יעקב סלומון (עורך דין)

עורך דין ישראלי

יעקב סלומון (190516 בינואר 1980) היה עורך דין שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט ובהמשך במדינת ישראל, ממקימי משרד עורכי הדין "יעקב סלומון, ליפשיץ ושות'".

יעקב סלומון
אין תמונה חופשית
לידה 1905
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בינואר 1980 (בגיל 75 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת כהונה ? – 16 בינואר 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 16 בינואר 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יעקב סלומון נולד בירושלים, בן לחיים סלומון ונכד ליואל משה סלומון. למד בבית הספר תחכמוני. למד משפטים בליברפול שבאנגליה והוסמך ב-1928 כבאריסטר. שב לירושלים והצטרף למשרד ש. הורוביץ ושות'. ב-1930 פתח שלוחה של המשרד בחיפה, שהפכה למשרד "יעקב סלומון, ליפשיץ ושות'".

היה בא כוחן של משפחת רוטשילד וחברת פיק"א. בשליחותם יצא לסוריה כדי רכוש קרקעות ברמת הגולן, נעצר שם והואשם בריגול, וישב בכלא במשך שלושה חודשים, עד לשחרורו באמצעות שוחד.

עמד בראש יחידת הקשר לממשל הבריטי בחיפה שבראשות יו צ'ארלס סטוקוול, שימש כיועצו של דוד בן-גוריון בחיפה והיה חבר ועדת המצב בעיר. שימש יועץ משפטי לראשי עיריית בתקופת המנדט. יחד עם שותפו, עו"ד נפתלי ליפשיץ, והמפקד הצבאי משה כרמל חתם בשם "ההגנה" על הסכם הכניעה של ערביי חיפה בערב פסח תש"ח.

סלומון היה עורך דין בולט, ובין השאר ייצג את כלואי ההגנה בימי "השבת השחורה", את הנאשמים בפרשת סילבסטר, את ראש הש"י איסר בארי, את ראש אמ"ן בנימין גיבלי ("הקצין הבכיר") בפרשת "העסק הביש", את הפיזיקאי שנאשם בריגול קורט סיטה, את יששכר שדמי בפרשת טבח כפר קאסם ועוד.

בתחילת 1948 היה חבר במועצה המשפטית של המוסדות הלאומיים, שתפקידה היה לגבש את מערכת המשפט שתקום לאחר הקמת המדינה. במסגרת זו היה יושב ראש ועדת חוקי הים והאוויר וחבר בוועדת החוק המסחרי ובוועדת חוק הקרקעות.

בשנת 1955 היה חבר בוועדת רטנר - ועדת חקירה בראשות יוחנן רטנר שבה השתתף גם דניאל אוסטר, שבדקה האם יש לבטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי.[1]

נמנה עם מייסדי החבל הימי לישראל, המוזיאון הימי הלאומי, הפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה והמועצה הלאומית למניעת תאונות. בשנת 1967 נרתם לשיקום בית הכנסת החורבה שבמרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים,[2] ובהמשך הצליח לעניין את לואי קאהן מפילדלפיה, שנחשב לגדול האדריכלים היהודיים בעולם דאז, לסייע בתכנון המבנה החדש וסביבתו.

היה יושב ראש הדירקטוריון של חברת תעשיות אלקטרוכימיות עם הקמתה.

היה נשוי עד לפטירתו לשרה, שנמנתה עם מייסדי בית הספר חוגים, ולהם שתי בנות.

נפטר ב-16 בינואר 1980 ונקבר בבית הקברות חוף הכרמל.[3]

בשנת 1980, לאחר מותו, יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "בדרכי שלי".

על שמו נקרא רחוב בחיפה.

לקריאה נוספתעריכה

  • יעקב סלומון, בדרכי שלי, הוצאת עידנים, 1980.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה