המלאך הגואל
המלאך הגואל הוא פסוק בפרשת ויחי, חלק מפסוקי ברכת יעקב לבני יוסף, אפרים ומנשה. במפרשים ישנם כמה פרשניות לפסוק זה, כמו כן נתלו בפסוק סגולות שונות.
מילות הפסוק
|
---|
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ |
ספר בראשית, פרק מ"ח, פסוק ט"ז |
נהוג לאמר פסוק זה בהזדמנויות שונות, בקריאת שמע שעל המיטה ובעת עליית כל הנערים ועוד.
הברכה
עריכהכאמור פסוק זה עומד בבסיסה של הברכה שבירך יעקב את בני יוסף קודם מותו.
המלאך הגואל אותי – לדעת רש"י יעקב מברכם, שיזכו שהמלאך שהיה רגיל לבוא לעזרתו
מכל רע – בעת צרה,
יברך את הנערים – הוא זה שאף יעזרם ויברך אותם, את אפרים ומנשה
ויקרא בהם שמי ושם אבותי, אברהם ויצחק – שברכת אביהם תחול עליהם[1]
וידגו לרוב בקרב הארץ – ירבו ויפרו כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם. יש שכתבו טעם אחר והוא כי הדגים משריצים הרבה בפעם אחת[2].
היגדים
עריכהפסוק זה נהוג לאומרו בזמנים שונים:
- קריאת שמע שעל המיטה - הוא מופיע כחלק מהנוסח שתיקנו לאמר קודם השינה, הנוסח מופיע כבר בראשונים, בספר הרוקח[3] ובתשב"ץ[4].
- כל הנערים – בשמחת תורה, כחלק מעליית כל הנערים נהוג לאמור את הפסוק יחד עם הנערים לאחר קריאת התורה.
- ברכת הבנים – רבים נוהגים לברך את בניהם בליל שבת, בברכה המתחילה במילים "ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה" הכתובות בסמוך לפסוק המלאך הגואל.
בחז"ל
עריכהבתלמוד בבלי אמרו בשם רבי יוחנן שפרנסתו של אדם קשה יותר מהגאולה:
ואמר רבי יוחנן קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה דאילו בגאולה כתיב המלאך הגואל אותי מכל רע מלאך בעלמא ואילו במזונות כתיב האלהים הרועה אתי
סגולות
עריכהכאמור, סגולות רבות יוחסו לאמירת פסוק זה.
בתרבות
עריכהמילות הפסוק 'המלאך הגואל', זכו ללחנים רבים, חלקם הפכו לנכסי צאן ברזל.
קישורים חיצוניים
עריכה- הפסוק עם פרשנות הראשונים, בדרך שאלה ותשובה, באתר תורה ופירושים
- דרכי הוראה לרבנים, פרשת ויחי: המלאך הגואל אותי, באתר הידברות, 2017
- מידע על המלאך הגואל בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה