המצור על עכו (1104)

המצור על עכו בשנת 1104 היה מצור שהסתיים בכיבוש העיר בידי הצלבנים, והפיכתה למעוז צלבני. מצור זה ארך עשרים יום, והוא התרחש כשנה לאחר מצור כושל ב-1103. שליט ממלכת ירושלים הצלבנית, בלדווין הראשון, החליט לכבוש את עכו מאחר שנמל יפו ונמל חיפה, שנמצאו כבר בידי הצלבנים, לא ענו על צרכיה של ממלכת ירושלים, שתלותה בתגבורת מאירופה הייתה רבה. במצור זה נעזר בלדווין הראשון בצי של הרפובליקה של ג'נובה, ובתמורה הוענקו לאנשיה זכויות, שהיוו דגם לזכויות שנתנו הצלבנים לערי הנמל האיטלקיות בנמלי ממלכתם. הצלבנים טבחו והרגו כ-4,000 מאנשי העיר, ובזזו אותה.

המצור על עכו (1104)
מלחמה: מלחמות ממלכת ירושלים
Assaut.courtine.avec.beffroi.png

מגדל מצור אופייני
תאריך התחלה: 6 במאי 1104
תאריך סיום: 25 במאי 1104
משך הסכסוך: 20 ימים
מקום: עכו
32°55′34″N 35°05′02″E / 32.926111111111°N 35.083888888889°E / 32.926111111111; 35.083888888889 
תוצאה: כיבוש עכו בידי הצלבנים
הצדדים הלוחמים
מפקדים

זאהר א-דאולה

כוחות

לא ידוע

לא ידוע

אבידות

לא ידוע

לפחות 4,000 איש שנטבחו בידי הצלבנים

רקעעריכה

ממלכת ירושלים הצלבנית נוסדה בשנת 1099 עם כיבושה של ירושלים לאחר מצור, והדיפת הצבא המצרי בקרב אשקלון באותה שנה. הייתה זו מדינה רעועה, שהקיפה את מישור החוף המרכזי ואת פרוזדור ירושלים. גבולותיה היו פרוצים לכל עבר, שודדים שרצו בדרכים, ואיים של התנגדות מוסלמית נותרו משובצים בנוף הצלבני. הכוחות הצלבנים היו דלים ביותר ולא עלו בגיוס מלא על 3,000 חיילים.

מצור 1103עריכה

בראש כוח של כ-5,000 חיילים הטיל בלדווין הראשון את המצור הצלבני הראשון על עכו בשנת 1103. הצלבנים הציבו מגדלי מצור וקטפולטות סביב חומות העיר, ונראה היה כי הגנת העיר עומדת לקרוס. בעוד מגעים על כניעת העיר מתקיימים, הגיעה לנמל עכו תגבורת מוסלמית של 12 ספינות משוטים וספינת משא גדולה מצור ומצידון, ובהן תחמושת וחיילים. בלדווין הראשון החליט להפסיק את המצור והסיג את צבאו.

מצור 1104 ותוצאותיועריכה

המצור הצלבני התחדש שנה לאחר מכן, ב-6 במאי 1104. הפעם עמדו לרשותו של בלדווין הראשון 70 ספינות של הצי הג'נובזי, שהגיעו זמן מה לפני כן לנמל חיפה, לאחר שהשתתפו בכיבוש גבל בלבנון. בתמורה נאלץ בלדווין הראשון להסכים לדרישות אנשי ג'נובה, כי לאחר סיום המצור, יעניק להם זכויות מסחר ומתחם בעיר. צבאו של בלדווין צר על העיר מצידה היבשתי, והספינות הג'נובזיות סגרו עליה מכיוון הים. מגיני העיר עמדו בתחילה בפרץ, אך בהיעדר סיוע ממצרים, נאלצו לפתוח במשא ומתן לכניעת העיר. במגעים אלה הוסכם כי מגיני העיר ותושביה יוכלו לעוזבה בשלום יחד עם רכושם, והעיר נכנעה לאחר עשרים ימי מצור, ב-25 במאי 1104. אולם כאשר החלו תושבי העיר לעוזבה, הסתערו עליהם חיילי הצי של ג'נובה, טבחו בהם ובזזו את רכושם. החיילים הצלבנים הצטרפו גם הם למעשי הטבח, וכ-4,000 מתושבי העיר ומגיניה איבדו את חייהם. טבח יהודי העיר הביא לסופה של הקהילה היהודית, שהייתה המבוססת והחשובה ביותר בארץ ישראל באותה תקופה, אולם לאחר כמה שנים היא התחדשה וחזרה למעמדה המרכזי.

כיבוש עכו הבטיח לממלכת ירושלים נמל מים עמוקים, אשר יכול היה לפעול משך כל ימות השנה ובכל מזג אוויר. אף שנמל יפו היה קרוב יותר לירושלים, מימיו היו רדודים, והוא לא ענה על צורכי הספינות הצלבניות. נמל חיפה היה מוגבל בפעילות בזמן שרוחות צפוניות נשבו במפרץ, ועל כן הייתה עכו עד מהרה לנמל הצלבני החשוב ביותר בארץ ישראל.

ראו גםעריכה