יוסף קולון
רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) – ה'ר"ם 1480) היה רב, פוסק ומחבר. מגדולי הפוסקים ביהדות איטליה במאה ה-15.
| לידה |
1420 ה'ק"פ שאמברי, דוכסות סבויה  |
|---|---|
| פטירה |
1480 (בגיל 60 בערך) ה'ר"מ פאביה, דוכסות מילאנו |
| מדינה | דוכסות סבויה, דוכסות מילאנו, דוכסות מנטובה |
| תקופת הפעילות |
?–1480 |
| רבותיו | רבי שלמה קולון, רבי מרדכי נתן. |
| תלמידיו | רבי עובדיה מברטנורא, רבי אליהו דלמדיגו, רבי עזריאל דאיינה. |
| בני דורו | רבי יהודה מסר לאון |
| חיבוריו | שו"ת מהרי"ק, פירושי וחידושי המהרי"ק. |
| אב | רבי שלמה קולון |
| צאצאים | רבי אליעזר אשכנזי |
| רב העיר בולוניה | |
| רב במנטובה | |
| רב העיר פאביה | |
  | |
קורות חייו
עריכהנולד בשנת 1420 לערך בעיר שאמברי שבדוכסות סבויה (היום בצרפת), למד תורה מפי אביו הרב שלמה[1] מצאצאי רש"י, ומפי הרב מרדכי נתן.[2] בצעירותו גר בעיר מולדתו ולאחר מכן נדד מעיר לעיר באיטליה. בתקופה זו שימש כמלמד תינוקות. בתום תקופה זו החל לשמש כרב וראש ישיבה בפיימונטה אחר כך בבולוניה, ולבסוף בין השנים ה'ר"ל-ה'רל"א שימש כרב וראש ישיבה במנטובה. שם היה חברו של רבי יהודה מסר לאון הרופא שאף הוא עמד בראש ישיבה במנטובה. לאחר כמה שנים נתעוררה ביניהם מחלוקת עזה ששורשה אינו ידוע אך היא נוצרה על רקע רצונם של שני האישים להפוך לרב ראשי לכל יהודי איטליה ושליט העיר המרקיז לודוויקו (אנ') גירש את שניהם ממנה. בסוף ימיו התגורר בפאביה (Pavia) וכיהן בה כרב, שם נפטר בשנת ה'ר"ם (1480) ונקבר במקומו.
ספרו "שאלות ותשובות מהרי"ק", נחשב אחד מספרי ההלכה היסודיים.[3]
תלמידיו וצאצאיו
עריכהבין תלמידיו הבולטים היו רבי עובדיה מברטנורא, רבי אליהו דלמדיגו ורבי עזריאל דאיינה.
נכדו היה רבי אליעזר אשכנזי, מחבר הספר מעשי השם ועוד.
פסקיו ההלכתיים
עריכהלעיתים התחלפו מפסקיו עם הפסקים של הרב יוסף קארו, בלבול זה נבע מכך שראשי תיבות שניהם היו דומים בכך ש"מהרי"ק" מציין גם הרב יוסף קארו וגם הרב יוסף קולון.[4] ויש מקרים בהם חלק הרב יוסף קארו על הרב יוסף קולון. לדוגמה, הרב יוסף קולון סבר, שאם כהן לא היה שותף לתעניות שנהגו הציבור לאחר החגים, עליו לצאת מבית הכנסת כאשר קוראים בתורה את פרשיית התענית, כדי שיוכל ישראל שהתענה לעלות במקומו ראשון לתורה. הרב יוסף קארו חלק וסבר, שאין צורך שייצא מבית כנסת, ויכול ישראל לעלות לתורה גם כאשר הוא נמצא בבית כנסת.
דעתו בנושא שני המשיחים בעם ישראל לעתיד לבוא, מזרע יוסף ומזרע דוד, הייתה ייחודית. בפרשת בא, מפרש ששני המשיחים הם: משיח אליהו ומשיח בן דוד: ”ומה שכתבתי שתי צפורים חיות... או שיהיה שתי צפורים כנגד ב' משיחים: משיח אליהו שיבא ליתן בשורות טובות כדכתיב לפני בא יום ה' וגו', ואחר כך משיח בן דוד. והנה הב' הרי הם חיים בגן עדן, אליהו חי וקים דוד מלך ישראל חי וקים".”
ספריו
עריכה- קובץ שאלות ותשובות שו"ת מהרי"ק, מחולק לשורשים וענפים, מספר השורשים (סימנים) קצ"ז. נדפס לראשונה בשנת ה'רע"ט בוונציה, נדפס לאחרונה בתוספת עוד 50 תשובות שנתגלו על ידי מכון ירושלים, בשנת תשמ"ד.
- חידושי ופירושי המהרי"ק – פירוש לתורה, למשנה תורה של הרמב"ם ועל הסמ"ג. בהוצאת מכון ירושלים תשל"א.
לקריאה נוספת
עריכה- יוסף בוקסבוים, שו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים, מכון ירושלים, ירושלים תש"ל
- מנחם מנדל גרליץ, שאלות ותשובות מהרי"ק, אורייתא-אדרת, ירושלים תשמ"ח
- ג׳פרי וולף, חייו ותשובתיו של ר׳ יוסף קולון בן שלמה, חיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה, 1991.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד הלחמי, רבי יוסף קולון (שו"ת מהרי"ק), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' כ"א, באתר אוצר החכמה
- שו"ת מהרי"ק, באתר היברובוקס
- כתב יד, חידושים על ספר מצוות גדול, פרמה, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, פרוש על חמשים וארבעה שמות, פריס, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- מידע על יוסף קולון בקטלוג הספרייה הלאומית
יוסף בן שלמה קולון, דף שער בספרייה הלאומית
| תקופת חייו של הרב יוסף קולון על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
עריכה- ^ אותו מכנה "אבא מרי מופת הדור" (שו"ת מהרי"ק שורש קט"ו).
- ^ "רב ושר גדול בישראל" (שו"ת מהרי"ק שורש ק"ל).
- ^ ופסקיו משוקעים לעשרות רבות בשולחן ערוך, ב"בית יוסף" ובדרכי משה".
- ^ לדוגמה, בשו"ת מהר"י באסן תשובה ק"כ הובאו דברי רבי יוסף קולון כדברי רבי יוסף קארו. ראו גם אוצר הגדולים אלופי יעקב בערך "מהרי"ק".
