מכון למוסיקה ישראלית

מכון למוסיקה ישראלית
תחום	תעשיית המוזיקה
מדינה	ישראל
מטה הארגון	תל אביב-יפו
תקופת הפעילות	1961–הווה (כ־63 שנים)
	www.imi.org.il
קואורדינטות	32°04′03″N 34°47′09″E / 32.067380099541°N 34.785752128003°E

מכון למוסיקה ישראלית (ממ״י) נוסד בשנת 1961 על ידי המועצה הציבורית לתרבות, במטרה להוציא לאור יצירות מאת מלחינים ישראלים ולקדם את המוזיקה הישראלית האומנותית בישראל וברחבי העולם. המכון משמש גם כמרכז המידע למוסיקה בישראל (מממ״י). ככזה, הוא חבר בארגון הבין-לאומי למרכזי מידע למוסיקה (IAMIC) ומקיים קשרים הדדיים עם כ-40 מדינות חברות. מאז ייסודו, המכון רכש את הזכויות לכ-3,800 יצירות מאת כ-250 מלחינים. קטלוג המכון מכיל מגוון גדול של יצירות: תזמורתיות, מקהלתיות, קאמריות וחינוכיות, כמו גם מגוון של מאמרים וחיבורים מוזיקולוגיים. המכון פעיל בהפקת תקליטורים והקלטות של מוזיקה ישראלית אומנותית, הן באופן עצמאי והן בשיתוף פעולה עם ארגונים ומוסדות מוזיקליים אחרים. המכון נתמך על ידי משרד החינוך והתרבות

היסטוריה

המכון למוסיקה ישראלית הוקם ב-1961 על ידי המועצה הציבורית לתרבות שליד משרד החינוך והתרבות,^[1] במטרה להוציא לאור ולקדם את המוזיקה הישראלית הקונצרטנטית בכל האמצעים האפשריים. יו״ר חבר הנאמנים היה אז אליעזר פרי, והמנהל והעורך הראשי היה ויליאם (ווילי) אליאס, שכיהן בתפקיד מ-1961 עד 1989. אף על פי שלא היה לו כל ניסיון בהוצאה לאור (אליאס עבד בבנק ושר במקהלת רינת לפני שמונה למנהל המכון), הוא הצליח לבסס את המכון כבית הוצאה למוזיקה בישראל. אליאס אף החל לפרסם ניוזלטר והפיק קונצרטים, אירועי האזנה ופורומים של מלחינים, כחלק מפעילות המכון. בשנת 1987 התאגד המכון כעמותה.

משנות ה-90 נעשתה הפקת התקליטורים לאחת הפעילויות המרכזיות של המכון. יעד משמעותי נוסף היה הפצת מידע לא רק על פעילות המכון עצמו, אלא גם על אירועים אחרים הנוגעים לסצנת המוזיקה האומנותית המקומית. המכון יזם את הוצאת הרבעון ״חדשות ממ״י״ ב-1990. כתב העת יצא עד 2009. המכון מוחשב ב-1991, ובכך הפך לאחד מבתי ההוצאה לאור הממוחשבים הראשונים בתחום המוזיקה.^[^{דרוש מקור]}

החל מ-2006 המכון היה המפיק של חג המוסיקה הישראלית, אירוע הדגל של המוזיקה הקונצרטנטית בישראל. מטרת המכון הייתה ליצור סינרגיה בין פעילויות המכון, הן בהוצאה לאור והן בהקלטות, לבין הפקת החג.

ב-2019 מונו אוהד גבאי למנהל המכון, ויבגני אוסלון לעורך הראשי. גבאי ואוסלון הרחיבו את שיתופי הפעולה של המכון עם תחרויות ופסטיבלים שונים (כגון TARF – פסטיבל החליליות תל אביב, תחרות הקומפוזיציה של הקונסרבטוריון הישראלי, תחרות בן-חיים, ועוד). הם שמו דגש על דיגיטציה של חומרים ארכיוניים, החתמה של מלחינים צעירים בראשית דרכם והרחבה של קטלוג המכון, כמו גם ייעול תהליכי ההוצאה לאור. ב-2022 מונה עו״ד אורון שוורץ ליו״ר הוועד המנהל.

