים שנה למותו של הלמר לרסקי, מאבות הצילום המודרני בארץ, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2006
- דניאל ראוכוורגר, תערוכה חדשה: כך נראו החיים בארץ ישראל בשנות ה-30 וה-40, באתר הארץ, 4 במאי 2011
- יעקב בר-און, "פני האנשים היו מבחינתו הנוף הארצישראלי", מקור ראשון, מוסף "שבת", 20 במאי 2011
- רונה סלע, ארץ המראות: על תערוכתו של הצלם הלמר לרסקי המוצגת בימים אלה במוזיאון ישראל, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
- קרנית מנדל, הקולנוע של הלמר לרסקי: תעמולה ואמנות, באתר תקריב: כתב עת לקולנוע דוקומנטרי, גיליון 4, יוני 2012
הלמר לרסקי (1871-1956), דף שער בספרייה הלאומית
