המכון הלאומי היהודי להכשרת מורים
המכון הלאומי היהודי להכשרת מורים (בהונגרית: Országos Izraelita Tanítóképző Intézet) נועד להכשיר מורים יהודים בממלכת הונגריה ולאחר מכן באימפריה האוסטרו-הונגרית וביישות המדינית שבאה אחריה, עד מלחמת העולם השנייה עבור מוסדות הלימוד היהודים לרבות בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים.
| מדינה | הונגריה |
|---|---|
| משרד ראשי | פשט, בודפשט |
| תקופת הפעילות | 1856–1942 (כ־86 שנים) |
הקמה עריכה
הקמת המכון התחילה בשנת 1856, כאשר מועצת המושל הקיסרי של בודה והמושל המלכותי קראה לקהילה היהודית של פשט לספק מקום (אולם, חדרים) מתוך קרן בתי הספר היהודים להקמת בית הספר לתרגול הוראה (בית הספר להכשרה) שייבנה מתוך הכספים שהקהילה התבקשה להפריש ושיחובר לבית הספר לבנות ולבית ספר להכשרת מורים שיקום. בית הספר המרכזי הזה נפתח ב-8 באוקטובר 1857, ממנו נולד בית הספר להכשרה של אותם הימים. ב-1859 היה כבר גם בית ספר זמני להכשרת מורים, ב"רחוב דלסינהאז 17" של היום (Dalszínház-utca). עד 1861, המכון לימד רק בגרמנית, מכאן ואילך, מ-1864 בהונגרית ובגרמנית, המכון הפך קבוע וגם המורים קיבלו את המינוי החדש והקבוע שלהם ב-1867. ב-1869 החליף המכון לצמיתות את שפת ההוראה להונגרית. בשנת 1872 חדל מלהתקיים בית הספר היסודי היהודי המלכותי לתרגול והוחלף בבית הספר להכשרה, שבו בוצעו הכשרות ותרגולים למורים מתלמדים הן כמורים והן כתלמידים. אז עבר המכון לרחוב רומבך 9 לבניין בית הכנסת רומבך. בשנת 1877 נפתח בית המדרש לרבנים בבודפשט והמכון עבר לקומת הקרקע ולקומה הראשונה של הבניין. ניתן היה להתקבל למכון עם תעודה של שמונה כיתות ומעלה (4 יסודי ו-4 חטיבת ביניים כפי שהיה נהוג אז) ועל ידי הוכחת ידע בסיסי בשפה העברית.
התפתחות לפנימיה עריכה
המכון היה בתחילה תלת שנתי (קבלת הסמכה בשלוש שנות לימוד), ומאז 1881 ארבע שנות הכשרה. בנוסף למקצועות זהים לתוכנית הלימודים הממלכתית, המכון שם דגש רב גם על מקצועות היהדות. המכון הכשיר 793 סטודנטים בארבעים שנותיו הראשונות (1897-1857). לאחר מכן הוקמה ליד המכון גם פנימייה. הסמכות העליונה של בית הספר להכשרת מורים הייתה הוועד המנהל והפיקוח על החינוך המלכותי הממלכתי.
המנהלים עריכה
- אברהם לדרר 1859-1868
- הנריק דויטש 1868-1887 (מורה גם בבית המדרש לרבנים)
- יוז'ף באנוצי בתפקיד זמני (לא מינוי קבוע) 1887-1891
- לאיוש מנדל בתפקיד זמני 1892-1893,
- לאחר מכן בתפקיד קבוע משנת 1994 עד 1926 שוב יוז'ף באנוצי
- שאמו סמרה מאז 1927 עד 1942.
- מורים למקצועות עברית לאורך זמן היו : מנו שיץ, שלום בר"ש הכהן (סלומון קוהן), הנריק דויטש, יוז'ף קירץ, איגנץ פורדי, מור שטרן, מאתיאש אייזלר (הרב הראשי של קולוז'וואר ומורה באוניברסיטה הפרטית), מרטון שריינר לימים מורה בברלין ב"מכללה למדעי היהדות" (Hochschule für die Wissenschaft des Judentums). שמואל קראוס (לימים מורה בווינה ב"בית הספר התאולוגי היהודי" (Jüdisch-Theologische Lehranstalt) ומשה ריכטמן.
ראו גם עריכה
- המכון בשנת 1934 לרבות תמונת המורים והתלמידים
- המכון ב-google.books
- Karacs Zsigmond: A földesi zsidók népiskolai és felekezeti oktatásának múltja (מאמר בכתב עת "תולדות החינוך" בעיר סקשפהרוואר בעניין בהחינוך ובתי הספר היהודים.
לקריאה נוספת עריכה
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- הספר:תולדות הקמת המכון הלאומי היהודי להכשרת מורים באתר MaNDA
- ממורי המכון, הרב מרדכי מרטון שריינר רב, מורה ליהדות, מזרחן וחוקר השפה העברית וספרות האסלאם . פעל בתחומי הונגריה וגרמניה.
- תולדות בתי הספר היהודים בהונגריה מהמאה ה-18 (בהונגרית)
קישורים חיצוניים עריכה
- מסמכים על המכון בספריה הלאומית של ישראל
- על יוז'ף באנוצי (וייס) ממנהלי המכון
- מכתבו של מרדכי אבי-שאול (איזידור מנדל) ליוז'ף באנוצי. ירושלים 1923
- הזמנה של המכון עבור קלרה ביכלר לחגיגת פורים בעריכת המכון. האתר centropa
- עמודי הפתיחה של עלון המכון משנת 1895