בתור בית ההוצאה החשוב למוסיקה בישראל, המכון למוסיקה ישראלית ממלא תפקיד משמעותי בהתפתחות סצנת המוסיקה העכשווית בישראל. הזמינות של כ-3,800 יצירות ישראליות בדפוס, אוסף התקליטורים המתרחב של יצירות מאת מלחינים ישראליים, ופעילותו כמרכז מידע – באמצעות הרבעון ״חדשות ממ״י״ (בעבר), ובאמצעות אתר המכון (כיום) – יצרו את סצנת המוסיקה העכשווית המקומית לא פחות משהם משקפים אותה.

הוצאה לאור

פאול בן-חיים – חייו ויצירתו

המכון למוסיקה ישראלית הוא בית ההוצאה הראשון בישראל הממומן מכספי ציבור, והחשוב ביותר בסצנת המוזיקה המקומית. מטרתו הראשית היא להוציא לאור יצירות מאת מלחינים ישראליים, אך הוא מוציא לעיתים גם ספרים וחוברות על מוזיקה ומלחינים ישראליים. ממ״י הוא בית ההוצאה המקומי היחיד המיוצג בחו״ל על ידי כעשר הוצאות אירופאיות ואמריקאיות, בהן: .Theodore Presser Co (ארה״ב, קנדה ומקסיקו), .Albersen & Co B.V (הולנד), Peermusic classical (גרמניה, אוסטריה ושווייץ), EME (צרפת, בלגיה, לוקסמבורג, ספרד ופורטוגל), Engström & Södring Musikverlag AS (דנמרק), ו-Český Hudební Fond, o.p.s (צ'כיה, סלובקיה והונגריה).

כיום, המכון מוציא לאור יותר מ-3800 יצירות מאת כ-250 מלחינים ישראליים. המכון מפרסם מיצירותיהם של כל המלחינים החשובים שיצרו בישראל מאז 1920. קטלוג המכון מכיל יצירות תזמורתיות וקאמריות, יצירות סולו, יצירות ווקאליות (סולניות, מקהלתיות ותזמורתיות), מוסיקה אלקטרונית, מספר אופרות ובלטים, וכן מוסיקה למטרות פדגוגיות.

הוצאת תקליטורים

המכון למוסיקה ישראלית מפיק תקליטורים הן באופן עצמאי והן בשיתוף פעולה עם מוסדות מוסיקליים אחרים בישראל. כמו כן, הוא משווק תקליטורים של מוסיקה ישראלית אומנותית שהופקו על ידי הוצאות אחרות.

המכון עשה את צעדיו הראשונים בתחום ההפקה המוזיקלית בשנות ה-70, כאשר הפיק מספר תקליטים (LP) ואף קלטת אחת. ב-1990 המכון הוזמן להשתתף במיזם קיים – מוסיקה בישראל (MII), ולנהל אותו. הארגונים השותפים היו המרכז למוסיקה ירושלים, קול ישראל, אקו"ם, ומשרד החינוך והתרבות. המכון הפיק 26 תקליטורים במשך 7 שנות פעילותו של המיזם, ולאחריהן המשיך להפיק תקליטורים באופן עצמאי. עד כה הפיק המכון 61 תקליטורים.

