פתיחת התפריט הראשי

מתיאש אייזלר

הרב מתיאש אייסלר

מתיאש (מתתיהו) אייזלר הונגרית: Eisler Mátyás;‏ 2 בספטמבר 186513 בדצמבר 1931) היה רב, היסטוריון ומזרחן יהודי יליד הונגריה שחי רוב חייו בטרנסילבניה (משנת 1918 – חלק מרומניה). היה תומך נלהב של הציונות. אייסלר היה הרב הראשי של הקהילה היהודית הנאולוגית בקלוז', רומניה. היה כותב פורה בעיתונות היהודית והמדעית, התפרסם לא רק כמנהיג דתי אלא גם במחקריו על תולדות יהודי טרנסילבניה ועל הספרות היהודית בהונגריה.

קורות חייועריכה

מתיאש אייזלר נולד ב 2 בספטמבר 1865 ביישוב פאטי (Paty), מחוז פשט, הונגריה, סיים לימודי רבנות בבית המדרש לרבנים בבודפשט ובבית המדרש לרבנים בברלין של הרב עזריאל הילדסהיימר וגם כן לימודי פילוסופיה עד לתואר דוקטור באוניברסיטת בודפשט. [1] התחתן עם גיזלה, בתו של הרב איגנאץ וייס מאסטרגום. בשנת 1890 ד"ר אייזלר לימד עברית בבית הספר למורים יהודים בבודפשט וחיבר עבודות עיוניות בתחום היהדות בשפות עברית, הונגרית וגרמנית. בשנת 1891 התמנה לרב הראשי של הקהילה הנאולוגית של קלוז' והחזיק בתפקיד זה עד מותו. מרכז עבודתו היה בית הכנסת הנאולוגי המפואר של קלוז' (כעת ברחוב הוריה, ומכונה גם ה"היכל לזכר הנספים בשואה") שנפתח בשנת 1887 על ידי קהילות הסטטוס קוו אנטה והנאולוגים בעיר.

הרב אייזלר לימד בלשנות מזרחית באוניברסיטת קלוז' והיה החלוץ בחקר ההיסטוריה של יהדות טרנסילבניה. הוא כתב מספר חיבורים היסטוריים והמרכזי שביניהם (בהונגרית) היה "מעברם של יהודי טרנסילבניה לתקופת הנסיכות".

במסגרת פעילותו הציבורית נבחר ליושב ראש של איגוד רבני טרנסילבניה ובאנאט (הזרם הנאולוגי). כמו כן היה חבר בוועד הלאומי שסייע לנזקקים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה ובתוקף תפקיד זה חיפש דרכים לעזור לאותם הסטודנטים היהודים שבגלל הנסיבות והאווירה האנטישמית במוסדות אקדמיים נאלצו ללמוד בחו"ל. היה אחד הכותבים הראשיים בעתון הציוני של יהדות טרנסילבניה, "אוי קלט" .החל משנת 1923 היה גם כן חבר בחברה לדו-שיח בין יהודים לנוצרים ("החברה יהודית-נוצרית" KZST).

בשנת 1920 נמנה עם מקימי תנועה ציונית בשם "האיחוד הלאומי היהודי בטרנסילבניה". [2]

הרב ד"ר אייזלר נפטר בקלוז' ב-13 בספטמבר 1931.

בתו קלרה (אחר נישואיה לוראנט; 1910-1965) הייתה טכנאית רנטגן בבית ההבראה סייסטה שבו שהה בשנת 1936 המשורר ההונגרי אטילה יוז'ף ונמנתה עם אלו שחיזקו את רוחו ברגעים הקשים בחייו. [3]

כתביםעריכה

הרב אייזלר פרסם מעל 200 מאמרים בתחום ההיסטוריה, השפות השמיות ותולדות הספרות היהודית. [4] כתב ב-Jewish Encyclopedia ערכים על יהדות טרנסילבניה, כמו כן בלקסיקון היהודי ההונגרי (Magyar Zsidó Lexikon (1929

  • A gyökbeli hangok interdialektikus változásai az aram nyelvekben - 1889 .

(שינויים פונטיים בין-ניביים בשורשי המלים בשפה הארמית)

  • 1899 - A talmudfordítások története (תולדות תרגומי התלמוד)
  • Erdélyi zsidók torténete

.Az erdélyi országos főrabbik kiadatlan kútfői alapján (תולדות יהודי טרנסילבניה - מבוססות על מקורות שלא פורסמו מעזבונם של הרבנים הראשיים) 1900 קלוז'.(בהונגרית)

  • Az erdély zsidók multjából - 1901 (עברם של יהודי טרנסילבניה) (בהונגרית)
  • 1905 - Majmun és az agáda (הרמב"ם והאגדה) (בהונגרית)
  • A zsidók legrégibb nyomai Erdélyben (העדויות הקדומות ביותר על נוכחותם של יהודים בטרנסילבניה)

מתוך שנתון אגודת הקוראים בני ישראל בקלוז - 1906 A Kolozsvári Izraelita Felolvasó Egyesület Évkönyve

  • A tenger a biblia költészetében בעותק פקסימילי.

(הים בשירה התנ"כית' בהונגרית) 1914

הרב אייזלר ערך את העבודות התחום השפה העברית של המלומד ההונגרי יאנוש אפאצאי צ'רה (1911) ושל פילולוגים הונגרים אחרים.

  • Eisler Mátyás, “Apáczai héber tanulmányai”, in: Évkönyv, 1900 (Budapest: Izr. Magyar

Irodalmi Társulat – Lampel R. / Wodianer F. és fiai, 1900), pp. 316–332

מקורותעריכה

Baruh Tercatin, Lucian Herşcovici Prezenţe rabinice în perimetrul românesc Editura Hasefer, Bucureşti 2009 (נוכחויות רבניות במרחב ברומניה - הוצאת ספרים "הספר" של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, בוקרשט 2009 )

  • -(Isaak Landmann (ed

1948 Universal Jewish Encyclopedia vol.4, p.40

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Universal Jewish Encyclopedia vol.4 p.40 (1948)
  2. ^ צבי הרטמן - מאמר בבנק הנתונים של יהדות טרנסילבניה ברשת "הציונות בטרנסילבניה בין תשי מלחמות העולם" - 2009
  3. ^ לקסיקון הדמויות בחייו של המשורר אטילה יוז'ף
  4. ^ Gheorghe I.Bodea Jewish Political Life and Press in Transylvania between the Two World Wars Adatbank -on net 2004-2009