פתיחת התפריט הראשי

המועצה הלאומית למניעת תאונות

סמליל המועצה

המועצה הלאומית למניעת תאונות (נקראה בעבר בשם: "המכון הארצי לתחבורה" אין לבלבל עם המכון הישראלי לתחבורה) הייתה קודם גוף ממשלתי ואחר כך ארגון פרטי שמתקיים מתרומות ועוסק בהדרכה, בהסברה ובהעברת השתלמויות לנהגים כדי לנסות להפחית את מספר תאונות הדרכים.

בשנות ה-90 היא שימשה כגוף חוץ-ממסדי שפעל להדרכת הציבור ועסק בהפעלת מתנדבים בכל הקשור להגברת הבטיחות בדרכים. מקום מושבה היה ב"מכללת תלפיות" ברחוב הזרם בתל אביב.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

המועצה הלאומית למניעת תאונות הוקמה במרץ 1954 על ידי השופט ה. לבנברג ועורך הדין י. סלומון, וביוזמת שר התחבורה יוסף ספיר[1], בטקס חגיגי בו השתתפו נשיא המדינה, יצחק בן צבי, יושב ראש הכנסת, יוסף שפרינצק, הרב הראשי הרצוג, שרים ואישי ציבור[2].

המועצה הוקמה כחברה ללא הון מניות, שפועלת כמוסד ללא כוונת רווח, ונציגי הממשלה היו חברים במוסדות המנהלים של המועצה. מטרותיה העיקריות של המועצה, לפי תזכירה ולפי פרסומיה, היו לשמש ארגון גג למתנדבים בתחום המלחמה בתאונות הדרכים, תוך ניסיון לניצול פוטנציאל ההתנדבות, הגברת המודעות והדרכת הציבור בנושא.[3]

המועצה פעלה במתכונת זו עד שנת 2000, אז הופרטה והפכה לגוף פרטי הממומן מתרומות. הסיבה לכך הייתה בעיקר בשל הקמתה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהוקמה מתוקף חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים, התשנ"ז - 1997. הרשות עסקה בנושאים שחפפו לאלו של המועצה, והביאה לכפילות ולאי נחיצותה של המועצה, ולטענת מבקר המדינה, לפגיעה במאבק בתאונות הדרכים.[4]

פעילויותיה של המועצה בעברעריכה

במהלך שנותיה, פעלה המועצה בכמה מישורים עיקריים: [5]

  • בבתי ספר - במסגרת "משמרות הזה"ב" (או "משמרות הבטיחות"), בהדרכת תלמידים ובהשתלמויות למורים, ובהקמת מגרשי הדרכה, שהם דגם מוקטן של סביבת הכביש, הכולל תמרורים, רמזורים וכלי רכב.
  • עידוד נהיגה בטוחה תחת עריכת תחרות "הנהג הזהיר" - בה לוקחים על עצמם המשתתפים "נדר" של נהיגה זהירה.
  • ארגון "משקיפי התנועה" - ארגון מתנדבים שסייע למשטרה במלחמתה בעבירות התעבורה, ועזר למועצה בפעילויותיה לחינוך הציבור לנהיגה נכונה. מתנדבי הארגון היו מדווחים למועצה על עברייני תנועה מחד, ונהגים זהירים מאידך, כדי שזו תשלח אליהם מכתבי אזהרה או שבח בהתאם להתנהגותם על הכביש.

המועצה הייתה שותפה להפקת רבות מהתוכניות להקניית זהירות בדרכים, ששודרו בטלוויזיה החינוכית.

ב-1993 זכתה המועצה בפרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים.[6]

ביקורתעריכה

בדוח של מבקר המדינה משנת 1995 נמצא שמדובר בגוף החשוד כפועל על פי שיקולים פוליטיים ואשר חבריו מקבלים כספים הרשומים למעשה כפעילות.[7]

בשנת 2016 המועצה עצמה לא מופיעה יותר כארגון מוכר באתר רשם העמותות אך אגודת ידידי המועצה הלאומית למניעת תאונות עדיין רשומה. היא לא פרסמה מסמכים לגבי פעילותה, ואין לה אישורים נוספים.[8][9] עמותה זו מופעלת מתוך משרדי עו"ד פורת.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ המועצה הלאומית למניעת תאונות דרכים, הצופה, 15 במרץ 1954
  2. ^ מועצה לאומית למניעת תאונות דרכים, חרות, 24 במרץ 1954
  3. ^ מבקר המדינההמועצה הלאומית למניעת תאונות, דוח ביקורת בנושא המאבק בתאונות הדרכים, דוח מספר 3/ שנת 2000, עמ' 81.
  4. ^ ‫תני גולדשטיין, המועצה למניעת תאונות מואשמת בהעלמת מס, באתר ynet, 14 באפריל 2004‬
  5. ^ מאמר על המועצה באתר התאחדות בולאי ישראל
  6. ^ רשימת הזוכים באתר הכנסת
  7. ^ דוח 46 לשנת 1995 על המועצה הלאומית למניעת תאונות (אתר מבקר המדינה)
  8. ^ עמותת ידידי המועצה (אתר רשם העמותות)
  9. ^ עמותת ידידי המועצה (אתר גיידסטאר)