שיתופי פעולה והפקות

קונצרטים – מכון למוסיקה ישראלית

המכון למוסיקה ישראלית משתף פעולה עם מרבית התזמורות, המקהלות, האנסמבלים הקאמריים ומוסדות החינוך המוסיקלי החשובים בישראל, וכן עם גופים מוסיקליים שונים ברחבי העולם. הוא מעורב כמעט בכל אירוע מוסיקלי הכרוך בהזמנת יצירות ממלחינים ישראליים, בביצוע מוסיקה ישראלית ככלל ובביצועי בכורה בפרט, בהם: תחרות פאול בן-חיים – צעירים מבצעים יצירות ישראליות (בהפקת עמותת ״נוער מוסיקלי בישראל״), התחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין, תחרות הנבל הבינלאומית בישראל, והזמרייה – כנס המקהלות הבינלאומי בישראל. כמו כן, הוא משתף פעולה עם פסטיבל תל אביב לחליליות (TARF), עם תחרות הקומפוזיציה של הקונסרבטוריון הישראלי, ועם סדרת הקונצרטים של אנסמבל המאה ה-21 (בתל אביב ובירושלים). המכון מספק תווים לקונצרטים המתקיימים במרכז למוסיקה ירושלים הכוללים ביצועי בכורה ליצירות ישראליות ותומך באנסמבל מיתר למוסיקה עכשווית. בשנים 2006–2018 הפיק המכון את חג המוזיקה הישראלית – פסטיבל המתקיים ברחבי ישראל. המכון מציג את פרסומיו באירועים מוסיקליים שונים בארץ ובעולם.

בשנות ה-90 וה-2000 המוקדמות המכון שיתף פעולה עם אירועי הביאנלה למוסיקה עכשווית במוזיאון תל אביב לאמנות, עם סדרת המוסיקה העכשווית של אנסמבל מוסיקה נובה (במוזיאון תל אביב), ועם פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון. במהלך שנות ה-90 הפיק שתי תחרויות לכתיבת יצירה תזמורתית בשיתוף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. לפרויקט היו שתי מטרות עיקריות: לעודד כתיבה של יצירות סימפוניות איכותיות, ולהגביר את המודעות הציבורית לפועלו של המכון. חבר השופטים היה בין-לאומי, ובשלב הגמר ניגנה התזמורת שלוש יצירות בקונצרט פומבי ששודר בשידור חי.

מרכז המידע

זמן לא רב לאחר הקמת המכון החליטה המועצה הישראלית לתרבות ואומנות שהמכון ישמש גם כמרכז המידע למוסיקה בישראל (מממ״י). ככזה, הוא חבר בארגון הבין-לאומי למרכזי מידע למוסיקה (IAMIC). בתחילה סיפק המרכז מידע על כלל הפעילות המוזיקלית בישראל (לא רק בתחום המוזיקה הישראלית), אבל לאחר שאיגוד הקומפוזיטורים הקים את מרכז המוסיקה הישראלית (מל״י) והחל מאבק על תקציבי הוצאה לאור, הורחבה פעילות מממ״י על מנת להקיף את כלל הפעילויות של המרכזים החברים ב-IAMIC העולמית, והמרכז נעשה גם הוצאה לאור. אי לכך, המכון רשום למעשה כשתי חברות הוצאה שונות: ממ״י ו-מממ״י, אם כי פעילותה של מממ״י הופסקה זה מכבר וכיום כלולים מרבית פרסומיה בקטלוג הכללי של ממ״י.

בשנים 1990–2009 הוציא מרכז המידע כתב עת מקיף על פעילויות המכון ועל הנעשה בתחום המוזיקה בישראל – חדשות ממ״י. כתב העת סיקר את כל סצנת המוזיקה הקונצרטנטית בישראל, וכן ביצועים של מוסיקה ישראלית ברחבי העולם.

אתר המכון מספק גישה לקטלוגים של המכון (כולל אפשרות להזמין תווים, ספרים והקלטות) והוא מעודכן על מנת לספק גם מידע על מופעי מוסיקה ישראלית בארץ ובעולם ועל מלחינים ישראליים. במרכז ההאזנה של המכון ניתן לעלעל בכ-2,700 פרטיטורות מאת יותר מ-250 מלחינים, וארכיון ההקלטות מכיל כ-1,600 פריטים. המרכז נמצא כעת בתהליכי בניה של ספריה מרכזית למוסיקה ישראלית אשר תנגיש לציבור הרחב את יצירותיהם של כלל מלחיני ישראל, הן בתווים והן בהקלטות (באם קיימות).